תאריך פרסום: May 28, 2015 10:28:37 AM
יום אחד שאלה אותנו המורה "כאשר אתם מתפללים "רפאנו ה' ונרפא" על מה אתם חושבים?" חשבתי וניסיתי להיזכר על מה אני חושב.,הרי כל פעם אני חושב על דבר אחר. פעם על הכאב שיניים שיש לי, ופעם חשבתי על חבר שלי שהיה בבית חולים, פעם סתם חשבתי שאני רוצה שכל האנשים יהיו בריאים. כל יום אני חושב על משהו אחר. בעצם... בכל דבר בתפילה, כל פעם אני חושב על משהו אחר, מעניין שלא שמתי לב לזה לפני כן....בפרשת השבוע אנו קוראים על הנשיאים שהביאו קורבן לחנוכת המזבח. התורה מספרת בדיוק מה הביא כל אחד ובאיזה יום. אבל בדיקה פשוטה תגלה כי בעצם כולם הביאו בדיוק את אותו הקורבן, אז בשביל מה התורה חזרה על אותו הדבר שניים עשר פעמים? הרי אין אות אחת מיותרת בתורה?ואולי התשובה נמצאת במה שאמרנו, כל נשיא באמת הביא בדיוק את אותו הקורבן כמו כל חבריו. אך העיקר בקורבן הוא לא רק מה מביאים, אלא גם על מה חושבים ומתכוונים שמביאים אותו. ובמחשבה כנראה היו הרבה מאוד הבדלים. כל אחד מהנשיאים חשב על דבר אחר, ולכן התורה כתבה כל אחד בנפרד, למרות שזו נראית חזרה מיותרת. ייתכן שאם כל נשיא היה מביא עוד קורבן, היה חושב בפעם השנייה על דברים שלא חשב בפעם הראשונה, בדיוק כמו שקרה לי בברכת "רפאנו ה ונרפא".