חג החנוכה
פולימורפיזם - המסע בזמן של ד"ר דנה אשכנזי
חג החנוכה
פולימורפיזם - המסע בזמן של ד"ר דנה אשכנזי
חנוכה בחנות בית התפוצות, אוניברסיטת תל אביב. צילום: דנה אשכנזי.
לכבוד החנוכה - חג החנוכה, הקרוי גם חג האורות, הוא חג יהודי שנוסד בימי בית שני. מטרתו של החג, הנחוג שמונה ימים, היא לשמר ולהעביר לדורות הבאים את סיפור ניצחונם של החשמונאים במרד על השילטון היוני בארץ בימי המלך אנטיוכוס הרביעי. המרד, הקרוי "מרד החשמונאים", בוצע לנוכח חדירתה של התרבות ההלניסטית לארץ ישראל, והגזרות החמורות שפקדו היונים (השלטון היווני-סלאוקי) על היהודים בארץ. ההתערבותם של היוונים כללה את הדחתו של הכהן הגדול חוניו השלישי ואת מינויו של אחיו יאסון, אשר הודח גם הוא בהמשך בידי היונים. אולם, עיקרו של מרד החשמונאים לא היה מופנה כלפי היונים, אלא כלפי היהודים המתיוונים, שבאו מהשכבות הגבוהות והמשכילות של העם היהודי. המרד היה למעשה מרד של השכבות העניות והכפריות שהתגוררו בשטחים שמחוץ לירושלים אל מול שכבת היהודים המתיוונים העשירה שהתגוררה בירושלים. בעוד שלצד המתיוונים לחמו חילים יוונים, הרי שבצד המכבים לחמו שכירי חרב יהודים וכן מספר רב של שכירי חרב מצריים. ניצחון המכבים בשנת 164 לפנה"ס (אל אף שהמרד, שהחל בשנת 167 לפנה"ס, לא הסתים באותה העת, אלא נמשך עוד שנים אחר-כך) היה בעיקרו דתי וותרבותי, וכלל את שחרורו של בית המקדש מידיהם של היוונים והמתיוונים בארץ. יהודה המכבי (מקבי) משבט לוי, בנו השלישי של מתתיהו הכהן החשמונאי ממודיען, מנהיג מרד החשמונאים, נכנס לירושלים לאחר שהביס את היוונים, בכדי לגאול את בית המקדש מידי המתיוונים ולטהרו מעבודה זרה. לאחר הניצחון חגג יהודה המכבי את טיהור בית המקדש.
תיעוד כתוב לגבי החג מופיע לראשונה בספר חשמונאים א' ובספרו של יוסף בן מתתיהו "קדמוניות היהודים". השם חנוכה מופיע הן בספרי חשמונאים א' ו-ב' והן בדברי חז"ל. מקורות אילו מציינים שחג החנוכה נחגג בשירי הלל, הקרבת קורבנות בבית המקדש, וחנוכת המזבח. על פי המסורת, כאשר המכבים כבשו את ירושלים וניסו לחדש את עבודת הקודש בבית המקדש, נשאר רק פח/פך (בבית המקדש השתמשו בכלי קטן, המכונה פך, ממנו נהגו ליצוק את השמן לתוך מנורת המקדש) קטן של שמן, ובו כמות שמן באמצעותה ניתן היה להדליק את מנורת בית המקדש ליום אחד בלבד. אולם אז, הפלא ופלא, התרחש נס, והשמן הספיק לשמונה ימים שלמים. לזכר אותו הנס של הדלקת מנורת שבעת הקנים בבית המקדש חוגגים אנו את חג החנוכה למשך שמונה ימים, כשבכל יום אנו מדליקים נר נוסף על מספר הנרות ביום שקדם לו. בחג החנוכה מקובל להכין מאכלים שונים המטוגנים בשמן, כדוגמת הסופגניה והלביבה, גם זאת לזכר נס פח השמן.
