יום העצמאות
פולימורפיזם - המסע בזמן של ד"ר דנה אשכנזי
עפיפונים - פארק הירקון, תל אביב (מרץ 2005). צילום: דנה אשכנזי.
רחוב חיים נחמן ביאליק בתל אביב. גדול משוררי ישראל בדור התחיה. צילום: דנה אשכנזי.
הזריחה מחלון ביתנו - רמת-אביב (ינואר 2008). צילום: רפי אשכנזי.
שקיעה בחוף הצוק - תל אביב (יולי 2006). צילום: רפי אשכנזי.
ספיר אשכנזי - ישראל (2008).
ביום ה-14 במאי 1948 (יום שישי ה' באייר תש"ח) עם סיומו של המנדט הבריטי בארץ ישראל ובעיצומה של מלחמה קשה, הכריז דוד בן גוריון באספה שנערכה במוזיאון תל אביב על הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, ושמה מדינת ישראל.
במהלך הכרזת המדינה חתמה מועצת העם (הממשלה) הזמנית על מסמך הקרוי "הכרזה על הקמת מדינת ישראל" והמוכר יותר בשם "מגילת העצמאות". בטקס הכרזת העצמאות הקריא דוד בן-גוריון, ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל, את המגילה.
חציה הראשון של "מגילת העצמאות" מוקדש להנמקה ההיסטורית, המוסרית, והמשפטית להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל. בחלקה זה של המגילה מוצגת זכותו הטבעית של העם היהודי למדינה ככל שאר העמים. ועוד זוכה להנמקה נרחבת הקביעה כי ארץ ישראל היא המקום בו זכאי העם היהודי לממש את זכותו להקמת מדינה בארץ ישראל על רקע היסטורי. לאחר שבחלקה הראשון של המגילה הובאו הנימוקים לזכותו של עם ישראל להקים מדינה בארץ ישראל, בחלקה השני של מגילת העצמאות מגיעה ההכרזה "על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, היא מדינת ישראל." ההכרזה מסתיימת במילים: "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם העומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית".
למחרת ההכרזה פלשו צבאותיהן של מדינות ערב לארץ ישראל, והחל השלב השני של מלחמת העצמאות. מלחמת העצמאות החלה בכ"ט בנובמבר 1947, מיד לאחר קבלת תוכנית החלוקה של ארגון האומות המאוחדות. מלחמה זו הסתיימה באופן רשמי ב-20 ליולי 1949 (אם כי הקרבות הסתיימו כבר בינואר 1949).
איך נולדה מדינת ישראל? ציונות באנימציה (3:06 דק') – פרק ראשון בסדרת אנימציה שמספרת את סיפורה של הציונות.
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל (2:23 דק') – ביום שישי, ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) הכריז דוד בן-גוריון באולם מוזיאון תל אביב בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד בתל אביב על הקמת מדינת ישראל, ונחתמה מגילת העצמאות היא המסמך המכונן של מדינת ישראל.
השיר בנימין זאב בביצוע רבקה מיכאלי (3:55 דק'). מילים: יענקל'ה רוטבליט, לחן: יאיר רוזנבלום.
מה אתם יודעים על חוזה המדינה בנימין זאב הרצל? (4:02 דק') – המהדורה כאן 11 לשעבר רשות השידור.
"אם תרצו אין זו אגדה...
ואם לא תרצו כל אשר סיפרתי לכם אגדה הוא ואגדה יוסיף להיות."
(בנימין זאב הרצל)
"צוואתי לעם ישראל: כוננו את מדינתכם בצורה כזו,
שהגר יחוש עצמו בטוב בקרבכם."
(בנימין זאב הרצל)
"אין בן אנוש עשיר או בעל עצמה היכול להעתיק עם שלם ממקום למקום. רק רעיון יכול לעשות זאת. לרעיון המדינה ודאי יש עצמה כזאת, היהודים חלמו חלום זה משך הגלות הארוכה. הסיסמא עתיקת היומין שלנו היא 'לשנה הבאה בירושלים'. עכשיו עלינו להראות שחלום רחוק זה יתורגם לרעיון בהיר ומזהיר."
(בנימין זאב הרצל - מתוך מדינת היהודים, 1896)
כֹּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה,
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח, קָדִימָה,
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה,
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ,
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם,
לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ,
אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.
(התקווה - שירו של נפתלי הרץ אימבר משנת 1878)
הבאנו שלום עליכם (3:03 דק') – אנשי האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים בנמל התעופה בן גוריון בקבלת פנים מרגשת לצעירי פרויקט תגלית.
יום העצמאות 2020 באופרה הישראלית (57:02 דק') – שרים עצמאות: סולניות האופרה הישראלית עם מיטב הלהיטים של הזמר העברי.
