קובץ תכנית הלימודים המלאה האתר הועלה על ידי ד''ר דפנא צוקרמן ויאיר פרבי
תוכן העניינים
תכנית הלימודים בארכיאולוגיה הפרה – היסטוריות
תכנית הלימודים בארכיאולוגיה של תקופת המקרא - (מן התקופה הכלקוליתית ועד התקופה הפרסית)
תכנית הלימודים בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה
תכנית הלימודים בתקופה הרומית המאוחרת והתקופה הביזנטית
תכנית הלימודים בארכיאולוגיה של ימי הביניים ושל ראשית העת החדשה
תכנית לימודים בארכיאולוגיה לבתי ספר על – יסודיים
מבוא
א. כללי
הארכיאולוגיה עוסקת בשחזור העבר ובחקר התרבות החומרית ( דהיינו: השרידים המוחשיים של התרבויות הקודמות) בתקופות ההיסטוריות, וכן בחקירת ההתפתחות הפיזית, החברתית והתרבותית של האדם על פי שרידי התרבות החומרית, מגמת תכנית הלימודים בארכיאולוגיה היא להבליט בפני התלמידים את האדם והחברה שמאחורי החפץ או המבנה, המהווים ביטוי לרוח האדם ולהתגלמותה בעולם החומר. אין כוונתה של התכנית להכשיר ארכיאולוגים מקצועיים ולכן היא שונה בתבניתה ממערכת הלימודים באוניברסיטאות בארץ. יש לציין, שמתוך המאגר העשיר של כלי עבודה וחשיבה, שהדיסציפלינה מציעה, חשוב שהמורים יתרכזו בשיטות אשר תסייענה לרכישת מיומנויות המתאימות לגיל ולרמה של תלמידיהם.
בתחום המחקר המודרני הארכיאולוגיה היא דיסציפלינה נפרדת, אם כי יש לה קשרים רבים עם מקצועות אחרים והיא מאירה פרשיות היסטוריות וטקסטים מקראיים ותורמת למקצועות כגון היסטוריה ולימודי ארץ ישראל. הארכיאולוגיה היא גם המקור היחיד ללימוד תרבות האדם לפני המצאת הכתב, פרק זמן המשתרע על פני כשני מיליוני שנים.
ב. קווים מנחים
התכנית שלפנינו עוסקת בארכיאולוגיה של ארץ ישראל מהופעת האדם ועד ימי הביניים המאוחרים. מתוכה יוכל המורה לבחור פרקים על פי היקף היחידות לבגרות. התכנית פותחת במבוא כללי שהוא פרק חובה, זאת משום שהארכיאולוגיה היא תחום חדש שאינו מוכר לתלמיד ואינו מובן מאליו כנושא
לימודי, דוגמת המקצועות המקובלים, כגון מקרא, מתמטיקה או לשון. המבוא מציג את המאפיינים העיקריים של בסיס הדעת הדיסציפלינרי, את תולדות המחקר המודרני ואת הקשר שבין הארכיאולוגיה לבין המקורות ההיסטוריים הכתובים.
חברי התכנית ראו לנכון להשאיר פתח למורה- הארכיאולוג לשלב תחומי התמחות או נושאי מחקר אישיים בהוראה, על מנת להעשיר את מהלך הלימודים. גמישות זו גם מאפשרת למורה, לפי בחירתו, להתרכז בנושאים ובאתרים המצויים בסביבתם הקרובה של התלמידים ( כגון בחירת יחידה בפרה היסטוריה באזור חיפה והכרמל, יחידה בימי בית שני באזור ירושלים וכו'). יחד עם זאת, התכנית מבקשת להימנע מריכוז כל הלימודים בתחום או באזור אחד וממליצה על הרחבה להיבטים אוניברסליים,
לדוגמה: כיצד האדם מוצא את מקום מגוריו? כיצד הוא מתמודד, בעבר ובהווה, עם איתני הטבע? מה הן המערכות החברתיות השונות ומה היא השפעתן על עיצוב הנוף והסביבה?
