תכנית זאת מיועדת לתלמידים שכבר למדו את יחידת המבוא הכללי. אם היקף הלימודים יכלול יותר מאשר תקופה אחת, מומלץ ללמד יחידה זו בסוף הקורס, לאחר התקופות הקודמות לה.
א. מבוא
יחידה זו כוללת תקופות משנה אחדות: התקופה המוסלמית הקדומה, התקופה הצלבנית, התקופה האיובית, הממלוכית והתקופה העות'מאנית הקדומה. בפרק זמן זה, המשתרע על פני יותר מאלף שנה – מן המאה השביעית לספירה ועד המאה השבע עשרה – הרקע ההיסטורי הכללי והרקע התרבותי הכללי תופסים מקום חשוב ביותר. יש לבסס את הלימוד על היכרות כללית של ההתרחשויות באירופה ובמזרח, היכרות שנרכשה בשיעורי ההיסטוריה הכללית. מבחינת הכמות חלקן של התקופות המוסלמיות בולט יותר מן התקופה הצלבנית. במהלך הלימוד יש ליצור קשר בין התרבות המוסלמית לתרבות הצלבנית.
המבוא יוקדש להצגה כללית ותמציתית של התקופות והתרבויות ולקשר הגומלין בינהן:
1. הגדרת התקופות והאפיונים התרבותיים של ארצות האיסלם ואירופה בימי הביניים, הרלוונטיים להתרחשויות שאירעו בארץ.
2. רקע ההיסטורי והתהליכים המדיניים, הכלכליים והתרבותיים העיקריים, המהווים רקע למציאות הארכיאולוגית במשך התקופה.
3. הדגשת תופעת ההמשכיות ( מן התקופה הביזנטית ועד לתקופה המוסלמית ומזו לתקופה הצלבנית והתקופות שבאו אחריה) וכנגדה החידושים הטכנולוגיים, האדריכליים והאמנותיים וביטוים בממצא הארכיאולוגי.
ב. אדריכלות דתית
פרק זה יעסוק במבנים הדתיים העיקריים של המוסלמים והנוצרים. במרכז יעמדו הממצאים מן הארץ אך יוצגו דוגמאות מרכזיות מאירופה ומן הארצות השכנות. יודגש הקשר בין תכניות המבנים, חזותם ועיטוריהם האמנותיים לבין תפקודיהם השונים, כגון בתחום החברתי. להלן סוגי המבנים:
1. המבנים המוסלמיים: מסגדים, מדרשות, מבני קבורה, ריבאטים, זאוויות.
2. המבנים הנוצריים: כנסיות (צלבניות ומזרחיות), קפלות, מנזרים.
ג. אדריכלות חילונית
פרק זה יעסוק באדריכלות החילונית על כל גווניה, הן בישובים הגדולים והקטנים והן במבנים הבודדים. יודגש הקשר בין המבנים לבין תפקודיהם השונים, כגון בתחום החברתי. הלימוד יכלול דיון בתכניות האתרים והמבנים, חזותם ועיטוריהם האמנותיים. להלן סעיפי המשנה:
1. העיר והכפר: אופי היישובים, מבנה היישובים על צורותיהם השונות – כולל מבצרים, מנזרים וחוות חקלאיות המהווים יישוב בזכות עצמם.
2. בנייני המגורים בעיר ובכפר.
3. מבנים בעלי תפקידם מוגדרים: חומות ומצודות, בנייני שליטים, ארמונות, בתי חולים, חאנים , טירות, גשרים, דרכים, שווקים, בתי מרחץ, אורוות.
4. כתובות הבנייה.
ד. פעילות כלכלית וחיי יום יום
קיים קשר ברור בין פרק זה לפרק הקודם וייתכן שילוב בין השניים. הלימוד יחולק לשתי חטיבות:
התקופות המוסלמיות והתקופה הצלבנית. מבנה השיעורים וחלוקתם הפנימית יהיו דומים בשתי החטיבות. להלן סעיפי המשנה.
1. חיים בבית, הכלכלה ביית, מתקני בישול וכו'
2. חקלאות ותעשייה חקלאית, מלאכה ומסחר. סעיף זה יכלול דיון בעיבוד החקלאי, בבתי מלאכה ותעשייה, כגון בתי בד, ייצור סוכר וסבון, חנויות שווקים וירידים.
3. כלי יום יום, חפצים אישיים וחפצי נוי. קרמיקה, תעשיית זכוכית, מתכת, לבוש ותכשיטים, נשק ושריון.
4. מטבעות.
ה. ירושלים
ירושלים בעיר קדושה ליהודים, למוסלמים ולנוצרים, היוותה מוקד של פעילות ובנייה בימי הביניים.
אם יוותר זמן, מומלץ לרכז את הלימוד על ירושלים לנושא מסכם, המאפשר יישום ודיון בעניינים שנמנו. כמו כן אפשר יהיה להרחיב בדוגמאות מן התקופה העות'מאנית המוקדמת.
אפשר לרכז את הלימודים במסגרת של ימי סיור מרוכזים. הלימודים ינוהלו סביב נושאים אלה:
1. תכנית העיר, הרבעים (מגורי מוסלמים, נוצרים ויהודים), הרחובות והשווקים.
2. מבני הדת המרכזיים: כיפת הסלע ומסגד אל אקצה, כנסיית הקבר וכנסיות נוספות. אתרי הרובע הארמני, הרובע המוסלמי והרוגע היהודי.
3. חומות וביצורים: חומות העיר ושעריה, מצודת ירושלים.
4. אמנות אדריכלית ופסיפסים.
5. מסורות קודש וביטוין בממצא הארכיאולוגי.
ו. אתרים מרכזיים לסיור ולימוד
אתרים רבים מפוזרים בכל חלקי הארץ, ומביניהם יוכלו המורים לבחור את המתאימים מבחינת התוכן הנלמד והקרובים לאזור בית הספר.
להלן אתרים לדוגמה:
חורבת מיניה
כוכב הירדן
יחיעם
חנות תגרים
קלעת נמרוד
מצד עטרת
דיר אל אסד
מעיליה
מונפור
הר תבור
עכו
נחל שיח
יקנעם
בית שאן
כורדני
עתלית
רמלה
לוד
מגדל צדק
לטרון
קיסריה
אשקלון
אשדוד ים
יפו
נבי צמויל
אבו גוש
אקווה בלה
ירושלים: חומות העיר והשערים, הר הבית וסביבתו, המצודה, כנסיית הקבר, סנטה אנה, שרידים ברובע הארמני וברובע היהודי, המדרסות, מוריסטאן ושווקים אחרים, המצלבה, רמות, ברכות ואמות מים, המצודה ומוזיאון המצודה, מוזיאון ישראל, מוזיאון רוקפלר, מוזיאון האיסלם.