הצלת משה רבינו ע"י ציפורה
"ותקח צִפֹרה צֹר" (ד, כה) כיצד ידעה ציפורה שהסיבה שה' ביקש להמית את משה היא מפני שלא מל את בנו? רש"י מסביר שהיה זה מלאך בצורת נחש שבלע את משה עד מקום מילתו, ומכאן ידעה מרים
.....
סירובו הראשון של משה לשליחותו
"מי אנוכי כי אלך אל פרעה" (ג, יא) אפשר להסביר את שאלה משה רבינו ואת תשובת ה' כך: משה חשב שה' בוחר בו משום שיש לו כישורים מתאימים לדבר עם פרעה: (א) העובדה שהרג את המצרי הנוגש
...
סירובו השלישי של משה לשליחותו
"לא איש דברים אנוכי" (ד, י) אפשר לפרש שמשה רבינו הרגיש שיש לו מידה רעה של כעס, שהרי הוא הרג את המצרי מתוך כעס, והוא טען שמידה זו תפריע לו להיות שליח לפרעה, שהרי כעסו עלול לגרום לו לדבר
....
סירובו הרביעי של משה לשליחותו
"שלח נא ביד תשלח" (ד, יג) נראה שבפעם הזאת, סירובו של משה רבינו נבע מענווה: הוא החשיב את עצמו כראוי לתפקיד, אבל חשב שהרגשתו זו היא סימן ליוהרה, ואם כן אינו ראוי לשליחות זו, ולכן הוא סי
....
ידיעת ה' על רגשותיו של אהרן
"וראך ושמח בלבו" (ד, יד) מדוע היה חשוב לה' לספר לה' על תחושתו הפנימית של אהרן? אפשר להסביר, שה' התכוון לומר בזה, שכשם שהוא יודע מה בלבו של אהרן, כך הוא יודע מה בלבו של פ
......
מעמד הסנה כנסיון למשה רבינו
מדוע לא דיבר ה' אל משה רבנו ישירות אלא מתוך הסנה? נראה שהיה כאן נסיון למשה. הדבר רמוז במלה "סנה" שיש בה אותן אותיות כמו המלה "נסה", שבפסוק "והאלקים נסה את אברהם&quo
......
טעמים לשם
"ויקרא את שמו גרשֹׁם, כי אמר גר הייתי בארץ נכריה" (ב, כב) מלבד הטעם המפורש בפסוק לשם "גרשם", אפשר למצוא שתי סיבות נוספות לשם זה: (א) על פגישתו הראשונה של משה רבנו עם אשתו צ
עיכוב גאולת מצרים בגלל שנאת חינם
מידי אביר
"וירא כי אין איש ויך את המצרי" (ב, יב) לכאורה, אם לא היה שם איש, איך ידע העברי לומר למשה למחרת: "כאשר הרגת את המצרי" (ב, יד)? ואיך "וישמע פרעה את הדבר" (ב, טו)? אפשר להציע לכך כמה תשובות:
הגשת יוסף את בניו אל יעקב
מידי אביר
"ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו" (מח, יב) פסוק זה קשה, שהרי כבר בפסוק י מסופר שיוסף הגיש את בניו אל יעקב, ואם כן,כבר לא היו "עם ברכיו". עוד קשה, מדוע פתאום השתחווה יוסף ליעקב? עוד קשה, הרי אפרי
העמדת יוסף את בניו לברכת יעקב
מידי אביר
"את אפרים בימינו משמאל ישראל" (מח, יג) מדוע דאג יוסף להעמיד את הבנים דווקא בסדר הזה? אפשר להציע שני טעמים לדבר: (א) הוא חשש שיעקב באמת יעדיף את אפרים, חשש שהתממש בסופו של דבר. הבסיס לחששו
הערת יוסף ליעקב על סדר הבנים
מידי אביר
"לא כן אבי כי זה הבכור" (מח, יח) יוסף אומר ליעקב שהוא צריך לשים יד ימין על ראש מנשה ויד שמאל על ראש אפרים. אבל הוא אומר זאת רק אחרי הברכה, וקשה, מה הערך בזה, הרי עכשו זה מאוחר מדי? אמנם רשב"ם (
החשש לקנאה בין אפרים ומנשה
מידי אביר
"ידעתי בני ידעתי" (מח, יט) מדוע יעקב אומר פעמיים "ידעתי"? נראה שיוסף נחרד כשראה שיעקב שיכל את ידיו, מפני שהוא חשש שמעשה זה יגרום לקנאה בין בניו, והוא עצמו סבל כל כך משנאה בין אחים, וידע שגם יע
שיכול ידי יעקב בברכת אפרים ומנשה
מידי אביר
"שכל את ידיו" (מח, יד) שיכול ידי יעקב, כדי לתת ברכה גדולה יותר לאפרים, הוא ביטוי לעיקרון שלא תמיד הברכה מגיעה לבכור. וזו גם הסיבה לכך שיעקב קיבל את הברכות מיצחק, אף שעשיו היה הבכור. עיקרון זה
אפרים ומנשה - כבנים של רחל
מידי אביר
"מתה עלי רחל" (מח, ז) מדוע מזכיר יעקב כאן את מיתת רחל? נראה שהוא בא להסביר מדוע נתן לבני יוסף את המעמד המיוחד, שיהיו "כראובן ושמעון": הרי רחל מתה בטרם עת, והיתה אמורה ללדת ילדים נוספים. כדי ל
העבודה והשמירה של האדם בגן עדן
מידי אביר
"לעבדה ולשמרה" (ב, טו) את מה היה האדם צריך לעבוד ולשמור? אפשר למצוא תשובה לשאלה זו מתוך הקבלה לפסוקים שנאמרו אחרי גירוש האדם מגן עדן: "וישלחהו ה' אלקים מגן עדן לעבוד את האדמ
כתנות העור שה' עשה לאדם ולחוה
מידי אביר
"ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" (ג, כא) מדוע היה ה' צריך לעשות להם כתנות עור, והלא כבר היו להם חגורות מעלי תאנה? נראה שהתשובה היא, שעור בהמה מסמל את המוות, שהרי
עניין שבת ושמיטה לארץ ישראל
מידי אביר
"בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" (א, א) רש"י כאן כותב, שסיפור מעשה בראשית נכלל בתורה כדי ללמד שא"י שייכת לעם ישראל. בזה אפשר להסביר מדוע עבירות מסוימות גורמות לגלות ישראל מא"י: (א) המ
השבת כטעם למשך זמן הבריאה
מידי אביר
"ויכל אלקים ביום השביעי ממלאכתו אשר עשה" (ב, ב) רבים שואלים, מפני מה ברא הקב"ה את העולם בששת ימי בראשית, בעוד שיכול היה לברוא את עולמו ביום אחד או ברגע אחד? אפשר להסביר, שה'
שבת כזכר ליציאת מצרים
מידי אביר
"וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ... עַל כֵּן צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" (דברים ה, טו) מה כוונת הפסוק כאן, הק
רמזי האותיות בסיפור הבריאה
מידי אביר
כל אותיות הא"ב מופיעות בסיפור הבריאה. רק האות ס' חסרה. אם נוריד את אותיות א ו-ב מתחילת הא"ב, ואת האותיות ר, ש ו-ת מסופה, נשארו 17 אותיות. אם נוריד את אות ס' שחסרה, נמצא שהאותיו
..
חיבור הרוח והגוף
מידי אביר
"ורוח אלקים מרחפת על פני המים" (א, ב) הקשר שבין הרוח לגוף הוא תעלומה קשה, והיא הרקע להרבה מהתעלומות במדע ובפילוסופיה. בבריאת העולם נוצר הקשר בין שניהם: ה', שאינו גוף, גרם להימצא
ל"ט מלאכות שבת בבריאת העולם
מידי אביר
"וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה" (ב, ב) המצווה לשבות ממלאכה בשבת היא זכר לשביתת ה' ביום השביעי אחרי בריאת העולם. להלן נראה ששלושים ותשע המלאכות האסורות בשבת הן אותן מלאכות ש
המבול כאסון כלל עולמי
מידי אביר
"לשחת כל בשר" (ו, יז) יש קושי בתיאור התורה של המבול כאסון כלל עולמי, שהרי נמצאו שרידים ארכיאולוגיים של תרבויות שלא נמחו לפני 4000 שנה; והמחקר המדעי בתחום דמוגרפיה אבולוציונית מוכיח שלא כל האנושו
מדוע הדגים לא מתו במבול?
