תאריך פרסום: Mar 28, 2014 7:21:14 AM
פרשתנו עוסקת בנגע הצרעת. הצרעת אינה מחלה ככל המחלות הנגרמת מחיידקים, אלא מחלת עור הפוגעת באדם אם עבר על אחת משלוש העברות: לשון הרע, גאווה והתאווה לכסף (על פי ה"כלי יקר")
בספר מלכים (ב',ה') מסופר על נעמן, שר צבא ארם שהיה מצורע. בעקבות עצה שקיבל הלך לאלישע הנביא אמר לו לטבול שבע פעמים בירדן וכך נרפא. נעמן רצה לתת לאלישע מתנה, אך הנביא סירב לקבלה. גיחזי, משרתו של אלישע, שרצה את הכסף לעצמו, רדף אחרי נעמן וכשהשיגו טען שאלישע ביקש תמורה כסף. נעמן,שלא היה מודע למרמה, נתן לגיחזי סכום כסף גדול. אלישע, שידע על כך ברוח קודשו, מעניש את גיחזי על השקר ועל הביזיון וחילול ה', בצרעת שתדבק
בו ובזרעו עד עולם. התאווה לכסף מעידה על אדם שאינו שמח בחלקו, המנסה להגדיל את
הונו גם בדרכים שאינן ישרות, כגזל. כעונש, אדם כזה הופך למצורע –"מוציא רע" –
כלומר,זו מחלה החושפת לאור את כוונותיו ואת מעשיו הרעים. מחלה זו רק הכוהן יכול לרפא –משום שלכוהנים אין רכוש משל עצמם ומידת ההסתפקות בחלקם נדרשת
מהם בשלמות.