ארכיאולוגיה - המשך
פולימורפיזם - המסע בזמן של ד"ר דנה אשכנזי
פולימורפיזם - המסע בזמן של ד"ר דנה אשכנזי
הידעת? אוצר הזהב הקדום בעולם לא נתגלה בשומר, במצרים, או ביבשת אמריקה שלפני קולומבוס, אלא נתגלה בשנת 1972 בבולגריה, בנקרופוליס (עיר מתים) מהתקופה הכלקוליתית, ליד העיר ורנה (Varna). עד כה נחקרו בעיר המיתים 294 קברים, שבתוכם נתגלו למעלה מ-3000 חפצי זהב. האוצר בעל ערך רב, משום שהמדענים מיחסים אותו לאלף השישי לפנה"ס. התגלית הסנסציונית עוררה שאלות רבות בנוגע לציוויליזציות עתיקות באיזור בולגריה. אוצר ורנה מושך עד היוםאת תשומת לבם של תיירים רבים לצד ארכיאולוגים וחוקרים מרחבי העולם.
אימפריות עתיקות (7:10 דק') – סיור מהיר באימפריות שהשפיעו רבות על כתיבת התנ"ך.
ציור: דנה אשכנזי (2008)
נחושת בתקופה הכלקוליתית (לפני כ-6000 שנה) - בשנות השישים של המאה העשרים נעשתה חפירה ארכיאולוגית גדולה במדבר יהודה בניסיון לאתר את המגילות הגנוזות. במסגרת חפירה (שנוהלה על-ידי הארכיאולוג פסח בר-אדון) נתגלתה בנחל משמר מערת מטמון ובה אוסף של למעלה מ-400 פריטים מהתקופה הכלקוליתית, (המונח כלקולית מקורו ביוונית ופירושו נחושת ואבן), שכלל מגוון חפצי מתכת וביניהם עטרות, קנים, ראשי אלות, וחפצים מחומרים נוספים כגון שנהב ושיני היפופוטם. ההנחה המקובלת היא שמדובר בחפצי קדושה ממקדש עין-גדי, המרוחק כ-12 ק"מ ממערת המטמון, ששימשו ככל הנראה למטרות פולחן וטקסים דתיים. החפצים והכלים הפשוטים במטמון יוצרו מנחושת שמקורה בארץ ישראל, באמצעות טכניקה פשוטה של שימוש ב"תבנית פתוחה". לעומתם החפצים המורכבים יוצרו מנתכי נחושת המכילים אנטימון, ניקל, ארסן, הללו הוכנו באמצעות שיטת "השעווה האבודה" או "השעווה הנעלמת", המשלבת בין טכנולוגיות של קדרות וייצור חומרים קרמים לבין טכנולוגיות של ייצור מתכות. ממצאים אלו מעלים בין השאר כמה שאלות: מהיכן הגיעו האנטימון, הניקל והארסן, יסודות שמקורם אינו במחצבי ארץ ישראל? מדוע לא נמצאו חפצי נחושת שהופקו באותה התקופה באמצעות טכניקת השעווה האבודה במקומות אחרים בעולם? הבדלי החומרים והטכנולוגיות בין חפצי המתכת הפשוטים ליקרים מצביעים על שיקולים הנדסיים והבנה מטלורגית של היוצר.
הפקת נחושת מעופרותיה (6:55 דק')– הדרך העתיקה של התכת נחושת. הסרטון מראה כיצד יצרו בעת העתיקה נחושת מעפרת מלכיט.
פארק תמנע (סרטון בשפה העברית, 14:31 דק') – בקעת תמנע נמצאת בדרום מערב הערבה שבישראל, כ-25 קילומטר צפונית לאילת. האזור עשיר בעפרות נחושת ונכרה מאז שלהי האלף החמישי לפנה"ס.