מידי אביר
"מכל אשר בחרבה מתו" (ז, כב) רש"י כאן לומד מזה שהדגים לא מתו במבול. טעם הדבר ההוא, שהם לא חטאו. נראה שהטעם לכך שהם לא חטאו, ורק בעלי החיים שביבשה חטאו, הוא זה: הכל מתחיל בזה שהאדמה חטאה בכך ש
נח - מידת הדין, לעומת אברהם
מידי אביר
"את האלקים התהלך נח" (ו, ט) בפסוק המקביל אצל אברהם כתוב: "וירא ה' אל אברם.... התהלך לפני והיה תמים" (יז, א). אצל נח כתוב "אלקים", מידת הדין", ואצל אברהם כ
אשמת חוה בכך שאדם אכל
מידי אביר
"כי שמעת לקול אשתך" (ג, יז) מדוע מודגשת שמיעת האדם לקול אשתו? אפשר לפרש שחוה חשבה (או אמרה בשקר שזו דעתה) שהאיסור היה לאכול מהעץ ולא מפרי העץ. וזאת מפני שבפסוק "ומעץ הדעת טוב ור
עונשו של הנחש
מידי אביר
"ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה" (ג, יד) הפסוק מונה שלושה עונשים לנחש: הליכה על הגחון, אכילת עפר, ושנאה לבני האדם. מתעוררת השאלה, הרי עיקר עונשו של הנחש הוא ירידתו ממעמד של "
פחדו של אדם מפני שהיה ערום
מידי אביר
"ואירא כי עירום אנוכי ואחבא" (ג, י) האדם אומר שפחד בגלל היותו עירום. הדברים אינם מובנים: (א) הרי התחושה של אדם עירום היא תחושה של בושה, ולא של פחד. (ב) הרי אדם וחוה עשו להם חגורות (ג, ז), ואם כן כ
איך הנחש שיכנע את חוה שעץ הדעת טוב למאכל?
מידי אביר
"וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם" (ג, ה) איך ידעה חוה שטוב העץ למאכל וכו' בלי לאכול ממנו? נראה שהנחש שיכנע אותה בכך, ע"י שהראה לה ש
עיתוי אכילת חוה מעץ הדעת
מידי אביר
"וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל" (ג, ו) נשאלת השאלה, אחרי שאכלה חוה מעץ הדעת וידעה מהו טוב ורע, הרי היתה צריכה לדעת שלא לתת את הפרי לאדם? רש"י מסביר: "
שינויי חוה בדבריה על איסור עץ הדעת
מידי אביר
"ולא תגעו בו פן תמותון" (ג, ג) מדוע שינתה חוה מלשונו הוודאית של ה' "כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (ב, יז), ואמרה בלשון ספק "פן תמותון"? נראה שההסבר הוא, שחוה ל
פתיחת הנחש בדבריו לחוה
מידי אביר
"אף כי אמר אלקים לא תאכלו מכל עץ הגן" (ג, א) הנחש אומר לאשה שה' אסר עליהם לאכול את כל העצים. ונשאלת השאלה, הרי ברור לכול שהקב"ה לא אסר את כל העצים, שהרי אמר לאדם: "מכל עץ
שמחת אדם בחוה
מידי אביר
"זאת הפעם עצם מעצמי" (ב, כג) אפשר להסביר בשתי דרכים את שמחת אדם כשהביא לו ה' את חוה. (א) החיות והעופות שהביא ה' לאדם לקריאת שמות (ולבדיקת התאמה) נוצרו מהאדמה, שנאמר: 'ויי
מדוע נברא אדם בתחילה בלי אשה?
מידי אביר
"לא טוב היות האדם לבדו" (ב, יח) נשאלת השאלה, אם לא טוב שאדם הוא לבדו, ה' היה צריך לברוא את האשה לכתחלה! מדוע ברא את האדם בתחילה לבדו, במצב לא טוב, ורק אח"כ תיקן את המצב? נרא
הטוב שבאשה והטוב שבמלאך המוות
מידי אביר
"לא טוב היות האדם לבדו" (ב, יח) ה' אומר שלא טוב שאדם יהיה לבדו, ומכאן שהאשה היא "טוב" בשבילו. בזה אפשר להסביר מדרש תמוה (בראשית רבה ט, י): "'טוב מאוד' (
הקשר בין ציווי עץ הדעת לבין עשיית האשה
מידי אביר
"לא טוב היות האדם לבדו" (ב, יח) פסוק זה בא מיד אחרי דברי ה' שלא לאכול מעץ הדעת. מה הקשר בין זה לבין בריאת האשה? אפשר למצוא את הקשר ע"י עיון בלשון סוף הפסוק הקודם, "כי
מדוע לא נענש אדם במיתה ביום שאכל עץ הדעת?
מידי אביר
"כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (ב, יז) ה' מזהיר את האדם שאם יאכל מעץ הדעת, ימות באותו יום. אבל בפועל הוא אכל מעץ הדעת, ולא מת באותו יום. מדוע? הרמב"ן ור' בחיי כאן, והספורנ
האם חוה גורשה מגן עדן?
מידי אביר
"ויגרש את האדם" (ג, כד) בכל סיפור גן עדן כתוב 'אדם ואשתו' וכדומה, ואילו בגירוש מוזכר רק האדם: "הן האדם היה כאחד ממנו... פן ישלח ידו... וישלחהו ה' אלקים מגן עדן לעבד את
השם 'ה' אלקים' במעשה גן עדן
מידי אביר
"ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים" (ב, ד) בסיפור גן עדן שבפרק ב, מופיע השם "ה' אלקים", בניגוד לפרק א, שם מופיע השם "אלקים". אפשר להסביר, שהשם 'אלקים'
סגולת עץ החיים לחיי עולם
מידי אביר
"ואכל וחי לעולם" (ג, כב) נשאלת השאלה, אם מי שאוכל מעץ החיים מחוסן ממיתה, מדוע אדם לא אכל מעץ החיים, כדי שיוכל לאכול מעץ הדעת ללא חשש שימות כעונש? הרי היה מותר לו לאכול מעץ החיים, שלא
...
עצבות ה' על עשיית האדם
מידי אביר
"ויתעצב אל ליבו" (ו, ו) פשט הפסוק הוא ששרה על ה' מצב רוח של עצבות. אבל זה תמוה, שהרי אין לה' מצבי רוח שונים, כמו שאין לו גוף? אפשר להסביר זאת ע"פ דברי הגמרא (תענית טז ע&q
נחמת ה' על עשיית האדם
מידי אביר
"וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל ליבו" (ו, ו) מהפסוקים משמע כאילו ה' ח"ו לא ידע ש"יצר לב האדם רע מנעוריו", ורק אחרי שזה התגלה לו, "וינחם ה'". א
התייחסותה של התורה לריבוי נשים
מידי אביר
"ויאמר למך לנשיו" (ד, כג)ללמך היו שתי נשים אבל למך אינו מאבות האומה. לפי ההלכה (לפני חרם דרבנו גרשום), מותר לשאת יותר מאישה אחת, אבל לא כל המותר הוא גם מומלץ, ויש גם מה שנקרא "נבל ברשות התורה" (
לידת שת כתחליף להבל
מידי אביר
"וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלקים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין" (ד, כה) מסמיכות פסוק זה לפסוקים הקודמים המספרים על הריגת קין, משמע שאחרי שאדם ראה שקין נהרג, הוא ידע את א
שם "אלקים" במעשה בראשית
מידי אביר
"בראשית ברא אלקים" כבר חז"ל עמדו על כך שבמעשה בראשית נזכר שם "אלקים" ולא השם המפורש. ניתן להציע הסבר לשימוש בשם זה: רש"י (ורבים אחרים מפרשני המקרא) מפרשים את הפ
מובנים שונים של המלה
מידי אביר
"בראשית ברא אלקים" מלבד המובן הפשוט של המלה "ברא", אפשר להבין אותה בדרכים נוספות: (א) 'ברא' כבניה: ביחזקאל (כא, כד) נאמר: "ויד בָּרֵא בראש דרך עיר בָּרֵא",
...
