מקרא

פולימורפיזם - המסע בזמן של ד"ר דנה אשכנזי

סיפור בריאת העולם המקראי (1981). ציור מאת דנה אשכנזי (לוטקר).

סיפור בריאת העולם המקראי (1981), דיו על נייר - דנה אשכנזי (לוטקר).

התנ"ך (תורה, נביאים, כתובים) המכונה מקרא בפי חז"ל הוא אוסף ספרי קודש עתיק של היהדות, המכונים גם התורה שבכתב. המקרא מהווה לקט של 24 ספרי מקרא המחולקים לתורה, נביאים וכתובים. חמשת חומשי תורה הם: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, ודברים. ספרי נביאים מחולקים לנביאים ראשונים: יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ולספרי נביאים אחרונים: ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, ותרי עשר. ספרי כתובים כוללים את הספרים: תהלים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.  


כתיבת ספרי התנ"ך המאוחרים הסתיימה לפני לאלפיים שנה, ותהליך הקאנוניזציה (איסוף מדורג) של כתבי התנ"ך החל בתקופת בית שני והושלם סביב שנת 200 לספירה. שפת ספרי המקרא היא עברית, והשפעות מן התנ"ך קימות גם בדתות הנצרות והאסלאם,  כאשר כתבי הקודש של הנצרות כוללים בתוכם גם את התנ"ך, הקרוי בפי הנצרות "הברית הישנה". על פי התלמוד אחרון ספרי המקרא נכתב בערך בשנת 450 לפנה"ס, בתקופתו של עזרא הסופר. הדעה המקובלת כיום בין חוקרי המקרא היא שחתימת הקאנון נעשתה מאות שנים אחר כך (סביב שנת 70 לספירה) בזמן חורבן בית המקדש השני. 

ההיסטוריה של התנ"ך (1:48:17 דק') סרט תיעודי של ערוץ ההיסטוריה. התנ"ך מכיל אסופת סיפורים המקבילה למיתוסים של עמים קדומים במצרים ובמסופוטמיה. חלק ניכר מהתנ"ך עוסק בתפיסה של אל אחד אוניברסלי (מונותאיזם), ובקשר המיוחד שבין אלוהים לעם ישראל ועל הברית בין אלוהים לעם ישראל בשל היותו העם הנבחר, כאשר בשל הפרת הברית צפויים לעם ישראל עונשים כבדים.

התנ"ך סקירה מקוצרת של התנ"ך מלווה באיורים (5.39 דק'). הסיפור המקראי מתחיל בבריאת העולם על ידי האלוהים. סיפור הבריאה הוא חלק מהמיתולוגיה היהודית שהושפעה מהמיתולוגיה הבבלית. בתחילת ספר בראשית מובאות שתי גרסאות לסיפור בריאת העולם, אשר קיימים ביניהן הבדלים מהותיים: הראשונה היא גרסת "ששת ימי הבריאה" (פרק א'), לפיה אלוהים ברא את העולם בשישה ימים וביום השביעי נח. בסיפור בריאה זה תפקידו של האדם הוא למשלוט. השנייה היא גרסת "תולדות השמים והארץ" (פרק ב'), לפיה יהוה אלוהים ברא את העולם בתהליך של ניסוי וטעייה, כאשר תפקידו של האדם הוא לעבד את האדמה ולשמור על גן העדן.

המגילות הגנוזות (2.56 דק', נשיונאל גיאוגרפיק). המגילות הגנוזות התגלו בעיקר בין השנים 1947–1956. בקירות חלק מהמערות שבהן נמצאו המגילות נראו מעין מדפים חצובים, מה שמחזק את ההשערה שהמערות שימשו ספריות-קבע לחכמי הקהילה, אשר בהן הוסתרו המגילות בזמן המרד הגדול, שהחל בשנת 66 לספירה והסתיים בשנת 73 לספירה.  כיום חלק ניכר מהמגילות הגנוזות מוצגות בהיכל הספר אשר במוזיאון ישראל בירושלים. המגילות מטופלות במעבדת המגילות של רשות העתיקות.

