לסלוח לעצמנו על טעויות שעשינו, זהו לימוד גדול.
"יש לי רשימה גדולה וארוכה של טעויות שעשיתי, איך אני נפתרת ממנה?" היא שאלה ישר ולעיניין.
חייכתי, לעיתים שואלים אותי שאלות שאין לי תשובה טובה ובטח לא מהירה "בואי נפתח בבדים אולי משם תקבלי תשובה" הצעתי.

היא התחילה להניח בדים וציינה את כול הטעויות עליהם היא מצטערת, היתה שם רשימה שבעיקר כללה אי הגשמה עצמית ובחירות לא נכונות לדעתה שהובילו אותה למקום שהיא נמצאת בו עכשיו.

התבוננו ברשימת הקניות של כול הטעויות וביקשתי ממנה להגיד לטעויות: "אומנם את טעויות אבל אתם שלי" היא אמרה את המשפט וצחקה צחוק גדול ומשחרר.
"למה את צוחקת?" שאלתי אותה
"לא יודעת אני פתאום מרגישה שלמה, כול השנים ניסית לזרוק אותם החוצה ועכשיו אני מחבקת אותם, הם שלי!" אמרה נחרצות.

היכולת לקבל את עצמנו, את החלקים הלא שלמים ויפים, זה הריפוי האמיתי.