258 תוצאות
המשתה השני שעשתה אסתר
אבי רבינוביץ
"תינתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי" (ז, ג) מדוע לא אמרה זאת אסתר כבר במשתה הראשון? מדוע נזקקה לשם כך למשתה השני? אפשר לומר, שמהתנהגות אחשורוש עם ושתי, ראתה אסתר שהוא מחליט החלטות חפוזות כשהוא
הסתרת אסתר את מוצאה
אבי רבינוביץ
"אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה" (ב, כ) מדוע המגילה מספרת שוב שאסתר הסתירה את מוצאה, אחרי שכבר נאמר "לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה" (ב, י)? התשובה היא, שבשלב זה, אחרי שנבחרה למלכה, היו לה כמה
הקיבוץ השני של בתולות
אבי רבינוביץ
"ובהקבץ בתולות שנית" (ב, יט) מדוע המגילה מספרת על קיבוץ שני של בתולות? אפשר להסביר שזה הכנה לדברי אסתר "ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום" (ד, יא). לכאורה זה קשה, הרי המלך אהב אותה מכל
ממוכן זה המן
אבי רבינוביץ
ויאמר ממוכן (א, טז) חז"ל אומרים שממוכן הוא המן (מגילה יב ע"ב). אפשר שטעמם הוא, שהתנהגותו של ממוכן דומה לשל המן - שניהם בתור יועצי המלך. ממוכן טען שסירובה של ושתי לבוא למשתה לא היה ענין אישי,
החלטת המן להרוג את כל היהודים
אבי רבינוביץ
"ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו" (ג, ו) המן החליט להרוג את כל היהודים בגלל מרדכי. יש להניח שמרדכי הסביר את סירובו לכרוע בכך שזה אסור ע"פ תורת ישראל, ולכן החליט המן להרוג את כל ה
ראיית ה' בשלושת הרגלים
אבי רבינוביץ
"ולא יֵרָאו פני ריקם" (לד, כ) מלשון הפסוק נראה כאילו ישראל רואה את פני ה' בעליה לרגל. לכאורה, זה סותר את דברי ה' למשה: "לא תוכל לראֹת את פני, כי לא יראני האדם וחי" (לג
רמיזת ה' למשה שיתפלל לביטול העונש על העגל
אבי רבינוביץ
"ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם" (לב, י) רש"י מפרש שה' רומז למשה שבכוחו למנוע את כליית ישראל, ע"י תפילתו. כלומר, בעצם ה' לא רצה לכלות את ישראל. אפשר למצוא רמז לכך
איסור אונאת הגר
אבי רבינוביץ
וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים (כב, כ) לפי הפירוש המקובל, כוונת התורה כאן היא: אל תציק לגר, כי הייתם גרים ואתם יודעים כמה קשה ההרגשה של מי שמציקים לו. אבל פירוש זה קשה, שהרי הג
ראיית הקולות במתן תורה
אבי רבינוביץ
"וכל העם רואים את הקולות" (כ, טו) מדוע עשה ה' נס כזה, שישראל יראו את הקולות? אפשר לומר, שהמטרה היתה ללמד את ישראל שאי אפשר לתאר את האלוקות על ידי תמונה או כל המחשה אחרת; אי אפשר
עשרת הדברות - כנגד תולדות העולם עד גלות מצרים
אבי רבינוביץ
"אנכי ה' אלקיך" וכו' (שמות כ) נוכל למצוא סיבה לתוכנם ולסדרם של עשרת הדברים לפי הסדר ההסטורי של מאורעות מבריאת העולם עד גלות מצרים. "אנכי ה' אלקיך" - ה' הוא
מה גרם לפרעה לרדוף אחרי בני ישראל?
אבי רבינוביץ
"מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו" (יד, ה) מהפסוק משמע שהסיבה שפרעה החליט לרדוף אחרי בני ישראל היא שהתחרט על כך ששילח את ישראל, כפי שהוא אומר לעמו. אבל בפסוק ג אומר ה' למשה &qu
הכבדת פרעה את לבו
אבי רבינוביץ
"ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם" (ז, יג) מפסוק זה נראה שפרעה חיזק את לבו מעצמו, מתוך שיקולים הגיוניים, בלי שה' הביא לכך (רק אחר כך כתוב "ויחזק ה' את לב פרעה" - ט, יב). אם
עשר המכות - מידה כנגד מידה
אבי רבינוביץ
"ונתתי את ידי במצרים" (ז, ד) ה' הביא על המצרים את עשר המכות במידה כנגד מידה על חטאיהם. דם: מימי היאור נהפכו לחדם, עונש על שהמצרים השליכו את ילדי ישראל ליאור. צפרדע: הצפרדעים נכ
הצלת משה רבינו ע"י ציפורה
מידי אביר
"ותקח צִפֹרה צֹר" (ד, כה) כיצד ידעה ציפורה שהסיבה שה' ביקש להמית את משה היא מפני שלא מל את בנו? רש"י מסביר שהיה זה מלאך בצורת נחש שבלע את משה עד מקום מילתו, ומכאן ידעה מרים
סירובו הרביעי של משה לשליחותו
מידי אביר
"שלח נא ביד תשלח" (ד, יג) נראה שבפעם הזאת, סירובו של משה רבינו נבע מענווה: הוא החשיב את עצמו כראוי לתפקיד, אבל חשב שהרגשתו זו היא סימן ליוהרה, ואם כן אינו ראוי לשליחות זו, ולכן הוא סי
סירובו השלישי של משה לשליחותו
מידי אביר
"לא איש דברים אנוכי" (ד, י) אפשר לפרש שמשה רבינו הרגיש שיש לו מידה רעה של כעס, שהרי הוא הרג את המצרי מתוך כעס, והוא טען שמידה זו תפריע לו להיות שליח לפרעה, שהרי כעסו עלול לגרום לו לדבר
חששו של משה שישראל לא יאמינו לו
אבי רבינוביץ
"והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי" (ד, א) לכאורה קשה, הרי ה' אמר לו "ושמעו לקולך" (ג, יח), ואיך משה אומר כאן שלא ישמעו אליו, וסותר דבר שאמר ה' במפורש? אפשר להציע לכ
שלושת האותות - עונשים ורמזים לעתיד
אבי רבינוביץ
"והן לא יאמינו לי" (ד, א) חז"ל אומרים שהאות של צרעת היה עונש למשה על שהוציא דיבה על הזקנים באומרו "והם לא יאמינו לי" (ד, א) (רש"י, פסוק ו); ושהאות של הנחש היה עונש
התוצאות של סירוביו של משה רבינו
אבי רבינוביץ
"מי אנוכי כי אלך אל פרעה" (ג, יא) נראה שסירוביו החוזרים והנשנים של משה רבינו ללכת בשליחות ה', השפיעו על המציאות, ודווקא הקשו על ביצוע השליחות למעשה. בהתחלה, ה' אומר לו: "
מדוע רצה ה' שבני ישראל ימצאו חן בעיני מצרים?
אבי רבינוביץ
"ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים" (ג, כא) מדוע היה חשוב שבני ישראל ימצאו חן בעיני מצרים? אם המטרה היתה רק שישאילו להם כלים, כדי שיצאו ברכוש גדול, היו יכולים לשאול את הכלים גם בלי שימצאו חן בעיני
....
