תכנית זו מיועדת לתלמידים שכבר למדו את המבוא הכללי. בגלל היקפה הרחב יותר מן האחרות משקלה יהיה יחידה וחצי (135 שעות בקירוב) והיא תשלים יחד עם המבוא סכום של שתי יחידות. אם תכנית הלימודים כוללת תקופות נוספות מומלץ למקם תקופה זו על פי סדרה הכרונולוגי.
א. מבוא: הגדרות התקופות, סדרן ומהותן
הכותרת "ארכיאולוגיה של תקופות המקרא" מכוונת לפרק הזמן שמראשית התקופה הכלקוליתית באלף החמישי לפני הספירה (אף על פי שתקופה זו קודמת ל"תקופת המקרא") ועד סופה של התקופה הפרסית במאה הרביעית לפני הספירה. עיקרו של פרק זה הוא תקופות הברונזה והברזל. תקופות אלו משקפות באופן ישיר או מרומז – בייחוד מן האלף השני לפני הספירה ואילך – בספרות המקרא. יש המכנים אותן גם במושגים אתניים: "התקופה הכנענית" ו"התקופה הישראלית", ומגדירים את העיסוק בפרק הזמן שבין הפרה-היסטוריה לבן התקופה ההלניסטית: "ארכיאולוגיה מקראית". המבוא יעסוק בשאת ההגדרה של התקופות וברקע ההיסטורי והתרבותי במזרח, שהתרבויות הארץ- ישראליות קשורות בו ומהוות חלק ממנו. המבוא יילמד על פי סעיפי המשנה שלהלן:
1. הצגה כללית של תרבויות מצרים והמזרח הקדמון כרקע לצמיחתן של תרבויות ארץ ישראל. השפעת המיקום הגיאוגרפי של ארץ ישראל כאזור מעבר בין האימפריות במסגרת "הסהר הפורה".
2. סדר התקופות וחלוקתן – הצגה כללית.
3. כיצד להגדיר את התרבויות השונות? כיצד הן קמות וכיצד הן נעלמות? הגירה ושינויים מקומיים באוכלוסיה. על תקפותם או על אי תקפותם, של המושגים "ארכיאולוגיה מקראית", "תקופה כנענית", " תקופה ישראלית" וכו'.
ב. התקופה הכלקוליתית
התקופה הכלקוליתית היא התקופה של האלף החמישי ובעיקר האלף הרביעי לפני הספירה, יודגש אפיונה של התקופה כתקופה של חקלאים וחרשי מתכת בין התקופה הפרה- היסטורית לבין תקופת הברונזה.
הפרק יילמד על פי סעיפי המשנה שלהלן:
1. הכרונולוגיה של התקופה; תיאורוך ושיטות תיאורוך.
2. חרושת המתכת. המהפכה הטכנולוגית. ראשית השימוש בנחושת ובזהב ומשמעותו. כריית המתכות, שיטות העיבוד המטרולוגי, ההובלה והסחר של מתכות. אפשר ללוות פרק זה בסדנה ליציקת מתכת ושימוש בטכניקת "השעווה האבודה".
3. היישובים וצורות המגורים. תפרוסת אתרי התקופה ואזורי התפוצה. אופי היישובים ( יישובי קבע, יישובי נוודים ונוודים למחצה). צורות המגורים (בתי חצר, בתי שרשרת, מגורים תת קרקעיים בבקעת באר שבע., מערות במצוקי מדבר יהודה). ההיבט הסוציולוגי של מבנה הבתים והיישובים, איסום המזון, העדר ביצורים וכלי נשק.
4. המזון, הכלכלה, המסחר וחיי היום יום. איסוף המזון, איסומו ועיבודו, מוצרי החלב, גידול שדה ועצי פרי. המסחר במתכות וחפצי נוי. כלי היום יום: כלי הצור, כלי החרס וכלי הברזל.
5. הקבורה. משמעותה לחקר החברות: קבורה המונית, קבורת יחיד, קבורה משפחתית ושבטית, קבורה בכדים וקבורת בעלי חיים, קבורה משנית בגלוסקמאות. הממצא האנתרופולוגי ותרומתו לחקר החזות והמוצא של אנשי התקופה.
