תאריך פרסום: Jun 11, 2014 11:51:6 AM
בפרשתנו מסופר על שנים עשר נשיאי השבטים ששלח משה לתור את הארץ, כדי לספר עליה לבני ישראל. עשרה מהם שבו ובפיהם דברים קשים על הארץ: אמנם ארץ זבת חלב ודבש היא, אך העם עז בה, והערים גדולות ובצורות, והארץ אוכלת יושביה היא... רק שניים מהם, כלב בן יפונה ויהושע בן נון, שבו ובפיהם דברי שבח על הארץ.
כיצד יתכן הדבר, שאותם אנשים ראו את אותו המקום, ובפיהם תשובות שונות לחלוטין? האם נכון יהיה לומר כי חלקם דוברי אמת וחלקם משקרים? האמת שהתמונה מורכבת מעט... ארץ ישראל טובה היא, פוריה ומלאת שפע, ואת זאת ראו כל שנים עשר הנשיאים. אולם, עשרה נשיאים חרגו משליחותם הראשונית והוציאו את דיבת הארץ רעה: הם אמנם אמרו אמת, אך בחרו להפחיד ולהכניס מורא בלבו של העם, במקום לרומם את רוחו ולהחדיר בו אמונה בקב"ה! אותם עשרה נשיאים לא שיקרו אמנם, אך חטאו בכך שלא היו נאמנים באמת לשליחותם. רק כלב בן יפונה ויהושע בן נון, שמילאו את משימתם באמת ובאמונה שלמה, זכו להכנס אל הארץ ולרשתה.