ידיעת ה' על רגשותיו של אהרן
מידי אביר
"וראך ושמח בלבו" (ד, יד) מדוע היה חשוב לה' לספר לה' על תחושתו הפנימית של אהרן? אפשר להסביר, שה' התכוון לומר בזה, שכשם שהוא יודע מה בלבו של אהרן, כך הוא יודע מה בלבו של פ
סירובו הראשון של משה לשליחותו
מידי אביר
"מי אנוכי כי אלך אל פרעה" (ג, יא) אפשר להסביר את שאלה משה רבינו ואת תשובת ה' כך: משה חשב שה' בוחר בו משום שיש לו כישורים מתאימים לדבר עם פרעה: (א) העובדה שהרג את המצרי הנוגש
מעמד הסנה כנסיון למשה רבינו
מידי אביר
מדוע לא דיבר ה' אל משה רבנו ישירות אלא מתוך הסנה? נראה שהיה כאן נסיון למשה. הדבר רמוז במלה "סנה" שיש בה אותן אותיות כמו המלה "נסה", שבפסוק "והאלקים נסה את אברהם&quo
טעמים לשם
מידי אביר
"ויקרא את שמו גרשֹׁם, כי אמר גר הייתי בארץ נכריה" (ב, כב) מלבד הטעם המפורש בפסוק לשם "גרשם", אפשר למצוא שתי סיבות נוספות לשם זה: (א) על פגישתו הראשונה של משה רבנו עם אשתו צ
עיכוב גאולת מצרים בגלל שנאת חינם
מידי אביר
"וירא כי אין איש ויך את המצרי" (ב, יב) לכאורה, אם לא היה שם איש, איך ידע העברי לומר למשה למחרת: "כאשר הרגת את המצרי" (ב, יד)? ואיך "וישמע פרעה את הדבר" (ב, טו)? אפשר להציע לכך כמה תשובות:
אמירת יוסף לאחיו שה' שלח אותו
אבי רבינוביץ
"אלקים חשבה לטובה" (נ, כ) מדוע היה ליוסף כל כך חשוב לומר לאחים שה' הוא זה שהביא לירידתו למצרים? הוא בא לומר להם שהם טעו פעם אחר פעם בהבנת הארועים: (א) כשיוסף סיפר להם את חלומו
יחסו של יעקב למעשה שמעון ולוי בשכם
אבי רבינוביץ
"ארור אפם כי עז" (מט, ז) אף שיעקב מוכיח בתקיפות את שמעון ואת לוי על מעשה שכם, יש כמה סימנים לכך שהוא לא התנגד למעשיהם לגמרי. (א) הוא מקלל רק את "אפם", ולא אותם. (ב) גם האחים האחרים השתתפו
ביקור יוסף אצל יעקב כהכנה לברכות לשבטים
אבי רבינוביץ
"ויאמר ליוסף הנה אביך חולה" (מח, א) הפרשנים עומדים על הקושי, שלא כתוב בפסוק מי אמר ליוסף שאביו חולה. הקושי כפול, שכן גם בפסוק ב, כתוב "ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך"
ברכת אפרים ומנשה כסיום ספר בראשית
אבי רבינוביץ
"ישימך אלקים כאפרים וכמנשה" (מח, כ) ספר בראשית מלא בריבים בין אחים, החל מרציחת הבל בידי קין. פעם אחר פעם האח הקטן תופס את חלקו של הבכור, מה שגורם לקנאה. דוקא בין אפרים ומנשה לא נוצרה קנאה, למרות
מדוע הניח יעקב את ידיו על ראשי אפרים ומנשה?
אבי רבינוביץ
"וישת על ראש אפרים" (מח, יד) לכאורה, יעקב היה יכול לברך את נכדיו בלי להניח את ידיו על ראשיהם. אפשר לתת כמה סיבות לכך שבכל זאת הניח את ידיו עליהם: א) כפי שאסביר בפסוק יח, היה חשש שמנשה יקנא בא
הגשת יוסף את בניו אל יעקב
מידי אביר
"ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו" (מח, יב) פסוק זה קשה, שהרי כבר בפסוק י מסופר שיוסף הגיש את בניו אל יעקב, ואם כן,כבר לא היו "עם ברכיו". עוד קשה, מדוע פתאום השתחווה יוסף ליעקב? עוד קשה, הרי אפרי
העמדת יוסף את בניו לברכת יעקב
מידי אביר
"את אפרים בימינו משמאל ישראל" (מח, יג) מדוע דאג יוסף להעמיד את הבנים דווקא בסדר הזה? אפשר להציע שני טעמים לדבר: (א) הוא חשש שיעקב באמת יעדיף את אפרים, חשש שהתממש בסופו של דבר. הבסיס לחששו
הערת יוסף ליעקב על סדר הבנים
מידי אביר
"לא כן אבי כי זה הבכור" (מח, יח) יוסף אומר ליעקב שהוא צריך לשים יד ימין על ראש מנשה ויד שמאל על ראש אפרים. אבל הוא אומר זאת רק אחרי הברכה, וקשה, מה הערך בזה, הרי עכשו זה מאוחר מדי? אמנם רשב"ם (
טעם דרישת יוסף שיביאו את בנימין
אבי רבינוביץ
"כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה" (מב, טו) נראה שהיו ליוסף מניעים נוספים לדרישתו מהאחים שיביאו את בנימין, מלבד מה שהסברנו (לעיל, פסוק ט - http://www.shoresh.org.il/hidush/hidush.asp?id=1617) שיוסף התכו
החשש לקנאה בין אפרים ומנשה
מידי אביר
"ידעתי בני ידעתי" (מח, יט) מדוע יעקב אומר פעמיים "ידעתי"? נראה שיוסף נחרד כשראה שיעקב שיכל את ידיו, מפני שהוא חשש שמעשה זה יגרום לקנאה בין בניו, והוא עצמו סבל כל כך משנאה בין אחים, וידע שגם יע
שיכול ידי יעקב בברכת אפרים ומנשה
מידי אביר
"שכל את ידיו" (מח, יד) שיכול ידי יעקב, כדי לתת ברכה גדולה יותר לאפרים, הוא ביטוי לעיקרון שלא תמיד הברכה מגיעה לבכור. וזו גם הסיבה לכך שיעקב קיבל את הברכות מיצחק, אף שעשיו היה הבכור. עיקרון זה
אפרים ומנשה - כבנים של רחל
מידי אביר
"מתה עלי רחל" (מח, ז) מדוע מזכיר יעקב כאן את מיתת רחל? נראה שהוא בא להסביר מדוע נתן לבני יוסף את המעמד המיוחד, שיהיו "כראובן ושמעון": הרי רחל מתה בטרם עת, והיתה אמורה ללדת ילדים נוספים. כדי ל
מדוע לא חזרו בני ישראל לארץ ישראל?
אבי רבינוביץ
"וימת יוסף וכל אחיו" (א, ו) כל זמן שיוסף היה משנה למלך, והיה במעמד שהיה יכול להיטיב עם משפחתו, מובן מדוע בני ישראל נשארו במצרים. אבל מדוע נשארו שם אחרי מותו? מדוע לא חזרו לארץ ישראל? אמנם כשהתחיל
הפליית בנימין לטובה ע"י יוסף
אבי רבינוביץ
"לכולם נתן לאיש חליפות שמלות ולבנימין נתן... וחמש חליפות שמלות" (מה, כב) עוד לפני שהתוודע יוסף אל אחיו, הוא נתן חלק גדול יותר לבנימין, כמו שכתוב: "ותרב משאת בנימין ממשאות כולם חמש ידות" (מג, לד)
מדוע לא חיפשו האחים את יוסף?
אבי רבינוביץ
"ויתאבל על בנו ימים רבים" (לז, לד) לכאורה, היה ראוי שהאחים יחפשו את יוסף, כדי להקל מאבלו של יעקב. ייתכן שלא רצו לחפש אותו, שמא כשימצאו אותו, יספר ליעקב מה עשו לו, ויעקב יעניש אותם; או שסברו
..
דברי יוסף על כך שמכירתו היתה לטובה
אבי רבינוביץ
למחיה שלחני אלקים לפניכם (מה, ה) בפשטות, יוסף אמר דברים אלו כדי לתת לאחיו הרגשה טובה, שלא ירגישו אשמים על כך שמכרו אותו. אבל לכאורה דברים אלו של יוסף עלולים להתפרש אצל האחים כעלבון, כאמירה שבכל
פרט שהוסיף פרעה בתיאור חלומו
אבי רבינוביץ
"ולא נודע כי באו אל קרבנה" (מא, כא) פרט זה אינו מופיע בתיאור הראשון של החלומות. בהקשר של הפתרון של יוסף, המשמעות של הפרט הזה היה שבשנות הרעב, לא יהיה ניכר שהיה שובע לפני כן, כמו שאמר יוסף "ולא
רצונו של יוסף להגשים את החלומות
אבי רבינוביץ
"ויזכור יוסף את החלומות" (מב, ט) התורה מדגישה שיוסף זכר את החלומות, ולא שזכר את מה שהאחים עשו לו. התורה באה ללמד אותנו שהמניע של יוסף במה שעשה לאחים היה רק כדי להגשים את החלומות, ולא כנקמה לא
מה ראה אבימלך אצל יצחק?