אנו ממליצים על לימוד התקופות הנבחרות בסדר כרונולוגי. לדוגמה, מורה הבוחר ללמד את תקופת ימי הביניים, התקופה המקראית וימי הביניים המאוחרים ילמדם לפי סדר זה לאחר המבוא הכללי. על פי מתכונות זו, התכנית מאפשרת ומעודדת לימוד של בעיות יסוד ונושאי חתך תוך השוואה בין התקופות השונות. על ידי לימוד חתכי רוחב (כגון "הבית הפרטי") יוכל התלמיד לעמוד על ההתפתחות התרבותית והטכנולוגית ועל השוני בין התקופות. לימוד השוואתי זה יהיה נוח במיוחד כאשר בוחרים שתי תקופות עוקבות.
ג. המטרות
בתחום ההכרתי:
- התלמיד יבין את חשיבות התרומה של המחקר הארכיאולוגי להכרת אורחות החיים בתקופות הפרה היסטוריות וההיסטוריות.
- התלמיד יכיר את תהליכי המחקר, על תולדותיו והישגיו, ותרומתם של המדעים השונים לארכיאולוגיה.
- התלמיד ירכוש כלים מדעיים ומושגי יסוד המשמשים בתחום, כגון מיון ממצאים, תיארוך וסטראטיגרפיה.
- התלמיד יכיר את ההתפתחות הטכנולוגית של התרבות האנושית ותרומתה לאדם.
- התלמיד יתנסה בעבודה ארכיאולוגית מעשית, כגן חפירה, סקר, רפאות ושחזור.
- התלמיד יתנסה (במסגרת של סדנה או מוזיאון פעיל) בעבודה יצירתית מגוונת ומושכת בתחום הטכנולוגיות העתיקות, כגון קדרות, תעשיית כלי צור, יצור פסיפסים חקלאות עתיקה.
- התלמיד יכיר את קשרי הגומלין בין החברות שחיו ויצרו במזרח בתקופות הקדומות, למרות הבדלים בדת ואמונה, בלשון ובמוצא אתני. שחזור של תרבויות העבר יסייע לתלמיד בהבנת שורשיה של תרבות זמננו ובעקירת דעות פונדמנטליסטיות. התלמיד ילמד להעריך את הטכנולוגיה והיצירה האמנותית של תרבויות העבר השונות כחלק ממורשת הציוויליזציה העולמית.
בתחום הריגושי :
- התלמיד יעמיק את היכרותו עם הארץ, נופיה ותולדותיה ויתהדק הקשר שלו עם ארץ ישראל ונכסי עברה, בעזרת לימודים בכיתה וסיורים חוץ כיתתיים באתרים, במוזיאונים וכו'.
- התלמיד יפתח מודעות לשמירת עתיקות.
- התלמיד יגביר את מודעותו לסביבה שבה הוא חי.
ד. פרקי הלימוד
במסגרת התכנית מוצעות שש יחידות לימוד. יחידת המבוא היא יחידת חובה ויתר היחידות תעמודנה לבחירה בפני המורה ובית הספר, על פי היקף הלימודים שייקבע. ההנחה היא שבכל מקרה לא תהיה אפשרות ללמוד במסגרת הנתונה את כל התקופות המוצעות בתכנית.
יחידות הלימוד המוצעות לבחירה :
א. מבוא
ב. התקופות הפרה-היסטוריות
ג. תקופות המקרא (תקופות הברונזה והברזל – מן התקופה הכלקוליתית ועד התקופה הפרסית)
ד. התקופה ההלניסטית והרומית הקדומה (ימי בית שני)
ה. התקופות הרומית המאוחרות והביזאנטית (תקופת המשנה והתלמוד)
ו. תקופת ימי הביניים – מן הכיבוש המוסלמי ועד התקופה העותומאנית הקדומה.
ה. חישוב יחידות הלימוד לבגרות
מסלול הלימודים בארכיאולוגיה יתבצע בשלוש רמות:
א. רמה בסיסית – לימודים בהיקף של 1/2 יחידת לימוד – יחידת המבוא
ב. רמה רגילה – לימודים בהיקף של שתי יחידות – יחידת המבוא(1/2)+ יחידת תקופות המקרא (1/2 1).
ג. רמה מוגברת – לימודים בהיקף של חמש יחידות.