6. האמנות. חומרים לפעילות האמנותית: נחושת, זהב, בזלת, שנהב וחרס. פיסול ועיצוב תלת מימדי, תמשיחי קיר קיר וציור על כלי חרס וגלוסקמאות.
7. הפולחן. המקדשים למיניהם ( גילת, עין גדי, תלילאת ע'סול). צלמיות חרס, פסלונים מבזלת, כני קטורת וחפצים פולחניים ממתכת (בעיקר ממערת המטמון שבמדבר יהודה).
ג. תקופת הברונזה הקדומה
תקופה זו המשתרעת מסוף האלף הרביעי ועד סוף האלף השלישי לפני הספירה, כוללת ארבע תקופות משנה ( ברונזה קדומה א-ד). במהלכה חלה התקדמות רבה ברוב תחומי החיים והתרבות, ניכרים קשרים הדוקים עם מצרים ומופיעות לראשונה בארץ הערים רחבות ההיקף. הפרק יילמד על פי סעיפי המשנה שלהלן:
1. כרונולוגיה וחלוקה לתקופות משנה. חלוקת המשנה והכרונולוגיה היחסית והמוחלטת.
2. הקשרים עם מרכזים מחוץ לארץ. הקשרים עם מצרים (חרותות נערמר, כלי אבידוס), מסופוטמיה (התופעה העירונית), ירדן סוריה ועוד.
3. הערים. הופעת הערים המבוצרות. מהות העיר ומאפייניה כתופעה חברתית ותרבותית, חלוקתה הפנימית לשטחי בנייה פרטית ולמבני ציבור.
4. אדריכלות פרטית וציבורית. בתי המגורים למיניהם (יפתחאל, ערד), חומות העיר ומתחמים מבוצרים. אסמים (בית ירח), ארמונות.
5. מקדשים ונוהגי פולחן. תכניות המקדשים, כלי פולחן ומנחות.
6. הקבורה. קבורת יחיד וקבורות משותפות, סוגי הקברים (מערות חצובות ומערות טבעיות).
7. האמנות: חותמות הגליל, פיסול (ראשי פרים משנהב), חפצי זהב, גילוף בעצם ועוד.
8. סוף התקופה. שקיעת היישוב העירוני. כתובת אוני במצרים – תעודה כתובה באשר למסע שוד מצרי בשטחה של ארץ ישראל (ארץ דרי החולות).
ד. תקופת הברונזה הביניימית
עדיין אין הסכמה בין החוקרים בדבר כינויה והערכתה של תקופה זו, המפרידה בין תקופת הברונזה הקדומה לברונזה התיכונה. יש הנוהגים לכנותה תקופת הברונזה התיכונה א' ויש המחברים אותה אל תקופת הברונזה הקדומה ד'. ברור על כל פנים כי מדובר בתרבות חדשה, אשר הובאה כפי הנראה על ידי מתיישבים שהיגרו לארץ ולא היו אמונים על החיים במסגרת עירונית. הפרק יילמד על פי סעיפי המשנה שלהלן:
1. הגדרת התקופה ותיארוכה. שם התקופה ומשמעות המחלוקת. הכרונולוגיה והדרכים לקביעתה.
2. תושבי הארץ. מהגרים ממקור שמי (האמורים?) או הודו-אירופי. גורל האוכלוסייה הקודמת.
3. היישובים ופריסתם הגיאוגרפית. יישובים בצפון הארץ ובהר הנגב. בניית היישובים: בתים דלים יחסית (יושבי קבע או נוודים?. יישובים פרוזים המשתרעים על שטח נרחב (אתר ירוחם, עין זיק, באר רסיסים, שער הגולן) ושרידים בתלים (מגידו, חצור, בית ירח,תל בית מרסים).
4. תעשיית המתכת. מטילי נחושת, כלי נשק, סיכות רכיסה ותכשיטים.
5. כלי יום – יום. כלים לשימושי יום-יום מאבן ומחרס. הטיפולוגיה הכללית של כלי החרס וחלוקתם הרגיונלית.
6. קבורה. מגוון הקברים ומנהגי הקבורה: מערות, קברי פיר, קברים מגאליתיים (דולמנים וטומולי).
7. הפולחן. עדויות על נוהגי פולחן: הגביע מעין סאמיה, במה בהר ירוחם, ה"מקדש" בבאר א – דרע.