המלכה האבודה (נשיונל גאוגרפיק, 5:20 דק'). צוות של ארכיאולוגים ומומחים לזיהוי פלילי יצא למשימה באתר קבורה לבדוק האם אחת משתי המומיות שנמצאות שם היא המלכה נפרטיטי והאם מדובר על שושלת אמרנה האבודה.
מצרים העתיקה (נשיונל גאוגרפיק, 6:13 דק'). הציוויליזציה המצרית העתיקה, הידועה בזכות הפירמידות, הפרעונים, המומיות, והקברים שלה, שגשגה במשך אלפי שנים. מה היתה תרומתה של מצרים העתיקה להתפתחות התרבות האנושית, השפה, ולשפת המתמטיקה?
תקופת הברונזה - בערך בשנת 4,500 לפנה"ס החלו בני האדם להשתמש בנחושת. בהמשך גילו בני האדם שאת מטילי הנחושת המותכים באש אפשר לצקת לתוך תבניות לקבלת צורות מורכבות ומתוכננות מראש. סביב שנת 3,300 לפנה"ס התגלה כי התכת נחושת עם בדיל יוצרת נתך הקרוי ברונזה (בעברית: ארד). הסגסוגת שהתקבלה הייתה חזקה וקשיחה יותר מהנחושת הטהורה, והתאימה כעת לייצור כלי עבודה וכלי נשק חזקים ועמידים בשחיקה. תקופת הברונזה החלה במזרח התיכון עם המעבר לייצור כלי ברונזה ובמקביל לתהליך העיור במצרים ובמסופוטמיה. לצורך יצירת כלים משוכללים, יצקו את הברונזה לתבניות בעלות צורה רצויה, וכך התקבלו כלי חיתוך משובחים, כמו גרזנים וסכינים. בעקבות הביקוש לברונזה, נוצרו קבוצות של כורים וחרשי-מתכת. יצירת כלי נשק מברונזה גרמה לעלית אצולות לוחמים והביאה למהפכה חברתית-תרבותית במזרח הקדמון. בארץ ישראל נמשכה תקופת הברונזה בין השנים 3,000 ל- 1,150 לפנה"ס.
הידעת? פארק תמנע - אחד ממכרות הנחושת הקדומים בעולם. כריית הנחושת בתמנע החלה לפני כ-6,000 שנה, בשלהי האלף החמישי לפני הספירה. המכרה שייך לתקופה בה למד האדם לראשונה להפיק נחושת, בעת בה החלה המהפכה הטכנולוגית לשימוש במתכת בחיי היום-יום. באותה העת שלטו המצרים באזור, ומשלחות של כורים מצריים כרו את הנחושת בתמנע ולקחו איתם את חומר הגלם שהפיקו חזרה למצרים.
הדרך לבית המקדש (בשפה העברית, 2:58 דק') – רשות העתיקות חושפת את הדרך ממנה עלו בשלושה הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) עולי הרגל של ימי בית שני, מבריכת השילוח אל עבר בית המקדש.
בית המקדש השני (14:51 דק') – כיצד נראה בית המקדש בירושלים בתקופה ההרודיאנית? על מקדש הורדוס אמרו חז"ל: ”מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו“.
ההיסטוריה של רומא העתיקה (החברה הגיאוגרפית, 5:37 דק') – רומא העתיקה הייתה ציוויליזציה שהתקיימה במשך כאלף שנה, והתפתחה באופן מתמיד, תוך שהיא משלבת חדשנות עם תרבויות מגוונות של עמים שנכבשו.
ההיסטוריה של יוון העתיקה (החברה הגיאוגרפית, 4:11 דק') – יוון העתיקה השאירה מורשת חשובה למין האנושי: אמנות, ארכיטקטורה, מיתולוגיה, פילוסופיה, דמוקרטיה וגיבורים.
