תכנית זו מיועדת לתלמידים שכבר למדו את יחידת המבוא הכללי. אם היקף הלימודים יכלול יותר מאשר תקופה אחת, מומלץ ללמד יחידה זו על פי הסדר הכרונולוגי.
א. מבוא
הארכיאולוגיה של תקופה זו עוסקת בארץ ישראל מאז כיבושה על ידי אלכסנדר הגדול ועד לאחר מרד בר כוכבא (332 לפני הספירה – 135 לספירה). בתקופה זו עבר מרכז הכובד המדיני והתרבותי למערב, ליוון ולמדינות ההלניסטיות ולאחר מכן לרומא. מנקודת המבט היהודית היא מכונה " תקופת בית שני", וכן בחלק מן התקופה היוו היהודים ותרבותם את הכור הדומיננטי בארץ. למרות זאת יש להעדיף את השם נייטרלי, הנותן ביטוי לתופעה המרכזית של התקופה – עליית התרבות ההלניסטית - ואינו מקפח את המרכיבים הלא יהודיים בתולדות הארץ ובתרבותה. תקופה זו עשירה במקורות ספרותיים, בראש וראשונה כתביו של יוסף בן מתתיהו, היכולים לסייע לדיונים. היקף הלימודים ישתרע על פני יחידת לימוד שלמה (כ- 90 שעות), אך המורים יוכלו להרחיבה על חשבון יתרת השעות שנחסכו מלימודי המבוא.
ב. רקע היסטורי ודמוגרפי
פרק זה מהווה אף הוא מעין מבוא. הוא יציג את התופעה המרכזית המאפיינת את התקופה: חדירת התרבות היוונית והלשון היוונית למזרח והיווצרות "התרבות ההלניסטית", הממזגת בין הישן לחדש.
הפרק יציג את המצב הפוליטי והדמוגרפי בארץ ישראל וסביבתה הקרובה: תקופות השלטון התלמי והסלווקי: כיבוש ארץ ישראל בידי רומא; המרד הגדול נגד רומא וחורבן ירושלים, וכן מרד בר כוכבא. הפרק יציג במקביל את האוכלוסיות הפגאניות – הלניות, שישבו בעיקר באזור החוף, בעבר הירדן (הדקאפוליס) ובעיר שומרון; את היישוב השומרוני, שמרכזו בהר גריזים ובחבל השומרון, ואת הנבטים בנגב ובדרום עבר הירדן.
ג. עיור וערים
בתקופה הלניסטית חלו שינויים מהפכניים בבניית הערים בארץ ישראל, שינויים המשקפים את המציאות החברתית והתרבותית החדשה. תהליכים אלה היו מהירים יותר בערים שיושבו על ידי אוכלוסייה מקדונית, או על ידיד אוכלוסייה פגאנית, ואיטיים יותר ביישובים היהודיים והשומרוניים, אך בסופו של דבר הם הקיפו את האוכלוסייה כולה. שלב חשוב בהתפתחות העיור חל עם עלייתו של הורדוס לשלטון והעמקת ההשפעה הרומאית על תרבות ארץ ישראל. הפרק יילמד על פי סעיפי המשנה שלהלן:
1. הגידול בשטח הערים ותהליך הירידה מן התלים.
2. שיטת התכנון האורתוגונלי, סלילת רחובות רחבים והקצאת מקום למוסדות הציבור.
3. העלייה ברמת הדיור ובגודל הבתים, השיפורים ברמת הסניטציה.
4. החזות האסתטית: בנייה מפוארת, עיטור יווני-הלניסטי והצגת פסלים.
5. תרבות ובידור בעיר הארץ ישראלית: התיאטרון, האצטדיון ובית המרחץ, בתי מגורים וארמונות.
יוקדש מקום רב למשמעותם הפוליטית, התרבותית והחברתית של חידושים מערביים אלה וקליטתם על ידי האוכלוסייה המקומית. ירושלים תהווה מקרה מבחן לתהליך קליטת ההלניזציה וההשפעות הרומיות בעיר היהודית וייוחד לה פרק עצמאי (להלן). יחסם של השומרונים לתהליך ההלניזציה ייבחן על ידי לימוד הממצא באתר הר גריזים.
חומר הלימוד יתבסס על ממצאים מן המקומות האלה: ירושלים, שומרון, קיסריה, מראשה, הר גרזים, גמלא וערים בעבר הירדן.
ד. אדריכלות, שיטות בנייה ועיטור אמנותי
שיטות הבנייה והאדריכלות הם המאפיינים העיקריים של התקופה, ומציאותם מאפשרת שיוך מהיר של אתרים לתקופה, גם אם לא בידי אנשי מקצוע. הפרק יילמד על פי סעיפי המשנה שלהלן:
1. הסדרים הקלסיים: דורי, יוני וקורינתי בממצא הארץ ישראל.
2. אדריכלות המקדשים הקלאסיים, הממצא בארץ, אימוץ אדריכלות המקדשים בעיטורי קברים (יהודיים ולא יהודיים) ומבנים אחרים.
3. ראשית הפסיפס.
4. תמשיחי הקיר.
5. פיסול ותבליטים.
6. האמנות היהודית ואופייה המיוחד (התנגדות לעשיית דמויות).
7. האמנות הנבטית.