אבי רבינוביץ
"וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ" (כו, ח) איך ידע אבימלך שהיא אשתו? אולי היא אחותו, והם מגלי עריות, והיה צר
מתי אירע מעשה אבימלך?
אבי רבינוביץ
"וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה" (כו, א) יש כמה ראיות שמעשה אבימלך היה לפני לידת יעקב ועשו, אף שהוא נכתב אחריה: א) יעקב ועשו לא נזכרים בכל המעשה (פרק כו פסוקים א-לג). ב) אם יעקב ועשו
האם ידע ראובן על מכירת יוסף?
אבי רבינוביץ
"וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור" (לז, כט) אחרי שראובן רואה שיוסף אינו בבור, הוא פונה לאחים ואומר "הילד איננו" (לז, ל); אבל הפסוק אינו מספר מה השיבו לו האחים, אלא רק מספר שטבלו את כתונת י
החלום השני של יוסף
אבי רבינוביץ
"הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה" (לז, י) חלום זה התקיים באופן חלקי: אחי יוסף השתחוו אליו כשבאו למצרים לקנות אוכל (מב, ו), אבל יעקב לא השתחווה[1]. מדוע התקיים רק באופן חלקי? נראה שהס
במה התחזה יעקב לעשיו?
אבי רבינוביץ
"הקול קול יעקב" (כז, כב) מדוע לא חיקה יעקב את קולו של עשיו, כדי שיצחק לא יכיר אותו ע"י קולו? מכאן נראה שאכן יעקב לא התכוון להסתיר את זה שהוא יעקב, וההסבר הוא כדלהלן: אנחנו יודעים שעשיו נקרא
הצדקת מעשי שמעון ולוי בשכם
אבי רבינוביץ
"ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה" (לד, יג) הצעת שכם וחמור לשלם מוהר גבוה בעד דינה, ולחיות עם בני יעקב באחווה (לד, ט-יב), נראית לכאורה כהצעה הוגנת, ומעמידה באור גרוע את מעשי שמעון ולוי.
השם של שרו של עשיו
אבי רבינוביץ
"למה זה תשאל לשמי" (לב, ל) בפשטות, ה"איש" מסרב לבקשת יעקב "הגידה נא שמך". אבל אפשר לומר שה"איש" אכן עונה לשאלת יעקב: הוא אומר ששמו הוא "למה זה". שמו הארצי הוא "עשיו" על שם שהיה עשוי עם שיער ב
הכנות יעקב למאבק עם שרו של עשיו
אבי רבינוביץ
"ויקם בלילה ההוא" (לב, כג) הפסוק מספר שאחרי שלן יעקב במחנה (פסוק כב), קם בלילה והעביר את בני משפחתו ואת רכושו לצד השני של נחל יבוק, ואח"כ "ויותר יעקב לבדו" (פסוק כה), כלומר חזר לבדו לצד האחר של ה
מקומו של חלום יעקב - "בית אלקים"
אבי רבינוביץ
"אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי" (כח, טז) מלשון זו משמע שהוא היה צריך לדעת שזה מקום קדוש או שאחרים כן ידעו. מדוע היה אפשר לחשוב שיש ה' בלוז? לוז הוא שם של עץ. כנראה זהו ע
מעלתה של רבקה בצמיחתה במשפחת רמאים
אבי רבינוביץ
"כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני" (כד, ד) מדוע הקפיד אברהם שכלתו של יצחק תבוא מחרן? הרי בתואל ולבן היו רשעים, ולכאורה היה עדיף שיקח אשתו מבנות ענר, אשכול וממרא שהיו צדיקים (כפי שכותב רש
מטרת ההודעה לאברהם על לידת יצחק
אבי רבינוביץ
"וגם נתתי ממנה לך בן" (יז, טז) מדוע הודיע ה' לאברהם (ואח"כ לשרה) על לידת בנו עוד לפני ההריון, בשונה מהגר, שרק אחרי שהרתה, אמר לה המלאך שיהיה לה בן (לפי הפשט, ש"הנך הרה&quo
הכנסת האורחים של אברהם כגורם לתפילתו על סדום
אבי רבינוביץ
"וירא וירץ לקראתם" (יח, ב) אברהם היה עסוק ב"הקבלת פני השכינה", והפסיק בה כדי לעסוק בהכנסת אורחים. מכאן למדו חז"ל: "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה" (שבת קכ
הצחוק של אברהם על בשורת לידת בנו
אבי רבינוביץ
"וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל-פָּנָיו, וַיִּצְחָק" (יז, יז) מדוע אין ביקורת על צחוקו של אברהם כמו הביקורת על צחוקה של שרה (יח, יג)? אפשר להסביר, שבניגוד לשרה שצחקה "בקרבה" (יח, י
הקשר בין שינוי שמו של אברהם לבין ברית בין הבתרים
אבי רבינוביץ
"והיה שמך אברהם" (יז, ה) לפי אבות דר' נתן (פרק לג), ברית בין הבתרים היה נסיון לאברהם, בזה שאמר לו ה' שזרעו יהיה משועבד לגוים. אפשר לומר שכשכר על עמידתו בנסיון זה, הוא קיבל את ה
הסתרת רשעותו של עשיו
אבי רבינוביץ
"ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה" (כה, כז) התורה אינה מספרת לנו על רשעותו של עשו; את זאת אנחנו יודעים רק מן התורה שבעל פה. עם זאת, אנחנו מוצאים רמזים לרשעותו בתורה, ממה שנאמר על נשותיו: "ותהיי
הקשר בין השמות "יעקב" ו"ישראל"
אבי רבינוביץ
"לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל" (לה, י) יש דמיון בין שני השמות, יעקב וישראל: השם "יעקב" ניתן לו מפני שהוא החזיק בעשיו, תחילת המאבק עם אחיו; וגם השם "ישראל" ניתן לו
הסתירה בין העקידה לבין הבטחת הזרע לאברהם
אבי רבינוביץ
"קח נא את בנך" (כב, ב) איך יתכן שה' יצווה על אברהם להקריב את בנו, והלא הוא הבטיח לו שיהיה לו זרע רב מיצחק (כא, יג), ואיך הוא יפר את הבטחתו? נראה שאכן ה' דייק בלשונו, באמרו &q
...