חג החנוכה מכיל שפע סיפורים, סמלים, אורות וטעמים. מנהגי חג החנוכה כוללים: הדלקת נרות חנוכה, שירת שירי חנוכה, אכילת מאכלים מטוגנים כדוגמת הסופגניות והלביבות, מתן דמי חנוכה לילדים, ומשחק בסביבונים. על פי ההלכה יש להציב את נרות החנוכה על אדן החלון או בפתח הבית, לשם הפצת דבר החג ודבר הנס ברבים. בנרות החנוכה אין להשתמש לשם מאור: "אין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד", ומכאן מקור המנהג של הדלקת השמש, שתפקידו למעשה להאיר. מנהג הדלקת נרות חנוכה בא להעצים, לפאר ולהלל את חג החנוכה. בארץ ישראל הקדומה ובבבל השתמשו במנורות עשויות מקעריות חרס לתוכן יצקו שמן, ולא שעווה כמקובל כיום. השימוש במנורת החנוכה, המכונה חנוכיה, ולה נר תשיעי הקרוי שמש, החל רק בימי הביניים. החנוכיות של ימי הביניים יוצרו כשלהן בסיס שטוח ודופן אחורית שטוחה המוצמדת לקיר. מרבית החנוכיות שיוצרו בימי הביניים היו עשויות פליז (סגסוגת של נחושת-אבץ), נחושת או אבן. לעיתים אף יוצרו באותה התקופה חנוכיות ששילבו חומרים שונים, ביניהם: זכוכית, כסף וזהב.
סביבון, הוא צעצוע מסתובב בו נהוג לשחק בחג בחנוכה. הסיבוב הראשוני של הסביבון מעביר לסביבון תנע זוויתי התחלתי המאפשר לו להתחיל להסתובב. הסביבון ממשיך בתנועתו הסיבובית הודות לחוק שימור התנע הזוויתי. בסופו של דבר יגרמו החיכוך עם המשטח עליו מסתובב הסביבון והתנגדות האוויר לעצירת הסביבון. מוצאו של הסביבון בהודו העתיקה, שם הוא שימש כחלק ממשחק מזל. בימי הביניים נדד הסביבון מהודו למזרח אירופה, שם נהגו הילדים היהודים להמר באמצעות משחק בסביבונים בדמי החנוכה שקיבלו. לסביבון חנוכה המסורתי צורת קובייה עם חוד בצידה התחתון, ועם מקל קצר המאפשר לסובבה בקצה העליון. על ארבעת הפאות של הקובייה מופיעות האותיות נ, ג, ה, פ, כלומר: "נס גדול היה פה". על סביבונים בחו"ל מופיעות האותיות נ, ג, ה, ש, כלומר: "נס גדול היה שם". הסביבונים העתיקים יוצרו בעיקר מעץ או מעופרת יצוקה. כיום מיוצרים הסביבונים בעיקר מפלסטיק (רבים מהם מיוצרים בסין), אך לעיתים גם מחומרים נוספים ביניהם קרטון, כסף, זכוכית, עץ, קרמיקה, וברזל יצוק. בעידן המודרני ניתן למצוא גם גימיקים של סביבונים עשויים מסטיק ושוקולד, ואף סביבונים חשמליים בעלי אורות מרצדים ומנגינות אלקטרוניות. כמו כן ניתן למצוא כיום בשווקים סביבונים מגנטיים בהם הסביבון מרחף באוויר.
אור טכנולוגי לחנוכה (2:21 דק') – אייל כהן ותומר וסרמן, סטודנטים בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, ומתן אוריין ודביר דוכאן סטודנטים להנדסת תעשייה וניהול בטכניון לקחו על עצמם את האתגר לבנות מכונת רוב גולדברג להדלקת חנוכיית חנוכה.
איך מייצרים נרות דקורטיביים (4:57 דק') – סרטון המראה שלה אחר שלב איך לייצר נירות שיופיים יוצא דופן.
מהם שמונת המאכלים היהודיים המובילים? (3:31 דק') – ליהדות יש קשר הדוק ורב שנים עם אוכל. לרוב החגים יש מאכל ספציפי אחד או יותר הקשור אליו. אבל מה ההיסטוריה של המאכלים הללו? סרטון הזה ייתן לכם הצצה להיסטוריה של כמה מאכלים יהודיים איקוניים.
אני שומר כשרות לחג המולד (3:24 דק') – ילד צעיר מתלבט איזה אמונה ומסורת לכבד בתקופת החגים.