עבודת צוות וחבורת המשימה

מות והיה

...היכרות - תנאי ראשון לעבודת צוות הוא הענין האנושי של חברי הצוות איש ברעהו. ענין כזה איננו כלל מובן מאליו בימנו- ההיפך הוא הנכון; הנטיה של האדם בן זמננו היא להסתפק בתוית ראשונית שהוא יכול להדביק על הזולת ולהמנע מכל מאמץ היכרות עמוק יותר, אשר בהכרח יחזור ויפגיש אותו עם אזורים חבויים בעצמו. המפגש עם הממשות הנפשית- רוחנית של האדם האחר פועל כאור המאיר את המחשכים העצמיים בכאב בלתי נסבל. ככל שאדם מכוון יותר לאורו של האחר כך הוא חווה יותר את קטנותו שלו.האפשרות היחידה להמשיך במאמץ כזה היא הפיכת חווית הכאב הזו למודעת, ובנית הזיקה העצמית למקור הרוחני האישי אשר מאפשרת התמודדות עם התהום של חווית האין העצמית הנגזרת מן המפגש. ללא תודעה כזו ממהר האדם לכסות בכל דרך את העוצמה המאיימת הזורמת מן הפעילות הרוחנית היוצרת של האחר.כיסוי זה מתבטא בצורך כפיתי להנמיך ולגמד את השני, להכניס אותו לתבניות מוכרות ולמנוע ממנו להביא לידי ביטוי את האני האמיתי שלו. הנטיה הטבעית שלנו היא להצמיד לזולת תוית מופשטת, ובכך לצאת ידי חובת המאמץ להכירו.הפאסיביות הפנימית המאפיינת את זמננו מוצאת את אחד משיאי ביטוייה ביחס שבין אדם לחברו. אך היכרות פירושה מאבק מתמיד בנטיה הפאסיבית, אימוץ גישה של 'מות והיה' שבה כל הבנה לגבי האחר מתפוגגת ועוברת אל הרקע כאשר בכל מפגש יש נסיון להבנה חדשה, לתמונה שונה ולזוית ראיה אחרת כלפי השני. הסתכלות כזו מחפשת לבטא את עצמה בתמונות, והאחר מופיע לפנינו פעם בין לוציפר ואהרימן, פעם בשילוב הייחודי של רצון רגש וחשיבה, פעם דרך מערכות היחסים השונות שלו, וכך פעם אחר פעם נבנה המארג של תמונות שונות אשר מתחילות להצטלצל לכלל אחדות אחת.

מתוך "עבודת הצוות" של דני אמן

"אין חלוציות בלי מרד בקיים, בלי רצון לוהט לנטוש את הקיים ולהקים במקומו עולם חדש. המרד נגד הישן והחלוציות, שינהם יונקים ממקור אחד- משנאת הקיים ואהבת העתיד. ואף על פי כן, שינהם סותרים זה את זה. מרד- יוקדת בו תמיד שנאה לכלל שנגדו הוא מכוון, חלוציות היא תמיד חולת-אהבה לכלל, שלמענו היא מורדת בקיים... מרד נעורים- יש בו תמיד משום בריחה מן הכלל, חלוציות היא כולה היצמדות לכלל, טיפוח כל גרעין של יצירה הספון בו, עידוד כל כוח בונה, הגלום בתוכו. המרד חולף עם המורדים, החלוציות הופכת לגשר בין דורות, היא קיימת ועומדת במפעל ההגשמה הגדול.

... ואל-נא נטעה. אשר נכבש בתנועת-נוער כתנועתינו במאמצי דור אחד, אינו נעשה מילא נחלתם של הדורות הבאים. כל דור ודור חייב לכבוש לו במאמציו הוא את ערכיו. כל דור ודור חייב לזנוק בכוחותיו הוא מעולם המרד של הנעורים לעולם החלוציות המגשימה. כאן המבחן הגדול של דורנו עד היום הזה וכאן אחת מנקודות-המוקד המכריעות של הציונות. כיון, יותר מאשר תמיד יהיו דרושים אחרי המלחמה הזאת העזה אישית, רצון לחידוש לאומי, להט של הגשמה ונכונות של הקרבה עצמית. יותר מאשר תמיד ייחתך גורל הצינות על-ידי יכולתו של המחנה החלוצי לעצב את דמותו של היישוב העברי החדש בארץ ולכוון את חייו... זאת היא דרך קשה, אך הדרך היחידה שיש עמה גאולה של אמת. דרכו-נא עוז בשביל זה! את תחתו לא מרחוקים ולא מקרובים, אל תיכנעו לפני המבקשים להנמיך את דגל החלוציות. הרימו דגל זה מעלה-מעלה, כי הוא דגל השחרור להמונים"