תאריך פרסום: Nov 06, 2012 10:46:28 AM
כששמע אברהם אבינו על תכניתו של הקב"ה להשמיד את סדום ועמורה, נזדעק והחל מיד להתפלל את ה' שיחזור בו מגזרתו, על אף שעד אותו היום מקובל היה כי גזרה שנגזרה מלפני הקב"ה, אין להשיבה: נח, שהיה צדיק תמים בדורותיו, לא העלה על דעתו להתפלל לשינוי גזרת המבול, ועל כן נקרא המבול על שמו "מי-נח", כגנאי על כך שהיה צריך להתפלל עלבני דורו אולם לא עשה כן. אולם אברהם בשונה מנח סירב לשבת בחיבוק ידיים, והתפלל לביטול הגזרה שנגזרה על אנשי סדום הרעשים! קרוב לוודאי שאברהם ידע כי לא יימצאו בעיר אפילו עשרה צדיקים, ובכל זאת התפלל. אברהם, ואולי רק בזכות תפילתו ניצל אחיינו לוט מגורלם של אנשי סדום.
אנו, שאיננו יודעים את העתיד אם טוב הוא או רע, צריכים ללמוד מאברהם אבינו. כי לא לנו לעשות חשבונות, אלא פשוט להתפלל ולדעת כי גם אם נדמה לנו שתפילותינו לשווא הן, לעולם תפילותינו עולות ונשמעות.