*המונחת היא אישה עם יכולת לשחזר לעצמה את גלגולי החיים הקדומים שבהם חייתה לפני הגלגול הזה - המרחב של הקונסטלציה רק איפשר לה לבטא את הידע שקיים בתוכה. אני לא עוסקת בשיחזור גלגולים.*

היא לא מבינה למה כול חייה היא מרגישה כמו שיפחה. עבד של כולם, זה מציק לה מאוד ויוצר חיכוכים עם שאר בני הבית.

הנחנו בד למילה שיפחה, כשהיא עלתה על הבד היא מיד התחילה לראות משהו שלא ראתה מעולם:
"אני נערה צעירה בתוך ארמון, חטפו אותי מאמא שלי, אני מוקפת באנשים שאני לא מכירה, אני שיפחת מין" מיד היא אומרת וקולה נשנק "אין לי כוחות להתמודד עם האנשים ששם, אני מוחלשת ולא יכולה לברוח מהארמון" היא בוכה.

לא ציפיתי לזה, שהיא תשחזר את הגלגול הקודם שלה, מסתבר שהיא מאוד מחוברת לעולם הרוח ולחיים קודמים, ועושה זאת בטיבעיות, לא הופתעתי או נבהלתי, אני מיומנת בעולם הרוח על סוגיו השונים, לכן החלטתי להתייחס לזה בטיבעיות כאילו זה מתרחש עכשיו.

הרגשתי שהיא נסערת, דמעות עמדו לה בעיניים, ביקשתי ממנה רגע לעצור לרדת מהייצוג ולנשום. היא פקחה עיניים וירדה מהייצוג.

התחלנו לפתוח בדים, עוד ועוד עם ייצוגים שונים, ניסינו להגיע לשורש העיניין, מאיפה העכשיו מגיע משורשים של חיים קודמים.

את הקונסטלציה סיימנו כשהשפחה הפכה למנהיגה , היא נכנסה אל חייה הקודמים וראתה:
"אני נשואה לצ'יף, איש מכובד מאוד בשבט, אני קיבלתי כוחות שלא היו לי דרך כול התהליך שעברתי, הפכתי להיות מנהיגה של נשים להדריך ולהוביל אותן בדרך, לתת להן תובנות משנות חיים". חיוך גדול נפרס על שפתייה ופניה זהרו.

כדי לתת כוח לייצוג הנחתי את הספר" 13 אימהות הקדומות של השבט", כי היא עכשיו האמא, המנהיגה של כול השבטים בכול גלגלי וגילגולי החיים.
היא התרגשה מאוד מכול מה שעלה במרחב ציור הנשמה של הקונסטלציה המערכתית . המעגל ניסגר והרפואה הגיעה.