המלאך שסייע לאליעזר
אבי רבינוביץ
"הוא ישלח מלאכו לפניך" (כד, ז) איפה אנחנו מוצאים מלאך שעזר לאליעזר במציאת אשה ליצחק? נראה ש"המלאך" כאן הוא במובן של רצון ה', כלומר, שאברהם הבטיח לאליעזר שה' יסייע לו
העבודה והשמירה של האדם בגן עדן
מידי אביר
"לעבדה ולשמרה" (ב, טו) את מה היה האדם צריך לעבוד ולשמור? אפשר למצוא תשובה לשאלה זו מתוך הקבלה לפסוקים שנאמרו אחרי גירוש האדם מגן עדן: "וישלחהו ה' אלקים מגן עדן לעבוד את האדמ
כתנות העור שה' עשה לאדם ולחוה
מידי אביר
"ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" (ג, כא) מדוע היה ה' צריך לעשות להם כתנות עור, והלא כבר היו להם חגורות מעלי תאנה? נראה שהתשובה היא, שעור בהמה מסמל את המוות, שהרי
עניין שבת ושמיטה לארץ ישראל
מידי אביר
"בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" (א, א) רש"י כאן כותב, שסיפור מעשה בראשית נכלל בתורה כדי ללמד שא"י שייכת לעם ישראל. בזה אפשר להסביר מדוע עבירות מסוימות גורמות לגלות ישראל מא"י: (א) המ
השבת כטעם למשך זמן הבריאה
מידי אביר
"ויכל אלקים ביום השביעי ממלאכתו אשר עשה" (ב, ב) רבים שואלים, מפני מה ברא הקב"ה את העולם בששת ימי בראשית, בעוד שיכול היה לברוא את עולמו ביום אחד או ברגע אחד? אפשר להסביר, שה'
שבת כזכר ליציאת מצרים
מידי אביר
"וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ... עַל כֵּן צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" (דברים ה, טו) מה כוונת הפסוק כאן, הק
רמזי האותיות בסיפור הבריאה
מידי אביר
כל אותיות הא"ב מופיעות בסיפור הבריאה. רק האות ס' חסרה. אם נוריד את אותיות א ו-ב מתחילת הא"ב, ואת האותיות ר, ש ו-ת מסופה, נשארו 17 אותיות. אם נוריד את אות ס' שחסרה, נמצא שהאותיו
חיבור הרוח והגוף
מידי אביר
"ורוח אלקים מרחפת על פני המים" (א, ב) הקשר שבין הרוח לגוף הוא תעלומה קשה, והיא הרקע להרבה מהתעלומות במדע ובפילוסופיה. בבריאת העולם נוצר הקשר בין שניהם: ה', שאינו גוף, גרם להימצא
ל"ט מלאכות שבת בבריאת העולם
מידי אביר
"וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה" (ב, ב) המצווה לשבות ממלאכה בשבת היא זכר לשביתת ה' ביום השביעי אחרי בריאת העולם. להלן נראה ששלושים ותשע המלאכות האסורות בשבת הן אותן מלאכות ש
מעמדה של המלה "בראשית"
אבי רבינוביץ
"בראשית ברא אלקים" (א, א) המפרשים העירו על כך שהמילה 'בראשית' אינה מתאימה מבחינה דקדוקית למלים שאחריה, שהרי היא "נסמך" בלי "סומך". אולי המילה 'בראשית&#
רמזים בפסוקים הראשונים לא"י, הגלות והגאולה
אבי רבינוביץ
"בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" (א, א) רש"י כאן מפרש את המלה "בראשית", שהעולם נברא "בשביל ישראל שנקראו ראשית". עוד אומר רש"י, שסיפור מעשה בראשית נכל
בריאת העולם, ארץ ישראל והכרת הטוב
אבי רבינוביץ
"בראשית ברא אלקים" (א, א) רש"י כותב, שסיפור מעשה בראשית נכלל בתורה כדי שהעולם ידע שה' ברא את העולם, וממילא הוא יכול לתת כל ארץ למי שיחפוץ, והוא נתן את ארץ ישראל לעם ישראל, ולכן
הקשר בין מות שרה לעקידת יצחק
אבי רבינוביץ
"ותמת שרה" (כג, ב) ידועים דברי חז"ל (תנחומא וירא אות כג, ובקיצור בבראשית רבה פרשה נח, ה) המובאים ברש"י כאן, שנשמתה של שרה פרחה ממנה כשאמר לה השטן שיצחק נעקד. וכל המפרשים שואלים, מדוע פרחה נשמתה,
דימוי ישראל לחול שעל שפת הים
אבי רבינוביץ
"וכחול אשר על שפת הים" (כב, יז) הדימוי לחול על שפת הים קשה: הרי אברהם היה גר באזורים מדבריים, והיה יותר נכון לתת דימוי לחול המדבר שהוא רב מאד, וזהו דימוי יותר מוחשי לדרי המדבר. נרא
החלטת ה' להציל את נח מהמבול
אבי רבינוביץ
"ונח מצא חן בעיני ה'" (ו, ח) פסוק זה לכאורה אין מקומו כאן, אחרי שה' אומר שבדעתו למחות את האנושות. הפסוק היה מתאים יותר להיות ליד תיאור לידת בני נוח (ו, א), או אחרי תיאור צדקותו
דרך ארץ קדמה לתורה
אבי רבינוביץ
"בראשית ברא אלקים" (א, א) כבר רש"י שואל, מדוע התחילה התורה בסיפור בריאת העולם, הרי עיקר התורה הוא המצוות, והתורה היתה צריכה להתחיל מ"החדש הזה לכם"? אפשר לומר שכל סיפ
השתרשות הכנעני בארץ כעונש לאברהם
אבי רבינוביץ
"והכנעני אז בארץ" (יב, ו) מדוע מדגיש הפסוק כבר בתחילת כניסת אברהם לארץ, "והכנעני אז בארץ"? וכן מה משמעות החזרה "ויצאו ללכת ארצה כנען... ויבואו ארצה כנען" (יב, ה)?
התעכבות קיום הבטחות ה' לאברהם
אבי רבינוביץ
"ואעשך לגוי גדול ואברכך" (יב, ב) ה' מבטיח כאן לאברהם זרע ועושר (כפי שפירש רש"י). אבל בפועל, הוא מאבד את עושרו ברעב; את אשתו הוא מאבד לפרעה; ואת לוט אחיינו הוא מאבד לחוטפיו. אמ
הקשר בין שינוי שמו של אברהם לבין המילה
אבי רבינוביץ
"והיה שמך אברהם" (יז, ה) מה הקשר בין שינוי שמו של אברם ל"אברהם", לבין ציווי המילה שבא מיד אחר כך? מצוות המילה ניתנה כדי לקדש את גופו של היהודי, שיש לו נטייה לטוב ולרע, במיו
המבול כאסון כלל עולמי
מידי אביר
"לשחת כל בשר" (ו, יז) יש קושי בתיאור התורה של המבול כאסון כלל עולמי, שהרי נמצאו שרידים ארכיאולוגיים של תרבויות שלא נמחו לפני 4000 שנה; והמחקר המדעי בתחום דמוגרפיה אבולוציונית מוכיח שלא כל האנושו
....
מדוע הדגים לא מתו במבול?
מידי אביר
"מכל אשר בחרבה מתו" (ז, כב) רש"י כאן לומד מזה שהדגים לא מתו במבול. טעם הדבר ההוא, שהם לא חטאו. נראה שהטעם לכך שהם לא חטאו, ורק בעלי החיים שביבשה חטאו, הוא זה: הכל מתחיל בזה שהאדמה חטאה בכך ש
נח - מידת הדין, לעומת אברהם
מידי אביר
"את האלקים התהלך נח" (ו, ט) בפסוק המקביל אצל אברהם כתוב: "וירא ה' אל אברם.... התהלך לפני והיה תמים" (יז, א). אצל נח כתוב "אלקים", מידת הדין", ואצל אברהם כ
"הרי זה מקרא עשיר במקומות הרבה"
פירוש התנך על החומש
"הרי זה מקרא עשיר במקומות הרבה" (מכילתא דר' ישמעאל, מסכתא דשירה, פרשה ד) התורה שניתנה לנו בסיני, רב בה הנכסה על הנגלה, ולכן היא נדרשת לפירוש. מסורות רבות של פירושים גלומים בדברי חז&
בריאת העולם בתנ"ך
פירוש התנך על החומש
מעשה הבריאה מתואר בשירתו של דוד (תהלים קד), המהלל ומשבח את גדולת הבורא. כפי שידוע, ישנן מקבילות רבות בין שירה זו לפרשת בראשית, במרכיבי הבריאה ובסדר בריאתם, וכן בביטויי לשון וסגנון יחודיים. ובכל זאת
אשמת חוה בכך שאדם אכל
מידי אביר
"כי שמעת לקול אשתך" (ג, יז) מדוע מודגשת שמיעת האדם לקול אשתו? אפשר לפרש שחוה חשבה (או אמרה בשקר שזו דעתה) שהאיסור היה לאכול מהעץ ולא מפרי העץ. וזאת מפני שבפסוק "ומעץ הדעת טוב ור
עונשו של הנחש
מידי אביר
"ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה" (ג, יד) הפסוק מונה שלושה עונשים לנחש: הליכה על הגחון, אכילת עפר, ושנאה לבני האדם. מתעוררת השאלה, הרי עיקר עונשו של הנחש הוא ירידתו ממעמד של "
פחדו של אדם מפני שהיה ערום
מידי אביר
"ואירא כי עירום אנוכי ואחבא" (ג, י) האדם אומר שפחד בגלל היותו עירום. הדברים אינם מובנים: (א) הרי התחושה של אדם עירום היא תחושה של בושה, ולא של פחד. (ב) הרי אדם וחוה עשו להם חגורות (ג, ז), ואם כן כ
איך הנחש שיכנע את חוה שעץ הדעת טוב למאכל?