8. חידושים טכנולוגיים בתקופה הרומית: השימוש במלט, בקשתות, בקמרונות ובכיפות.
ה. ביצורים וארמונות מבצר
פרק זה ייצג מגוון של ביצורים, חומות ושערי ערים בערי הארץ (כגון ביצורים וחומות שומרון, מראשה, שערי טבריה וחומות ירושלים). מקום מיוחד יוקצה ללימוד מבצרי מדבר יהודה מתקופת החשמונאים ותקופת הורדוס, ובאמצעותו יהיה אפשר ללמוד על האיכויות המיוחדות של האדריכלות החשמונאית וההורדוסית (סרטבה, הורקניה, הרודיון, קפרוס, מכוור, מצדה ועוד).
ו. אספקת מים
בפרק זה יוצגו המערכות השונות שסיפקו מים באמות לערים ולמבצרים, איסוף מי גשמים והובלת מי מעיינות. יודגש השילוב בין התקנים והשיטות הטכנולוגיות שיובאו מרומא ומן העולם ההלניסטי לבין הניצול המושלם של תנאי הטבע ונתוני הטופוגרפיה באתרים השונים – ירושלים, הרודיון, מצדה ועד.
ז. קבורה
באמצעות העיסוק בנושא הקבורה אפשר לעמוד על מנהגים ועל אמונות ודעות של תושבי הארץ בכלל.
במהלך הלימוד יוצגו טיפוסי הקברים השונים ביישובים יהודיים, הלניים ונבטים. שיטות הקבורה (ראשונית ומשנית), ארונות הקבורה והגלוסקמאות, אמנות הקברים ומשמעויות העיטורים.
ח. חקלאות
שפע ממצאים מעידים על החקלאות והתעשייה החקלאית תקופה ההלניסטית והרומית הקדומה (לצד מקורות ספרותיים יהודיים ואחרים), ובה שדות, מדרגות סלע ומתקני השקיה. יושם דגש על שלושת הענפים העיקריים: תעשיית הלחם (אבני ריחיים ותנורים), היין (גתות ויקבים) והשמן (בתי בד).
ט. חיי יום - יום
בפרק זה יילמדו בית המגורים וחלוקתו הפנימית, כלי הבית וכלי העבודה, מתקני האיסום והאחסנה, הבישול והאפייה, הריהוט, תאורת הבית. יודגשו המאפיינים של הבית היהודי למן תקופת החשמונאים: הקפדה יתרה על טומאה וטהרה, ריבוי כלי האבן, התקנת מקוואות בכל בית ובחוצות הערים. תיערך היכרות עם הטיפוסים העיקריים של כלי החרס, כלי האבן, המתכת והזכוכית, כלי היבוא ( מומלץ גם לבקר במוזיאונים ובכל מקרה לא להיגרר ללימוד טיפולוגי פרטני).
י. ירושלים בימי בית שני
לימוד ירושלים כיחידה עצמאית (אף על פי שהיא הוזכרה הרבה גם בסעיפים הקודמים) ישמש מקרה מבחן ומעין סינתיזה של רוב האספקטים שנדונו למעלה. דרך הלימוד תאפשר בחינה של ההתנגשות והשילוב בין היסודות ההלניסטיים ליסודות היהודיים המסורתיים, התקופה החשמונאית ותקופת הורדוס, השפעות רומיות מימי הורדוס ואילך, בית המקדש, הקפדה על טומאה וטהרה, האמנות היהודית וסמליה, יחס היהודים לאמנות הדמות לעומת יחס הנוכרים, הלשונות שדוברו בירושלים, מוסדות הדת והחברה. ירושלים היא נושא נוח להקבלה בין הממצא הארכיאולוגי לבין המקורות (יוסף בן מתתיהו, השנה, הברית החדשה ועוד).
יא. תקופת המרידות נגד רומא וביטויה בארכיאולוגיה
זהו פרק ייחודי כי תקופת המרידות נגד רומא עשירה הן במקורות ספרותיים מפורטים והן בממצא עשיר ובעל ערך רגשי. לצד הלימוד לשמו, השילוב בין התיאורים בספרות לבין הממצא המרגש (אתרים כגון "הבית השרוף", ממצאי מצדה, הפפירוסים של בר כוכבא) עשוי להוות נקודת מוצא לדיון מתודולוגי על השימוש בממצאים כדי להאיר את המקורות ולהפך (למשל מהימנות התיאור על אחרית מצדה).
יב. סיורים באתרים
הסיורים ישולבו לאורך תקופת הלימודים. מספר האתרים הראויים לביקור הוא רב ביותר.
להלן רשימה חלקית של אתרים ומוזיאונים:
ירושלים – הבית השרוף, הרובע ההרודיאני, החומה הראשונה, חפירות הכותל, קברי נחל קדרון, קברי המלכים, קבר יסון, סנהדריה וקברים נוספים, המצודה, חפירות החומה המערבית, מוזיאון ישראל, היכל הספר, מוזיאון רוקפלר
מראשה – העיר, מערות קולומבאריום, בדי בד, קברים
מוזיאון הכט, מוזיאון חיפה
קיסריה ומוזיאון קיסריה
מצדה
הרודיון
סרטבה
הורקניה
ארמונות יריחו
שומרון
גמלא
מוזיאונים ברחבי הארץ.