ההיסטוריה של התנ"ך באנימציה (3.45 דק', נשיונאל גיאוגרפיק). המגילות הגנוזות, המכונות גם מגילות מדבר יהודה, מגילות קומראן, ומגילות ים המלח, הם מגילות עתיקות שהתגלו במערות קומראן שבמדבר יהודה. גילוי זה נחשב לאחד מציוני הדרך החשובים ביותר של הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל. רוב המגילות כתובות בעברית, אך חלקן כתובות בארמית ויוונית. המגילות הן כתבי היד המתוארכים לתקופה שבין המאה השלישית ועד המאה הראשונה לפני הספירה (לפנה"ס), ולהן חשיבות עצומה מבחינה היסטורית ודתית, מאחר והן מהוות את מקטעי כתבי העת העבריים הקדומים ביותר המהווים עדות למקרא. המגילות שופכות אור על חייהם של אנשי כת "עדת היחד" היהודית שחיו בתקופת בית שני. 

"אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים. 

כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים,

כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר,

כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים;

בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי. 

הֱבִיאַנִי אֶל-בֵּית הַיָּיִן, וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה. 

סַמְּכוּנִי, בָּאֲשִׁישׁוֹת-רַפְּדוּנִי, בַּתַּפּוּחִים:

כִּי-חוֹלַת אַהֲבָה, אָנִי. 

שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. 

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם,

בִּצְבָאוֹת, אוֹ, בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה:

  אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה,

עַד שֶׁתֶּחְפָּץ."

(שיר השירים פרק ב', פסוקים א-ז)


"אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ,

לֹא־יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן, עִם שֶׁיִּהְיוּ לָאַחֲרֹנָה׃ 

אֲנִי קֹהֶלֶת, הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם׃ וְנָתַתִּי אֶת־לִבִּי,

לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה,

עַל כָּל־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם"

(קהלת פרק א' פסוקים יא-יב)

"וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן;

וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד, וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. 

שֵׁם הָאֶחָד, פִּישׁוֹן -

הוּא הַסֹּבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה,

אֲשֶׁר-שָׁם, הַזָּהָב. 

וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח,

וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם. 

וְשֵׁם-הַנָּהָר הַשֵּׁנִי, גִּיחוֹן-הוּא הַסּוֹבֵב,

אֵת כָּל-אֶרֶץ כּוּשׁ. 

וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל, הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר;

וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי, הוּא פְרָת.

  וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם;

וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ." 

(בראשית ב', פסוקים י-טו) 

בית המקדש השני כפאר היצירה בימי הורדוס (14:50 דק'). על בית המקדש השני שבנה הורדוס אמרו חכמנו זיכרונם לברכה (חז"ל): ”מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו”.

הדרך לבית המקדש (2.57 דק') – ראשות העתיקות חושפת את הרחוב שבו צעדו עולי הרגל לבית המקדש בתקופת בית שני וחשיפת המנהרות שהיהודים הסתתרו בהן לפני כ-2000 שנה בעת חורבן בית שני.

חורבן בית שני – כך אירע החורבן צעד אחר צעד (15:32 דק') – בית המקדש השני היה מקדש שנבנה בהר הבית בירושלים, אשר התקיים בין השנים 516 לפנה"ס ועד ל-70 לספירה. בית המקדש השני החליף את מקדש שלמה (בית ראשון) שנבנה בהר המוריה בירושלים על ידי שלמה המלך, ואשר שמש כמקדש במשך כ-410 שנים עד לחורבנו בידי נבוכדנצר השני מלך בבל בשנת 586 לפנה"ס. בית המקדש השני נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בשנת 516 לפנה"ס (בראשית שיבת ציון 70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון). בשנת 19 לפנה"ס שיפוץ עצום על ידי המלך הורדוס מלך יהודה, שלמעשה בנה אותו מחדש ברוב פאר והדר. בית המקדש השני נחרב בידי הרומאים בשנת 70 לספירה.

המשכן – החוויה מקראית (4:54 דק'). הדמיה ההמחישה את הפאר והקסם של מתן תורה בהר סיני, משכן אוהל מועד במדבר, ובית המקדש שבנה שלמה המלך.