הידעת? מלחמת טרויה היא מלחמה המתוארת במיתולוגיה היוונית, בה נלחמו היוונים (האכאים) כנגד תושבי העיר טרויה. המלחמה התחוללה ככל הנראה סביב 1,200 לפנה"ס, בעקבות חטיפתה של הלנה מספרטה בידי פאריס, בנו של מלך טרויה. על פי המיתולוגיה ניצחו היוונים בקרב בעקבות תחבולה של אודיסאוס, שבה הוגש למלך טרויה פסל סוס במתנה, בתוכו הוחדרו לוחמים אל תוך העיר, והביאו להרס העיר טרויה.
מלחמת טרויה – מיתוס או עובדה. ד"ר סי בריאן רוז, סגן מנהל מוזיאון פן (Penn Museum) מרצה על החפירות בטרויה בעשרים השנים האחרונות והוא מציג, תוך שימוש בהדמיה דיגיטלית, חתך של תשעה יישובים מתחילת תקופת הברונזה (כ-3,000 לפנה"ס) ועד סוף התקופה הביזנטית (בערך 1400 לספירה).
סיפור מלחמת טרויה (BBC) – סרטון המסביר על הסיפור הבדיוני של מלחמת טרויה שכתב הומרוס ומנסה לבחון האם המיתוס מבוסס על מלחמה שאכן קרתה?
מנגנון האנטיקיתרה – ביוון העתיקה נבנה מכשיר יוצא דופן המסוגל להצביע בדיוק רב איך ייראו גרמי השמיים בעשרות השנים הבאות - מיקומם של הירח והשמש, שלבי ירח ואפילו ליקויים. אבל המצאה מדהימה זו תטבעה בים ונשכחה למשך יותר מאלפיים שנה.
מנגנון האנטיקיתרה: תגלית מפתיעה מיוון העתיקה. כחלק מצוות בינלאומי, ד"ר טוני פרית' היה דמות מרכזית במסע גילוי יוצא דופן: כל גילוי חדש חיזק את תחושת ההלם לגבי מכונת החישוב האסטרונומית היוונית העתיקה והמתוחכמת ביותר הזו. זהו אחד מפלאי העולם העתיק.
תקופת הברזל - התקופה בה עבר האדם לייצר כלי עבודה וכלי נשק מברזל. סביב שנת 1,500 לפנה"ס גילו החיתים (אזור טורקיה) שיטה להפקת ברזל מעפרותיו. משם התפשט השימוש בברזל למזרח התיכון ואיתו נולד מקצוע חרש הברזל. המעבר מברזל לברונזה נבע בראשיתו ממחסור בבדיל ולא עקב שיקולים טכנולוגים - יתרונו של הברזל על הברונזה לא היה מידי והתגבר במהלך השנים תוך פיתוח שיטות עבודה ועיבוד הברזל כדוגמת הפחמון (העשרת הברזל בפחמן לצורך הקשיתו ושיפור עמידותו בשחיקה). עם הזמן שכיחותן של עפרות הברזל הפכה אותו לנפוץ וזול מהברונזה. לאחר שפותחו השיטות המתאימות לעיבוד הברזל התקבלו כלי ברזל חזקים בהרבה מכלי הברונזה ומתאימים יותר לשימושים כבדים הן לעבודות אדמה והן לצרכי לחימה. בארץ ישראל נמשכה תקופת הברזל מפלישת הפלשתים לארץ ועד חורבן ירושלים בידי נבוכדנאצר מלך בבל.
הידעת? מטלורגיה (תורת המתכות) עוסקת בהבנת הקשר שבין החומר לבין תהליכי ההפקתו וייצורו, וכיצד הללו משפיעים על תכונות החומר. מקצוע זה, שראשיתו מבחינה מעשית (אך לא מדעית) בימי קדם, האדם החל להפיק נחושת מעופרותיה ולייצר כלי נחושת, עוסק בשיטות להפקת מתכות ובאופן עיבודן לקבלת צורה ותכונות רצויות (כולל טכניקות יציקה, טיפולים תרמיים ושיטות עיבוד). ההערכה היא שעוד לפני שנת 4000 לפנה"ס האדם השתמש במתכות אשר נמצאו על פני הקרקע, למשל מתכות שמקורן בשרידי מטאור, לייצור תכשיטים, ולעתים אף לייצור כלים. המתכות שבהן השתמשו בזמנים קדומים אלו היו נחושת, זהב, כסף, עופרת, נחושת וברזל, והעיבוד שלהן כלל ריקוע באמצעות פטיש.
