ל"ג בעומר

על הקשר שבין ל"ג בעומר לבין רשתות תקשורת

עד היום עולה וצפה בי תחושה נעימה של געגוע, בהיזכרי בל"ג בעומר השכונתי שלנו. אז הינה מעט מידע על החג. ל"ג בעומר אינו חג תנכי, אלא מדובר במנהג שהתפתח החל מהמאה ה-13. החג נחגג לזכר מרד בר-כוכבא, שבו המורדים הדליקו משואות אש על ראשי ההרים, לשם העברת ההודעה על פרוץ המרד. בשלב הזה עלי להפסיק לרגע את ההסברים על הסיבות לחג ולבצע קפיצה בזמן לימינו אנו ולשיחה שהיתה לי לפני מספר שנים עם סרידהר, פוסט-דוקטורנט הודי ששהה אצלנו במעבדה, ושאומץ על-ידי כבן משפחה בעת שהותו בארץ הקודש. בל"ג בעומר לפני מספר שנים, הזמנתי את סרידהר להצטרף אלי לסיור שכונתי בין המדורות שברמת אביב. הייתי בטוחה שסרידהר יהיה המום ומזועזע לנוכח החג המוזר שבו מדינה שלמה מעלה את עצמה באש..., אבל לתדהמתי הוא לא היה מופתע כלל וכלל. כששאלתי אותו לפשר שלוות הנפש המוגזמת שהפגין, הסביר לי, שגם בהודו ישנו חג דומה לחג שלנו, ושהדלקת מדורות לצורך העברת אינפורמציה היתה פטנט ידוע ומקובל בעולם העתיק באזורים שונים. סיפרתי את הסיפור לאחי צביקה (שהוא במקרה חוקר בתחום רשתות התקשורת ואיש סגל במחלקה להנדסת מערכות תקשורת באוניברסיטת בן גוריון) שהוסיף את חלקו לנושא וטען שבעצם הדלקת המדורות לשם העברת מידע בין שבטים מסמלת את לידתו של תחום רשתות התקשורת - מחשבה מעניינת כשלעצמה.

האם ל"ג בעומר רלונטי כיום? מסורת אל מול המציאות של תקופתנו אנו

כעת נחזור למסע הדמיוני בזמן בעקבות ל"ג בעומר. המשואות הודלקו במרד בר כוכבא בכדי להודיע על פרוץ המרד שערכו היהודים בארץ ישראל כנגד השלטון הרומי בימיו של הקיסר אדריאנוס (במאה ה-2 לספירה), כשאת המרד הנהיג שמעון בר כוכבא. לזכר מרד בר כוכבא (שלא ברור לי עד כמה היה אפקטיבי בסופו של דבר, ואף ידוע לי שיש הסוברים שבסיכומו של דבר היה מרד זה אסון וכישלון) נהוג להדליק מדורות ולערוך תחרויות חץ וקשת, זאת מאחר ובעת ההיא היו החץ וקשת כלי נשק שימושיים ככל הנראה. סיבה נוספת לחג נקשרת לשמו של רבי שמעון בר יוחאי, שהיה בעת מרד בר כוכבא ממתנגדי השלטון הרומי. על פי התלמוד הבבלי התחבא שמעון בר יוחאי במשך 12 שנים במערה, זאת עד למותו של הקיסר הרומי וביטול הגזרות. על פי המסורת, מותו של רבי שמעון בר יוחאי התרחש בל"ג בעומר. עוד נקשר החג לאסון שחל בעת הספירה לעומר. אסון שבו מתו כשנים עשר אלף מתלמידיו של רבי עקיבא במגיפה, ולפי המסורת יש המאמינים שהמגפה פסקה בל"ג בעומר. 

כל זה כאמור בענייני מסורת, אבל האם החג עדיין רלוונטי לימינו אנו? אז נכון שילדינו מחכים לחג בציפייה, אולם החג מביא עימו אוסף התנהגויות בעיתי למדי (בלשון המעטה), כולל לקיחת עגלות סופר על ידי ילדי מדינתנו והמרתן לתפקיד מריצות לאיסוף עצים וקרשים, לקיחת עצים מאתרי בניין, כוויות ותאונות למיניהן הקשורות להתעסקות באש, זהום אוויר גבוה במהלך החג ולאחריו, כולל שריפת צמיגים על ידי חבורות של נערים ונערות שלא בדיוק מבינים את חומרת מעשיהם, ואיך הם במו ידיהם משחררים רעלים לאוויר. עם רדת ערב החג, אני מקפידה לסגור את כל חלונות הבית, אולם למחרת היום כשאני יוצאת החוצה ממש קשה לנשום. אז נכון שלא פשוט לצאת מול מסורת ומול חדוותם של ילדים לנוכח להבות האש וישיבה מסביב למדורה. כך שהרעיון לבטל את ל"ג בעומר הוא כנראה מוגזם, אבל אולי בכל זאת יש מקום לשנות את דמותו של החג ולהעלות בו לדיון ציבורי שאלות על איכות הסביבה ושל המחיר שגובה מאיתנו זיהום האוויר, ועד כמה חמור חמור הנזק הסביבתי של חג כמו ל"ג בעומר.