מידי אביר
"וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם" (ג, ה) איך ידעה חוה שטוב העץ למאכל וכו' בלי לאכול ממנו? נראה שהנחש שיכנע אותה בכך, ע"י שהראה לה ש
עיתוי אכילת חוה מעץ הדעת
מידי אביר
"וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל" (ג, ו) נשאלת השאלה, אחרי שאכלה חוה מעץ הדעת וידעה מהו טוב ורע, הרי היתה צריכה לדעת שלא לתת את הפרי לאדם? רש"י מסביר: "
שינויי חוה בדבריה על איסור עץ הדעת
מידי אביר
"ולא תגעו בו פן תמותון" (ג, ג) מדוע שינתה חוה מלשונו הוודאית של ה' "כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (ב, יז), ואמרה בלשון ספק "פן תמותון"? נראה שההסבר הוא, שחוה ל
פתיחת הנחש בדבריו לחוה
מידי אביר
"אף כי אמר אלקים לא תאכלו מכל עץ הגן" (ג, א) הנחש אומר לאשה שה' אסר עליהם לאכול את כל העצים. ונשאלת השאלה, הרי ברור לכול שהקב"ה לא אסר את כל העצים, שהרי אמר לאדם: "מכל עץ
שמחת אדם בחוה
מידי אביר
"זאת הפעם עצם מעצמי" (ב, כג) אפשר להסביר בשתי דרכים את שמחת אדם כשהביא לו ה' את חוה. (א) החיות והעופות שהביא ה' לאדם לקריאת שמות (ולבדיקת התאמה) נוצרו מהאדמה, שנאמר: 'ויי
מדוע נברא אדם בתחילה בלי אשה?
מידי אביר
"לא טוב היות האדם לבדו" (ב, יח) נשאלת השאלה, אם לא טוב שאדם הוא לבדו, ה' היה צריך לברוא את האשה לכתחלה! מדוע ברא את האדם בתחילה לבדו, במצב לא טוב, ורק אח"כ תיקן את המצב? נרא
הטוב שבאשה והטוב שבמלאך המוות
מידי אביר
"לא טוב היות האדם לבדו" (ב, יח) ה' אומר שלא טוב שאדם יהיה לבדו, ומכאן שהאשה היא "טוב" בשבילו. בזה אפשר להסביר מדרש תמוה (בראשית רבה ט, י): "'טוב מאוד' (
הקשר בין ציווי עץ הדעת לבין עשיית האשה
מידי אביר
"לא טוב היות האדם לבדו" (ב, יח) פסוק זה בא מיד אחרי דברי ה' שלא לאכול מעץ הדעת. מה הקשר בין זה לבין בריאת האשה? אפשר למצוא את הקשר ע"י עיון בלשון סוף הפסוק הקודם, "כי
מדוע לא נענש אדם במיתה ביום שאכל עץ הדעת?
מידי אביר
"כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (ב, יז) ה' מזהיר את האדם שאם יאכל מעץ הדעת, ימות באותו יום. אבל בפועל הוא אכל מעץ הדעת, ולא מת באותו יום. מדוע? הרמב"ן ור' בחיי כאן, והספורנ
האם חוה גורשה מגן עדן?
מידי אביר
"ויגרש את האדם" (ג, כד) בכל סיפור גן עדן כתוב 'אדם ואשתו' וכדומה, ואילו בגירוש מוזכר רק האדם: "הן האדם היה כאחד ממנו... פן ישלח ידו... וישלחהו ה' אלקים מגן עדן לעבד את
השם 'ה' אלקים' במעשה גן עדן
מידי אביר
"ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים" (ב, ד) בסיפור גן עדן שבפרק ב, מופיע השם "ה' אלקים", בניגוד לפרק א, שם מופיע השם "אלקים". אפשר להסביר, שהשם 'אלקים'
סגולת עץ החיים לחיי עולם
מידי אביר
"ואכל וחי לעולם" (ג, כב) נשאלת השאלה, אם מי שאוכל מעץ החיים מחוסן ממיתה, מדוע אדם לא אכל מעץ החיים, כדי שיוכל לאכול מעץ הדעת ללא חשש שימות כעונש? הרי היה מותר לו לאכול מעץ החיים, שלא
עצבות ה' על עשיית האדם
מידי אביר
"ויתעצב אל ליבו" (ו, ו) פשט הפסוק הוא ששרה על ה' מצב רוח של עצבות. אבל זה תמוה, שהרי אין לה' מצבי רוח שונים, כמו שאין לו גוף? אפשר להסביר זאת ע"פ דברי הגמרא (תענית טז ע&q
....
נחמת ה' על עשיית האדם
מידי אביר
"וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל ליבו" (ו, ו) מהפסוקים משמע כאילו ה' ח"ו לא ידע ש"יצר לב האדם רע מנעוריו", ורק אחרי שזה התגלה לו, "וינחם ה'". א
התייחסותה של התורה לריבוי נשים
מידי אביר
"ויאמר למך לנשיו" (ד, כג)ללמך היו שתי נשים אבל למך אינו מאבות האומה. לפי ההלכה (לפני חרם דרבנו גרשום), מותר לשאת יותר מאישה אחת, אבל לא כל המותר הוא גם מומלץ, ויש גם מה שנקרא "נבל ברשות התורה" (
לידת שת כתחליף להבל
מידי אביר
"וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלקים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין" (ד, כה) מסמיכות פסוק זה לפסוקים הקודמים המספרים על הריגת קין, משמע שאחרי שאדם ראה שקין נהרג, הוא ידע את א
שם "אלקים" במעשה בראשית
מידי אביר
"בראשית ברא אלקים" כבר חז"ל עמדו על כך שבמעשה בראשית נזכר שם "אלקים" ולא השם המפורש. ניתן להציע הסבר לשימוש בשם זה: רש"י (ורבים אחרים מפרשני המקרא) מפרשים את הפ
מובנים שונים של המלה
מידי אביר
"בראשית ברא אלקים" מלבד המובן הפשוט של המלה "ברא", אפשר להבין אותה בדרכים נוספות: (א) 'ברא' כבניה: ביחזקאל (כא, כד) נאמר: "ויד בָּרֵא בראש דרך עיר בָּרֵא",
תגובת קין לדברי ה' אליו
אבי רבינוביץ
הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לפתח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ (ד, ז) ה' מוכיח את קין, שעליו להיטיב את דרכו. ותמוה שמיד אחרי תוכחה כזאת, הולך ק
טעם שמו של קין
אבי רבינוביץ
"קניתי איש את ה'" (ד, א) מעניין שדווקא קין ששמו קשור לה', "קניתי איש את ה'", כשהביא מנחה לה', ה' "לא שעה" אליה, ואילו הבל, שלא ניתן הסבר לשמו, מנח
האמירה שחוה תלד בעצב
אבי רבינוביץ
"בעצב תלדי בנים" (ג, טז) לא מצאנו בפסוקים המתארים את הלידות שילדה חוה, שאמירה זו התקיימה. בלידת קין נאמר רק: "ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את ה'" (ד, א), ולא מוזכר
החסרון בכך שהאדם הוא "כאחד ממנו"
אבי רבינוביץ
"הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע" (ג, כב) דברים אלו אינם מובנים: הייתכן שה' אומר שהאדם נהיה כמוהו עקב אכילת עץ הדעת? הרי ה' הוא יחיד ומיוחד, ולא ייתכן שיהיה אחר כמוהו. ואמנם ה
מניעת האדם מאכילה מעץ החיים
אבי רבינוביץ
"ואכל וחי לעולם" (ג, כב) כתוצאה מהחטא, היה האדם במצב רוחני ירוד. אילו היה אוכל מעץ החיים במצבו הפגום, היה חי לעולם במצבו הפגום. ה' לא רצה בכך, ולכן האדם גורש מגן עדן. לאחר הגירוש,
האם אדם וחוה עברו על האיסור לאכול מעץ הדעת?
