הוא מדבר כמו רוח סערה, כועס על החיים ולמה? כי הוא לא מצליח להגשים את עצמו. יש לו חלומות שלא התגשמו, כלומר חלומות שהתרסקו לו בפנים.

ביקשתי ממנו לשים בד לחלומות שלא התגשמו, הוא הניח בד בצבע זהב, ביקשתי שיעמוד על הבד, מה אתה מרגיש ? שאלתי.

"כעס, בעסה, תיסכול" הוא ענה והוסיף עוד כמה תיאורים...

חיפשנו את הפתח לריפוי, את הפתח להחלמה ולחלימה, על חלומות שבלילה באים ועל חלומות במשך היום ועל מי שהוא ומה שהוא יכול להיות...הנשמה נודדת מחפשת ריפוי,
חיפשנו ומצאנו חלומות קטנים ונעימים שהם יכולים להתממש, ובהדרגה כך הצעתי להגדיל את עוצמת החלום והמימוש שלו.

"אתה מכוון גבוה וגם קצת בבלאגן, חלומות מבולגנים שלא מגיעים בסדר הנכון, בוא תנסה לחלום בקטן ואז להעצים את מימוש החלום" אמרתי בחמלה לכאב שהוא הביא.

"את צודקת גם אני מרגיש ככה, החלומות שלי מבולגנים מאוד, אני צריך סדר ומרגיש שכאן הסדר התחיל לקרות."