תאריך פרסום: Apr 14, 2013 9:35:5 AM
פרשתנו עוסקת בנגע הצרעות. הצרעת אינה מחלה ככל המחלות הנגרמת מחיידקים, אלא מחלת עור הפוגעת באדם אם עבר על אחת מהעברות: לשון הרע, תאווה לכסף, ועוד . בספר מלכים ב' פרק ה' מסופר על נאמן, שר צבא ארם, שהיה מצורע. בעקבות עצה שקיבל הלך לאלישע הנביא שאמר לו לטבול שבע פעמים בירדן וכך נרפא. נאמן רצה לתת לאלישע מתנה, אך הנביא סירב לקבלה. גיחזי, משרתו של אלישע, שרצה את הכסף לעצמו, רדף אחרי נעמן וכשהשיגו טען שאלישע ביקש בתמורה כסף. נעמן, שלא היה מודע למרמה, נתן לגיחזי סכום כסף גדול. אלישע,שידע על כך ברוח קודשו, מעניש את גיחזי על השר ועל הביזיון וחילול ה', בצרעת שתדבק בו ובזרעו עד עולם. התאווה לכסף מעידה על אדם שאינו שמח בחלקו, המנסה להגדיל את הונו גם בדרכים שאינן ישרות כגזל. כעונש, אדם כזה הופך למצורע "מוציא רע" –כלומר זו מחלה החושפת לאור את כוונותיו ואת מעשיו הרעים. מחלה זו רק הכוהן יכול לרפא משום שלכוהנים אין רכוש משל עצמם ומידת ההסתפקות בחלקם נדרשת מהם בשלמות.