כל תקופה תיחשב יחידת לימוד אחת (90 שעות). יחידת הארכיאולוגיה של תקופת המקרא משתרעת על פני תקופות משנה אחדות, ולכן תיחשב יחידה וחצי. המבוא ייחשב חצי יחידה. המבוא הוא חובה על תלמידי כל התקופות והא יילמד ראשון. אם התכנית תכלול את תקופות המקרא, יצורפו המבוא והתקופות לשתי יחידות. עליהן אפשר יהיה להוסיף תקופות נוספות לפי היקף הלימודים. אם תכנית הלימודים לא תכלול את תקופות המקרא, יוכל המורה להשלים את סך היחידות באחת משלוש הדרכים:
א. הוספת חצי יחידה למבוא על ידי הרחבת כמה מנושאי המשנה, כגון טכנולוגיות עתיקות, ארכיאולוגיה ומדע, שיטות חפירה ומחקר וכו'.
ב. עיבוי אחת התקופות בחצי יחידה נוספת על ידי פיתוח נושאי חתך בין התקופות באחד מן התחומים שצוינו . לצירופה אלה צריך יהיה לקבל אישור מטעם משרד החינוך.
ג. כתיבת עבודה בעלת אופי מחקרי על אתר או על בעיה ארכיאולוגית.
חישוב הסיורים או מילוי השתתפות בסדנה:
א. סיור, ביקור במוזיאון או השתתפות בסדנה שלא יעלה על 6 שעות – ייחשב שתי שעות לימוד.
ב. הנ"ל, וכן השתתפות בחפירה הביקף העולה על 6 שעות – ייחשב ארבע שעות לימוד.
כל יחידה תחייב עריכת 2-3 ימי סיור או סדנה. יציאה לסיורים נוספים מומלצת, אך לא תנוכה מחובת שעות הלימוד. השתתפות בחפירה היא חובה לתלמידים הלומדים בהיקף של 5 יחידות. היקף ההשתתפות הוא 3 ימים לפחות, ברצף; על התלמיד יהיה להגיש דו"ח חפירה. הזיכוי המקסימלי הוא 12 שעות לימוד.
השתתפות ארוכה יותר תתקבל בברכה, אך לא תזכה בניכוי שעות לימוד מעבר למקסימום 12 השעות.
ההשתתפות בחפירה מומלצת גם לתלמידים הלומדים בהיקף מצומצם יותר, אך הם לא יזוכו בניכוי שעות לימוד תמורת השתתפותם.
נוף על אפשרות של כתיבת עבודה נרחבת תמורת שחרור מבחינת בגרות, המוצעת לכל על ידי משרד החינוך, יש אפשרות של כתיבת עבודה בעלת אופי מחקרי, מתחום החומר הנלמד, בהיקף של יחידת לימוד אחת. במקרה זה ילמד התלמיד חומר של 4 יחידות, אך בתעודה יצוין כי למד בהיקף של 5 יחידות. אישור זה יינתן רק לתלמידים מצטיינים במיוחד המגלים יכולת לעבודה עצמית ברמה גבוהה. שילוב חלק מעשי, כגן עבודה בשטח או בעיבוד חומר מדעי במסגרת העבודה, יתקבל בברכה, מנחה העבודה ייבחר על פי מומחיותו בתחום.
ו. אוכלוסיית היעד
התכנית מיועדת לתלמידי החטיבה העליונה (כיתות י' – יב') בבתי הספר הממלכתיים, במגזר היהודי והערבי. אין מניעה כי בתי ספר מן המגזר הדתי יכללו במסגרות הלימוד שלהם את פרק המבוא וחלק מן התקופות לפי בחירתם.
ז. עקרונות לסיור, לסקר, לחפירה ולסדנה
המייחד את מקצוע הארכיאולוגיה הוא מחקר בשדה בעזרת החפירות והסקרים. לפיכך, סיורים בשטח והשתתפות פעילה בסקרים ובחפירות הם חלק בלתי נפרד מהתכנית. יש לתאם ביקורים במוזיאונים או באוספים ארכיאולוגיים כדי להציג בפני התלמידים את הממצאים שנאספו באתרים.