חישול של חרב ברזל – הסרטון מדגים בשלבים כיצב ניתן לייצר חרב פלדה באמצעות חישול בשיטות מסורתיות של חרשי ברזל.
הבית האחרון של הברזל. הארכיאולוג השוויצרי אריק הויסקום והצלם ברנרד אוגוסטוני תעדו במאלי את בנייתו של תנור מסורתי להתכת ברזל. בניית התנורים והעבודה הכרוכה בייצור בפועל שזורים עמוק בטקס, סמליות ומגדר. סרט זה מתאר בפירוט רב כל היבט של האירוע, החל מבחירת אתר השחזור - שהוא אתר הכבשנים העתיק ביותר שנותר באזור, שפעל לאחרונה ב-1961 - ועד לתוצאה הסופית. זהו סרט חשוב ללימודי אפריקה, ארכיאולוגיה, דת, טקס, טכנולוגיה ומגדר.
עלייתה ונפילתה של האימפריה הביזנטית (5:21 דק') – של הסברים מאת ליאונורה נוויל. ברוב ספרי ההיסטוריה מצוין שהאימפריה הרומית נפלה במאה החמישית לספירה. עובדה זאת היתה מפתיעה מליוני אנשים שחיו באימפריה הרומית במהלך ימי הביניים. האימפריה הרומית מימי הביניים, המכונה האימפריה הביזנטית, החלה כאשר קונסטנטינוס, הקיסר הנוצרי הראשון, בנה עיר בירה חדשה בשם קונסטנטינופוליס.
ההיסטוריה של ביזנטיון – חלק ראשון: עלייתו של יוסטיניאנוס (שעה ו-12:03 דק') – יוסטיניאנוס הראשון היה קיסר האימפריה הביזנטית החל משנת 527 ועד למותו 38 שנים לאחר מכן. הוא מוכר בשל הרפורמה שערך בקוד החוקים הביזנטי ובזכות התפשטות האימפריה הביזנטית תחת שלטונו ובנית הכנסיה המפורסמת איה סופיה בקונסטנטינופול בהוראתו.
מדוע ציביליזציות קורסות? הרצאתו של אלכס ווקר (15:14 דק') על נפילתן של אימפריות העבר הגדולות. מדוע אימפריות רבות כולל האשורים, החתים, הבבלים, האכדים, מצרים העתיקה, האימפריה היוונית, האימפריה הרומית, המאיה, ועמק האינדוס קרסו. האם הסיבה הייתה משבר אקלים, רעב או מגפה?
ימי הביניים בסוף האלף הראשונה לספירה – ימי הביניים החלו עם נפילת הקיסרות הרומית המערבית וסיומה של העת העתיקה בשנת 476 (מאה החמישית לספירה). התקופה המוקדמת של ימי הביניים התאפיינה בפלישות שבטים ברברים למערב אירופה. אז הנצרות אומנם היתה בעליה, אך חלק ניכר מהאירופאים היו עדין עובדי אלילים. התקופה האמצעית של ימי הביניים התאפיינה בהתחזקות הנצרות, בחברה הפיאודלית, והשתקמות הערים באירופה ובגידול במסחר. התקופה המאוחרת של ימי הביניים נמשכה עד למאה ה-15 (עליית הרנסנס), ובה נצרו מדינות אירופה המוכרות לנו כיום. זאת הייתה תקופה שבה שלטו באירופה בתי מלוכה חזקים ויציבים.