ה. תקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת
פרק זה מחבר שתי תקופות: תקופת הברונזה התיכונה( 2000 – 1550 לפני הספירה בקירוב) ותקופת הברונזה המאוחרת (1550 – 1200 בקירוב) ליחידת לימוד אחת. בתקופה זו, ובעיקר בחלקה המאוחר כבר מצויים בידינו מקורות היסטוריים בכמות ניכרת, המסייעים בשחזור התקופה על רקע ההיסטוריה הכללית במצרים ובמזרח (דוחות על מסעות מלחמה ואסטלות ניצחון, תעודות אל עמרנה ותיאורים
במקרא). התקופה מתאפיינת בשלטון מצרי הדוק על הארץ, ההופכת במהלך התקופה להיות הפרובינקיה המצרית כנען. היישוב העירוני מתחדש והארץ נמצאת בתקופה של פריחה יחסית. לקראת סיום התקופה ניכרת ירידה יחסית במצבן של הערים והתקופה מסתיימת עם הופעתם של הפלשתים והישראלים. על פי
השיטה המכנה את התקופה הקודמת (הביניימית) בשם תקופת הברונזה התיכונה א', התקופה הנדונה כאן בשם תקופת הברונזה התיכונה ידועה במחקר בשם תקופת הברונזה התיכונה ב'. תקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת מחולקות כשלעצמן לתקופות משנה. החוקרים הנוקטים בכינויים אתניים מעדיפים את ההגדרות "התקופה הכנענית התיכונה והתקופה הכנענית המאוחרת". יש המשייכים לראשיתה של תקופת הברונזה התיכונה את הרקע לפעולתם של האבות ומכנים את התקופה "תקופת האבות". הפרק יילמד על פי סעיפי המשנה שלהלן:
1. הגדרת התקופה והרקע ההיסטורי. אפיון התקופה וזהותם של תושבי הארץ ( כנענים? אמורים?). על הכינויים "תקופת האבות", "תקופת החיקסוס" ו"התקופה הכנענית". הכרונולוגיה בהקבלה לשושלות המצריות. הרקע ההיסטורי ותרומת התעודות המצריות ( כתבי המארות, מסעות מלחמה), תעודות אל עמרנה ותיאורים במקרא, וכן ארכיון מארי כמקור ללימוד הרקע החברתי.
2. אוכלוסיית הארץ והמערך היישובי. המשכיות האוכלוסייה הוותיקה וכניסת גלים חדשים. התחקות אחר ההמשכיות והחידוש על פי כלי החרס. תפוצת האתרים בארץ ישראל
3. ההתיישבות העירונית. התחדשות הערים כבסיס למערך העירוני בתקופות שיבואר. עלייתן של ערי מדינה השולטות על סביבתן הכפרית. ירידת הערים והצמצום בשטחן בתקופת הברונזה המאוחרת. מבנה העיר: תכנית כללית, חומות, חלקלקות, סוללות ושערים, בתי מגורים וארמונות, מקדשים.
4. טכנולוגיה, כלכלה ומסחר. חקלאות, תעשיית יין, מחצבים ותעשיית מתכת, המצאת הזכוכית, אמצעי הובלה יבשתיים וימיים ועדות על סכר בין לאומי על פי ריבוים של כלי חרס, בעיקר מקפריסין ומהאזור האגאי.
5. טכנולוגיה וחיי יום – יום. כלי בית, ריהוט, כלי מתכת וכלי נשק, לבוש ותכשיטים. הטיפוסים העיקריים של כלי החרס, עם הדגשה על קבוצות מיוחדות ( תל יהודיה, כלים מיקניים וקפריסאיים וכו').
6. דת ופולחן. מבנה המקדשים, כלי פולחן, אלים ומיתולוגיה ( אזכור ספרות אוגרית, עדויות מקראיות), פסלים וצלמיות ומצבות, מנחות וכלי פולחן.
7. קבורה. סוגי הקברים ומנהגי הקבורה. בתי קברות של יישובים ובתי קברות מרוחקים של נוודים.
8. האמנות. פיסול וגילוף בעץ ובעצם, באבן, במתכת ובחרס, שיבוצי שנהב.