כמה שנים לפני הצהרת בלפור, שאל אחד מחברי בית הלורדים באנגליה את חיים וייצמן: "למה אתם היהודים מתעקשים על פלסטינה, כשיש כל כך הרבה ארצות לא מפותחות שאתם יכולים להתיישב בהן בקלות?" ענה וייצמן: "זה כמו שאני הייתי שואל אותך למה נסעת בשבוע שעבר 35 ק"מ כדי לבקר את אמא שלך, כשיש כל כך הרבה נשים זקנות שגרות ברחוב שלך."
"תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי כָל-אַחֵינוּ הַמְחוֹנְנִים
עַפְרוֹת אַרְצֵנוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם;
אַל יִפֹּל רוּחֲכֶם – עַלִּיזִים, מִתְרוֹנְנִים
בֹּאוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעֶזְרַת הָעָם!"
(חיים נחמן ביאליק – מתוך השיר בִּרְכַּת עָם)
"כשתקום מדינה ביום מן הימים, יראה הכל קטן ומובן מאליו. היסטוריון הוגן ממני יגיע אולי למסקנה שבכל זאת היה בכך משהו, שעיתונאי יהודי חסר אמצעים, בעיצומו של השפל העמוק ביותר של העם היהודי, בימי האנטישמיות המבחילה ביותר, הפך פיסת בד – לדגל, ואספסוף עלוב – לעם, המתקבץ בקומה זקופה סביב הדגל הזה."
(בנימין זאב הרצל, 1901)
דגל מדינת ישראל שצבעו לבן ועליו שני פסים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד גם הוא בצבע תכלת כהה, ראשיתו בימי העלייה ראשונה. דגל זה נבחר כדגלה של התנועה הציונית בשנת 1897. לאחר קום המדינה התלבטה מועצת המדינה הזמנית בין "דגל שבעת הכוכבים" אותו הציע בנימין זאב הרצל לבין דגלה של התנועה הציונית. בסופו של דבר נבחר דגל התנועה הציונית כדגלה הרשמי של מדינת ישראל. עיצובו של הדגל מתבסס על שילוב בין הלובן של הטלית לבין סמל "מגן הדוד" המשמש כאלמנט קישוטי, המוזכר כבר בימי התלמוד. צבעו של המגן דוד בדגל המדינה נבחר ככחול-תכלת עמוק, על שום צבעם של שמי ארץ-ישראל.
ירושלים (2008). צילום: דנה אשכנזי.
על המנורה כסמל מדינת ישראל הכריזה מועצת המדינה הזמנית ב-10 בפברואר 1949 (י"א בשבט תש"ט). סמל המנורה נבחר כסמלה של המדינה לנוכח העובדה שהוא מקושר עם המשכן ובית המקדש. במהלך הדורות שימש סמל המנורה כמוטיב קישוטי נפוץ בתרבות היהודית.
מחרוזת שירי יום העצמאות (ערוץ הופ, 23:35 דק') – כל הארץ דגלים, ארץ ישראל שלי, נולדתי לשלום ועוד, בביצוע טוביה צפיר, רינת גבאי, מיקי קם, ודפנה דקל.
מחרוזת שירים ליום העצמאות (17:41 דק') – שירי ילדות ישראליים. מחרוזת שירי ילדים ליום העצמאות, כולל השירים: ארץ ישראל שלי, כל הארץ דגלים, מתנה למדינה, מי יבנה בית.
מושב כורזים (אפריל 2005). צילום: רפי אשכנזי.
ירושלים (אפריל 2008). צילום: דנה אשכנזי.
החולה (אפריל 2005). צילום: רפי אשכנזי.
עתיקות בית-שאן (דצמבר 2006). צילום: רפי אשכנזי.
פארק השרון (ינואר 2006). צילום: רפי אשכנזי.
ירושלים (אפריל 2008). צילום: דנה אשכנזי.
האגם הנעלם או האגם הנסתר - מנחמיה (אוגוסט 2005). צילום: רפי אשכנזי.
ירושלים (אפריל 2008). צילום: דנה אשכנזי.
טיסה לישראל 1951 (32:34 דק') – חברת התעופה אייר פראנס בסרטון המציג את יעדי התיירות הפופולריים בישראל בשנת 1951.
ירושלים של 1925 (4:59 ק') – סרטו של קמיל סווג'ו "ירושלים". הסרט מציג את התפילה המשותפת של גברים ונשים ליד הכותל.
חיפה (5:03 דק') – סרטון תירותי המראה את האטרקציות של העיר חיפה.
אגדה בחולות, שיר בביצוע חני ליבנה (3:27 דק') – מילים: יעקב גרוס, לחן: נחום הימן.
ארץ ישראל בשנת 1913 – סרט (שעה ו-38 שניות) שצולם בארץ ישראל (פלשתינה) בשנת 1913. פלשתינה הוא הכינוי שנתנו הרומאים במאה השניה לספירה לפרובינצית סוריה פלשתינה.
ערים ראשונות: באר-שבע (7:01 דק') – סרט אודות ההיסטוריה של העיר באר-שבע ששודר בערוץ ההיסטוריה במסגרת פרויקט ערים ראשונות.