הסיור:
הסיור ילוווה את הלימודים העיוניים בכיתה. הסיורים ישולבו כחלק אורגני של תכנית הלימודים וייתכן כי נושא מסוים יועבר בעיקר באמצעות הסיור (לדוגמה, פרק החקלאות יכול להילמד באמצעות הסיור בשטחי מדרגות, גתות ובתי בד). המורה יחליט על האתרים המתאימים לתכנית ההוראה שהרכיב לכיתתו. הסיורים ייערכו באתרים מסוגים שונים (תלים, שטחי חקלאות, מערות קבורה וכו'). כיתות שתלמידיהן אינם משתתפים בחפירה יבקרו באתרים כאשר מתקיימות בהם חפירות. יחד עם זאת, יש להקפיד על העמקה ולימוד יסודי ולהימנע מביקור שטחי באתרים רבים. בכך יובדל הסיור הארכיאולוגי מן ה"טיול" הרגיל.
הסקר:
מדי שנה מתבצעים ברחבי הארץ סקרים ארכיאולוגיים שונים, אשר ניתן לשלב בהם קבוצות קטנות של בני נוער. הסקרים מבוססים על סריקה שיטתית של יחידות שטח מוגדרות, רישום שרידים ואיסוף ממצאים. ההשתתפות בסקר מחדדת את כושר ההתבוננות ומקנה דרך עבודה שיטתית. התלמידים יונחו על ידי הארכיאולוג הסוקר. בגלל קשיים טכניים וארגוניים יש להניח כי תלמידים מעטים יחסית יוכלו להשתלב בעבודה זו.
החפירה:
מספר החפירות המתבצעות מדי שנה בישראל מן הגדולים בעולם. החפירה מחייבת שילוב של עבודה פיזית קשה יחד עם שיטות מתוחכמות ומדויקות של תיעוד, איתור השכבות הארכיאולוגיות ורישום הממצאים. התלמידים ישולבו בדרך כלל בעובדת החפירה בשדה, אך יקבלו הדרכה והסבר על השלבים המתקדמים של התיעוד, העיבוד והפירוש המדעי. יצוין כי העבודה עם תלמידים המגיעים לשהות קצרה מהווה עומס על החופר באתר, ויש לתכנן את השילוב של התלמידים בחפירה. נוכחות המורה בחפירה והשתתפותו בעבודה הן תנאי הכרחי להצלחת שלב לימודים זה. התלמידים יגישו דו"ח חפירה על השטח שבו פעלו.
הסדנה
העבודה בסדנה היא חלק אינטגרלי של לימוד המקצוע. מאחר שהארכיאולוגיה עוסקת בתרבות החומרית, העבודה בסדנה מאפשרת הפעלת כישורים יצירתיים של התלמידים, היכרות עם חומרים שונים והתמודדות עם בעיות הכרוכות בעיבוד חומרים אלה. ההתנסות המעשית מקשרת בין עבר להווה בעיקר כשמדובר בטכנולוגיות המשמרות מסורת של תעשייה קדומה, כגון קדרות, אריגה וטוויה, עיבוד מתכות, הכנת חומרי בנייה ועבודות חקלאיות. יש לקשור כמובן את העבודה בסדנה עם פרקי הלימוד המתאימים בכיתה.
ח. עזרי הלימוד
על בית הספר מוטלת החובה להצטייד בכמה עזרים הכרחיים, שבלעדיהם אין לקיים את התכנית. לרשות התלמידים יש להעמיד ספרייה מצומצמת של ספרי עזר בארכיאולוגיה. לרשות המורים יש להעמיד מקרן שקופיות ותקציב להכנת שקופיות או לרכישתן. כמן כן יש להעמיד לרשותם תקציב לצילום מתוך ספרים מקצועיים ודוחות חפירה, אשר אין לצפות כי בית הספר יוכל לרכשם. אם יוכל בית הספר להקצות למגמה חדר מיוחד, דוגמת המעבדות או חדרי הטבע, שהגישה אליו מבוקרת ומוגבלת, אפשר יהיה להחזיק בו אוסף לימודי קטן, על פי הנהלים והתנאים המקובלים על האחראי על אוצרות המדינה ברשות העתיקות.