9. לשונות וכתב. ראשית הכתב האלף ביתי והתעודות הראשונות. תעודות שנמצאו בארץ בלשונות אחרות (מצרית, חתית, אכדית וכו').
ו. תקופת הברזל
בתקופה זו יורדות האימפריות הגדולות ועולה כוחן של הממלכות המקומיות באזור : פלשת, ארם, עמון, מואב, אדום, יהודה וישראל. שבטי ישראל משתלטים על הארץ וקמות ממלכות יהודה וישראל. יש המכנים את התקופה בשם "התקופה הישראלית". תיאור מפורט של האירועים מצוי במקרא, שבו כונסה היצירה הרוחנית של התקופה. בהמשך התקופה עולה כוחן של אשור ובבל, השמות קץ לקיומו של ישראל ויהודה. התקופה מחולקת לשניים: תקופת הברזל א' (1200 – 1000 לפני הספירה בקירוב) ותקופת הברזל ב' (1000 – 586 לפני הספירה), ויש המוסיפים חלוקה פנימית לתקופות משנה. הפרק יילמד על פי סעיפי המשנה שלהלן:
1. הגדרת התקופה והרקע ההיסטורי . האירועים במזרח הקדמון, שעיצבו את גורל הממלכות בארץ. החלוקה הפנימית של התקופה והתיארוך. המקרא והתעודות החיצוניות כמקורות לעיסוק בדמויות והאירועים ההיסטוריים, כולל תאריכים מדויקים. הבעיות המתודולוגיות של השימוש במקורות ועימותם עם הממצא. השימוש במושג "תקופה ישראלית" ותקפותו.
2. פרשת כיבוש הארץ. הביקורת לאור הממצא הארכיאולוגי. האסכולות במחקר: בזכות "כיבוש אחיד"; התנחלות איטית וכיבוש מתמשך; הישות הישראלית כתוצאה משינויים חברתיים פנימיים.
3. הישראלים בתקופת הברזל א'. דגמי היישוב הישראלי, תפרוסת ההתיישבות החדשה. חיי היום יום באתרים החדשים. כלי החרס האופייניים (פיטסי "שפת הצווארון) והאסמים (עזבת צ'רטה). ראשית העיור וניצני המלוכה (שילה וגבעה).
4. הפלשתים בתקופת הברזל א'. מוצא הפלשתים וגויי הים האחרים. התיישבותם בארץ. תחומי היישוב. התרבות החומרית (כלי החרס), הפולחן (מקדש תל קסילה), כלי הפולחן והאמנות.
5. ההתיישבות בהר הנגב. המצודות והכפרים בהר הנגב ותיארוכם. בעיית זיהוים של תושבי הנגב – ישראלים או אחרים.
6. ישראל ויהודה בתקופת המלוכה. השלמת ההשתלטות על הארץ וגיבוש התרבות הישראלית וביטוים בממצא הארכיאולוגי.
7. הערים והתפרוסת היישובית בתקופת הברזל ב'. העיר והיישוב הכפרי. תכנון העיר והמבנה הפנימי, בנייני מגורים ובנייני ציבור עירוניים או ממלכתיים, אקרופוליס פנימי, ארמונות ( שומרון, לכיש, רמת רחל), מחסנים – אורוות (מגידו), אספקת המים, חומות וביצורים פנימיים (מצודת חצור).
8. סגנונות הבנייה בתקופת הברזל ב'. בניית גזית, כותרות פרוטו יוניות, עיטורים אדריכליים.
9. בתי המגורים בתקופת הברזל ב'. בית החצר, בית ארבעת המרחבים ואחרים.
10. הבנייה הציבורית והפולחן. מקדשים, במות ומזבחות (באר שבע, דן, ערד). מקדש שלמה על פי המקרא והארכיאולוגיה.
11. כלי החרס, המתכת והאבן. הטיפוסים העיקריים של כלי החרס ודיון בקבוצות מיוחדות (כלים שומרוניים, קיפרו-פיניקיים, קנקנים למלך וכו'), כלי אבן וחפצי מתכת.
12. תורת הלחימה. הביצורים, כלי הנשק, תבליטים אשוריים (בעיקר מצור לכיש).
13. מפעלי אספקת המים. ירושלים, גבעון, מגידו, חצור.
