חג פורים

על מקור החג ומנהגיו

חג פורים נחוג לזכר הצלת יהודי האימפריה הפרסית מהשמדה בתקופה שלאחר חורבן בית ראשון. באותה העת הייתה פרס מעצמה אדירה ששלטה על שטחים נרחבים מיבשת אסיה ואף הגיעה לאפריקה ואירופה: "מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה". המלך אחשורוש, עליו מסופר במגילת אסתר, הוא ככל הנראה המלך כסרכסס הראשון, ששלט על האימפריה הפרסית בין השנים 485-465 לפנה"ס, והיה צאצא (דור רביעי) למלך כורש, שייסד את הממלכה הפרסית.

מגילת אסתר - תקציר העלילה - אחשורוש מלך פרס, המולך מהודו ועד כוש, עורך משתה ראוותני בתום השנה השלישית למלכו. בהיותו שיכור הוא מצווה שיביאו לפניו את המלכה ושתי על-מנת שכל הנוכחים במשתה יתבוננו ביופייה הרב.  אולם, ושתי מסרבת להופיע. כתגובה לכך משכנעים יועצי המלך את אחשורוש להחליף את ושתי במלכה חדשה. שליחים יוצאים לכל רחבי הממלכה הפרסית לחפש את הנשים היפות בממלכה, אשר מתוכן יבחר אחשורוש את האחת. בין המועמדות הרבות המגיעות לארמונו של אחשורוש בשושן הבירה ישנה נערה יהודיה יתומה בשם הדסה, המכונה אסתר. דודה של אסתר, מרדכי, שבביתו גדלה, מייעץ לה להסתיר את מוצאה ואת דתה. אחשורוש מוקסם מיופיה של אסתר ובוחר בה להיות מלכתו החדשה. 

מרדכי מסתובב בחצר הארמון ושומע על מזימתם של שומרי המלך בגתן ותרש להרוג את המלך אחשורוש. מרדכי מספר את דבר המזימה לאסתר, שמספרת על כך לאחשורוש.  וכך, בזכות מרדכי ואסתר נתלים הבוגדים ואחשורוש ניצל. אחשורוש ממנה את המן בן המדתא האגגי להיות בכיר השרים בממלכתו. כולם כורעים ברך ומשתחווים להמן, למעט מרדכי היהודי. המן הכועס נשבע להתנקם בכל יהודי פרס, ולהשמידם. הוא משכנע את אחשורוש להוציא צו מלכותי המודיע על ההחלטה להשמיד את כל היהודים ברחבי הממלכה הפרסית. 

המן מטיל פור, ובגורל עולה תאריך הי"ג באדר כיום שנועד להשמדת היהודים. כאות אבל, קורע מרדכי היהודי את בגדיו ולובש בגדי אבלות. מרדכי מידע את אסתר בדבר הגורל שנגזר על העם היהודי, ומבקש ממנה להיפגש בדחיפות עם אחשורוש בכדי לשנות את גורלם של יהודי פרס.  אסתר מציינת בפני מרדכי שמי שניגש אל אחשורוש ללא הזמנה מסתכן בחייו, אולם מרדכי מסביר לה שניצבת בפניה שליחות ומוטל עליה לקחת את הסיכונים. אסתר מסכימה, אך מבקשת ממרדכי שבני עמה היהודים יתפללו למענה ויצומו לשלומה בטרם תתייצב בפני המלך. למרבה המזל המלך אחשורוש שמח לראות את אסתר ומבטיח למלא את אשר תבקש. אסתר מבקשת לערוך משתה פרטי למלך אחשורוש ולהמן.

לאחר המשתה נתקל המן במרדכי היהודי, וזה מסרב להשתחוות להמן. זרש, אשתו של המן, ממליצה לו להכין עץ גבוה בכדי לתלות את מרדכי. בינתיים סובל המלך אחשורוש מנדודי שינה, ומבקש  שיקריאו בפניו את ספר הזיכרונות המלכותי. שם הוא קורא על ניסיון ההתנקשות שנמנע בזכות מרדכי. הוא מחליט לתגמל את מרדכי, ולשם כך הוא מבקש את עצתו של המן, אך ללא שהוא מזכיר שמות. המן בטוח שהמלך חפץ ביקרו שלו, וממליץ לאחשורוש כיצד לתגמלו. אך כעת מתהפך הגלגל, אחשורוש מצווה על המן להלביש את מרדכי בבגדי מלכות, להושיבו על סוס המלך ולהובילו ברחובות שושן הבירה, תוך שהוא קורא "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".

"וַיֹּאמֶר הָמָן אֶל הַמֶּלֶךְ אִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ; יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ; וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל יַד אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" (אסתר ו פסוק ט).

אסתר המלכה עורכת משתה שני ובו היא מספרת לאחשורוש על יהדותה, ועל מר גורלה וגורל עמה שנחרץ.  אסתר מציינת בפני אחשורוש שהאחראי לתוכנית ההשמדה הינו המן. המלך הזועם תולה את המן על אותו העץ שהכין המן בעבור מרדכי. ליהודים ניתנת ההזדמנות להשיב מלחמה למנסים להשמידם. מרדכי מקבל את משרתו של המן, וממונה כמשנה למלך אחשורוש, והי"ד באדר הופך מיום נורא ליום חג של שמחה וניצחון. 

ממנהגי החג

בפורים נוהגים אנו להתחפש, להתאפר ולשים מסכות. המילה מסכה הוא בשורש "מסך", שפירושו להסתיר. המסכה היא בעצם כיסוי המשמש להסתרת הפנים. כבר בעת העתיקה נהגו אנשים להכין מסכות מהחומרים שהיו בסביבתם (עץ, סיד, חרסית).  ביוון העתיקה וברומא שמשה המסכה ככלי דרכו השמיע שחקן התיאטרון את קולו.  

המסכה מאפשרת לאנשים להסוות את תווי פניהם ולהחליפם בחזות שונה ולעיתים אף מנוגדת. אפשר לעשות השוואה בין המסכות המשמשות את בני אדם לבין צבעי ההסוואה בטבע (בחי ובצומח) המשמשים לשם הגנה או הרתעה. במקומות רבים בעולם אנשים מתחפשים ועוטים מסכות באירועים שונים הקרויים קרנבלים או פסטיבלים. המנהג של לבישת מסכות והתחפשות לדמויות שונות בקרנבלים החל להתפתח בימי הביניים, כנראה בהשפעת נשפים שנערכו באותה העת בוונציה. כיום מוכר הקרנבל של ונציה בעולם כולו כאירוע ססגוני ושמח, המתקיים מדי שנה בחודש פברואר, ובו מסתובבים ברחבי העיר אלפי אנשים מחופשים.

באמצעות המסכות יכולים בני האדם להשתחרר משגרת היום-יום ומכל אותם קודים התנהגותיים המצופים מהם ובעצם להיהפך למשהו אחר, ובכך גדולתה של המסכה. מאחר ובחג פורים מצווים אנו לשמוח ולהשתחרר, הרי שאחת הדרכים היעילות ביותר לעשות זאת היא באמצעות המסכות והתחפושות.