מבוא

א. מהי ארכיאולוגיה ?

ארכיאולוגיה היא תחום העוסק בתרבות החומרית של האדם בתקופות קדומות. הארכיאולוגיה מסבירה תקופות היסטוריות הידועות מן הכתבים ומוסיפה מידע, כגון: מבנה היישובים, צורת הבתים, הטכנולוגיה, האמנות והפולחן. היא למעשה המקור היחיד ללימוד תרבות האדם לפני המצאת הכתב, ועוסקת גם בעצם חקירת מוצאו וראשיתו של המין האנושי. (יצוין כי הלימוד מתרכז בתרבויות המזרח הקרוב והעולם המערבי ואינו עוסק בתרבויות אמריקה ומזרח אסיה).

ב. תולדות המחקר הארכיאולוגי

פרק זה יעסוק בקצרה בשלבים העיקריים בהתפתחות הארכיאולוגיה מראשיתה ועד זמננו. הלימוד מדגיש את המעבר מאספנות וחקירה חובבנית של חפצים וכתובות למחקר מדעי עקבי ושיטתי.

1. איסוף של חפצים בעלי ערך אמנותי (בעיקר מן האמנות הקלאסית) בימי הביניים ותקופת הרנסנס.

2. ראשית המחקר הארכיאולוגי, החל מתקופת הרנסנס: חיפוש אחרי כתובות, הקמת המוזיאונים והאוספים הראשונים, החפירות הראשונות בפומפיי והרקולאנום והמסעות הראשונים למזרח.

3. גילוי מצרים ומזרח החל מימי נפוליאון, ופענוח הכתבים העתיקים.

4. החפירות המדעיות הראשונות במחצית השניה של המאה ה-19 : שלימן אוונס ואחרים.

5. ראשית המחקר המודרני בארץ והתפתחות שיטות החפירה, החל מסוף המאה ה-19: פיטרי, חפירות בעקבות כתבי הקודש.

6. החפירות המודרניים.

7. מדענים וטכנולוגיות חדישות בשרות הארכיאולוגיה (שיטות פיסיקליות לתארוך ואיתור מקורות חרס ושיש, אנתרופולוגיה פיסית וחברתית, שימוש בתצלומי אוויר, פאלינולוגיה וכו').

ג. הארכיאולוגיה והמקורות ההיסטוריים

פרק זה יביא בפני התלמידים דוגמאות נבחרות הן ילמדו על התרומה הארכיאולוגית להארתן של פרשיות ידועות מן ההיסטוריה והמקורות. תודגש התרומה של הארכיאולוגיה כ"מדע העזר של ההיסטוריה", כיצד המחקר מסייע להבין, לחזק, או לסתור, ידיעות נתונות מן המקרא ומקורות אחרים.

דוגמאות :

1. בחינת פרשיות הנזכרות במקרא: למשל סיפור יריחו, בנייני שלמה, כיבוש ירושלים על ידי הבבלים.

2. כנען במכתבי אל עמרנה, עדויות מכתבי יוסף בן מתתיהו (למשל המלחמה על גמלה, סופן של ירושלים ומצדה), הפפירוסים של בר כוכבא, תיאורים של ירושלים בכתבי עולי הרגל הנוצריים והגיאוגרפיים המוסלמים.

3. הבנת תיאורים מחיי היום יום הנזכרים במקרא ובמקורות התלמודיים: מהי הריאליה העומדת ברקע של תיאורי בתים וחומות, יישובים ומוסדות עירוניים, הווי חקלאי ומלאכה, כלי בית, חיי הציבור ועבודת המקדש.

ד. האתרים הארכיאולוגיים וחקירתם

בפרק זה יוצגו בקצרה מגוון האתרים והפעולות הארכיאולוגיות המקובלות במחקר.

1. הצורות השונות של האתר הארכיאולוגי: התל, המערה ומסחה הסלע, העיר ששרדה על פני השטח, בניינים המשמשים עד היום, אתרי חנייה ארעיים, שדות ומתקנים חקלאיים, קברים, חציבות בסלע, אמות מיום ובורות וכו'.

2. סוגי הפעילות הארכיאולגמת באתר: הסקר ושיטות הסקר, החפירה המצומצמת והרחבה, הטיפול בממצאים, שימור האתר ושחזורו, הכנת הדו"ח המדעי, הצגת הממצאים לציבור.

3. עקרונות הסטראיגראפיה והטיפולוגיה, שיטות התיארוך.

4. העתיקות כנכס לאומי וערך תרבותי כללי. שמירת העתיקות וחוק העתיקות.

ה. לוח התקופות הארכיאולוגיות

הצגת לוח התקופות הארכיאולוגיות העיקריות והדרכים השונות לקביעתו (בשלב זה של לימוד המבוא יוצגו העקרונות בקצרה וללא פירוט מוגדן).

1. האפשרויות השונות לבניית לוח תקופות ובעיות המינוח, למשל: "תקופת הברזל" כשם ניטראלי המקובל בעולם, לעומת "ימי בית שני" וכו'.

2. תיחום התקופות הארכיאולוגיות, תקופות מעבר ממושכות לעומת תאריכים "סמליים" (כגון: שנת 586 לפני הספירה כסיומה של תקופת הברזל השנייה; 63 לפני הספירה כראשית התקופה הרומית).

3. אפיונה של הארכיאולוגיה כמחקר השוואתי, המחייב קיום מערכת מוכרת ( אפילו אם לא מוסכמת על הכול במלואה) של מונחים כרונולוגיים והגדרת תקופות, כדי לאפשר תקשורת והבנה בין חוקרים שונים העוסקים בתחום.

4. הצגת לוח התקופות המקובל והסבר קצר ותמציתי על כל התקופה.

יחידה בסיסית

יחידה זו נועדה להציג את הארכיאולוגיה בפני התלמיד ולתת בידיו את הכלים הראשוניים, בטרם ייגש ללימוד מפורט של המקצוע, על פי התקופות השונות.