14. חקלאות ומלאכה. שדות וטראסות. מתקני ייצור של יין, שמן ובשמים (עין גדי).
15. קבורה וקברים. מנהגי קבורה וסוגי קברים. קברים מונומנטליים (ירושלים).
16. אמנות בתקופת הברזל ב'. פיסול, חיטוב שנהבים, גילוף באבן וגילוף חותמות, ציור על חרסים.
17. כתב וכתובות. כתובות היסטוריות (מישע, דן, כתובות השילוח). כתובות וחריתות באבן (לוח גזר, ירושלים), אוסטרקונים, חותמות, בולות, קמיעות.
ז. התקופה הפרסית
תקופה זו כוללת את עשרות שנות השלטון הבבלי לאחר חורבן ירושלים 586 לפני הספירה ואת התקופה הפרסית (538 – 332 לפני הספירה). ארץ ישראל שולבה במערך הפחוות של האימפריה הפרסית. ריבוי עמים ודתות באזורי הארץ השונים. פחוות יהוד סביב ירושלים. התיישבות של פיניקים בחוף, שומרונים בשומרון, אדומים בדרום. סוחרים ומתיישבים יוונים והשפעות מובהקות של העולם הקלסי. עליית משקלם של היהודים בעקבות הצהרת כורש, הקמת בית המקדש השני בירושלים ופעולותיהם של עזרא ונחמיה. ראשית טביעת המטבעות, הפרק יילמד על פי סעיפי המשנה שלהלן:
1. הגדרת התקופה והרקע ההיסטורי. החלוקה לתקופות משנה (תקופה בבלית, תקופה פרסית, מבנה השלטון והמינהל עליית הארמית כשפה אחידה. המקורות ההיסטוריים והאפיגרפיים (ספרי המקרא, תעודות יב, הפפירוסים מוואדי דליה, הבולות ועוד).
2. הרכב האוכלוסייה בארץ והשתקפותו בממצא. יהודים, שומרונים, ערבים, אדומים, פיניקים, צאצאי הפלשתים, יוונים, פקידים פרסיים.
3. תפרוסת היישוב. תפוצת היישובים בארץ על פי הממצא.
4. אופי ההתיישבות – המשכיות וחידוש, עדויות ראשונות על תכנון עירוני אורתוגונלי (שקמונה, דור), תפרוסת של ערים וכפרים.
5. הבנייה. שיטות הבנייה, בתי מגורים ובנייני ציבור, ארמונות (לכיש).
6. כלכלה, מסחר ומינהל. חקלאות וייצור חקלאי. הופעת מטבעות, משקלות, כלי יבוא מיוון וכלים אחמניים.
7. חיי יום יום. הבית, ריהוטו וכליו. הטיפוסים העיקריים של כלי חרס, כלי בהט וכלי מתכת.
8. הקבורה. סוגי הקברים ומנהגי הקבורה.
9. דת ופולחן. מקדשים (לכיש, תל מיכל), חפצי פולחן, צלמיות ומזבחות מיניאטוריים.
10. אמנות התקופה. פיסול וגילוף באבן, חפצי מתכת.
ח. אתרי סיור בתקופה הכלקוליתית, בתקופות הברונזה והברזל ובתקופה הפרסית
אתרים ומוזיאונים רבים עומדים לרשות המורה והתלמידים בכל חלקי הארץ, בינהם:
תל דן
חצור
אכזיב
עכו
מוזיאון הכט ומוזיאון חיפה
שקמונה
מגידו
בית שאן
דור
תל אל פרעה הצפוני
שומרון
שכם
שילה
יפו
אפק
תל גרסה
תל קסילה ומוזיאון ארץ ישראל
מוזיאון יפו
לכיש
תל מקנה (עקרון)
יריחו
ירושלים: עיר דוד, הרובע היהודי, נקבת השילוח, קברים שונים, מוזיאון ישראל, מוזיאון רוקפלר, מוזיאון ארצות המקרא, דגם ירושלים של בית ראשון, המצודה, מוזיאון היברו יוניון קולג' ועוד.
רמת רחל
תל באר שבע
ערד
עין גדי (תל ומקדש כלקוליתי)
עין חצבה
מקדש תמנע
מצודות הנגב
הערה: הביקור בחלק מן האתרים מותנה במצב ביטחוני תקין.