אבי רבינוביץ
"הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל" (ג, יב) מבחינה טכנית, אדם וחוה לא עברו על ציווי ה' באכילה מעץ הדעת, וזאת מכמה סיבות: א) חוה לא נצטוותה לא
רמזים לעיקרי מצוות היהדות במעשה בראשית
אבי רבינוביץ
המצוות העיקריות ביהדות מוזכרות ברמז בסיפור מעשה בראשית: שבת: "ויכלו השמים... וישבות ביום השביעי" (ב, א-ב). כשרות - איסור והיתר באכילה: "הנה נתתי לכם...לכם יהיה לאכלה" (א, כט); "ומעץ הדעת...
רמז לאיסור עץ הדעת בציווי הראשון לאדם
אבי רבינוביץ
"ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע לכם יהיה לאכלה" (א, כט) לכאורה, היתר גורף זה לאכול מכל העצים, סותר את האיסור על אדם לאכול מעץ הדעת (שנאמר להלן ב, יז). למעשה, אפשר לומר שאין כאן הי
ציווי ה' לאדם לכבוש את הארץ
אבי רבינוביץ
"מילאו את הארץ וכיבשוה" (א, כח) מדוע ציווה ה' לאדם לכבוש את הארץ? וכי הארץ היא אויב שלו? הנה, על הפסוק "וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה" (ב, ז), כותב בעל הטורים,
הקבלה בין לשונות הבריאה בבריאת אדם לבין מאפייניו השונים
אבי רבינוביץ
"בצלם אלקים ברא אותו" (א, כז) האדם הוא יצור גשמי וגם רוחני. מחד גיסא, הוא נברא בצלם אלקים ובדמותו, ומאידך גיסא, נאמר: "עפר אתה ואל עפר תשוב". יש קשר בין המאפיינים השונים של מ
לשון רבים אצל ה' בבריאת האדם
אבי רבינוביץ
"נעשה אדם בצלמנו" (א, כו) כבר רש"י מתקשה מדוע התורה משתמשת בלשון רבים, "נעשה", הרי ה' הוא אחד? להלן נציע שלושה מהלכים כדי להשיב על קושי זה. (א) אפשר להסביר זא
בריאת האדם כזכר ונקבה
אבי רבינוביץ
"זכר ונקבה ברא אותם" (א, כז) יש כמה קשיים בפסוקים של בריאת אדם: א) מדוע נכתב "נעשה" בלשון רבים, בעוד שה' הוא אחד? ב) מדוע בתחילה אומר ה' "נעשה אדם בצלמנו כדמו
לשון בריאה בתנינים
אבי רבינוביץ
"ויברא אלקים את התנינים הגדולים" (א, כא) אם נדקדק בלשון סיפור הבריאה, נראה שלשון "בריאה" נאמר רק לגבי השמים והארץ, ולגבי האדם. השמים והארץ כוללים הכל, ולכן נאמר על יצירתם לשון
התורה היתה צריכה להתחיל מ"החודש הזה לכם"
אבי רבינוביץ
רש"י (א, א) כותב שהתורה היתה צריכה להתחיל מ"החודש הזה לכם", שהרי היא המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל, ובכל זאת התורה התחיל במעשה בראשית, לתת תשובה לאלו שמלינים על כיבוש ישראל את ארץ ישראל. בעצם
הבריאה בארבעת העולמות: האצילות, הבריאה, היצירה, והעשייה
אבי רבינוביץ
"ברא אלקים" (א, א)בסיפור מעשה בראשית מוזכרות כמה פעמים לשונות 'ברא' ו'עשה', ובמעשה גן עדן מוזכרת לשון 'יצירה' (בהקשר של יצירת האדם). אם כן, בריאת העולם מתוארת בשלוש
....
בריאת העולם באותיות הא-ב
אבי רבינוביץ
"את השמים ואת הארץ" (א, א)הגמרא אומרת: "יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בנהן שמים וארץ" (ברכות נה ע"א). וכן נאמר בספר יצירה (פרק ג): "כ"ב אותיות... צר בהם את כ
מקבילות בין מעשה בראשית למעשה מרכבה
אבי רבינוביץ
המשנה במסכת חגיגה (יא ע"ב) אומרת: "אין דורשין בעריות בשלושה, ולא במעשה בראשית בשניים, ולא במרכבה ביחיד". כפי שעולה מסוגיית הגמרא שם, מעשה בראשית, היינו בראשית פרקים א-ג, ומעשה מרכבה, היינו יחזקאל
בניסן נברא העולם או בתשרי נברא העולם
אבי רבינוביץ
"ורוח אלקים מרחפת על פני המים" (א, ב)ר' אליעזר ור' יהושע נחלקו (במסכת ראש השנה י ע"ב-יא ע"א) האם בניסן נברא העולם או בתשרי נברא העולם. אפשר לומר שאין מחלוקת בין התנאים
עינויי יום הכיפורים וחטא העגל
אבי רבינוביץ
יום הכיפורים הראשון היה בסוף העלייה השלישית של משה רבינו להר סיני, ובו אמר לו ה' שסלח לישראל על חטא העגל. אפשר למצוא לכך רמז בהקבלות בין הפסוקים שעוסקים בחטא העגל, לבין הפסוקים העוסקים ביום ה
מדוע אנשי נינוה האמינו ליונה?
אבי רבינוביץ
הפסוק אומר: "ויאמינו אנשי נינוה באלקים" (ג, ה). נשאלת השאלה, מדוע אנשי נינוה האמינו ליונה? הרי הם היו רשעים גדולים, עד כדי כך שה' רצה להעניש אותם בהפיכת העיר. יתכן שהמלחים מן האני
הקשר בין קריאת התורה במנחה ביום הכיפורים להפטרה
אבי רבינוביץ
בקריאת התורה במנחה ביום הכיפורים אנחנו מוזהרים לא לעשות כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען, שחטאו בגילוי עריות, ובכלל זה שכיבה עם בהמות. ייתכן שחטא זה היה גם בנינוה. יש לכך כמה אינדיקציות: א) ה
נסיונו של יונה להתאבד
אבי רבינוביץ
התנהגותו של יונה באניה מעוררת תמיהות: בעוד המלחים מטילים כלים מן האניה אל הים כדי להקל מעליה, הוא שוכב ונרדם! מדוע לא סייע להם? היה לו לפחות להתפלל! אפשר להסביר שיונה רצה להתאבד, במסגרת בריחתו מ
האם נבואת יונה התקיימה?
אבי רבינוביץ
אפשר לומר שיונה היה הנביא המוצלח ביותר, מפני שהחורבן שהוא ניבא עליו לא התקיים, אלא נמנע מפני שבני נינוה שמעו בקולו. נבואה אינה ניבוי העתיד - שבכך אכן לא הצליח יונה (לכאורה) - אלא רמה מיוחדת של קשר
חג הסוכות - מתעל את השמחה החומרית של האסיף לרוחניות
אבי רבינוביץ
חג הסוכות, "זמן שמחתנו", הוא חג של שמחה גדולה, במיוחד בבית המקדש, שם התקיימה "שמחת בית השואבה" בכל יום. בכך אנו רואים שאפשר להתקרב לה' בדרך של שמחה, ולא רק באווירת הרצינות של
חג הסוכות - מזכיר את קירבת ישראל לה' שבמדבר
אבי רבינוביץ
אפשר לראות את חג הסוכות כחג של "קשה עלי פרידתכם", כפי שחז"ל מסבירים את שמיני עצרת (רש"י במדבר כט, לה-לו). במשך שנות ישראל במדבר, היתה קרבה מיוחדת בין ישראל לה', והיה קשה להם
הבטחת עלי לחנה
אבי רבינוביץ
"ואלקי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעמו" (שמואל א' א, יז) אפשר לומר שעלי נותן לה כאן ברכה, ואינו רק מגלה מה עתיד להיות (כפי שיוסף אמר לשר המשקים). אפשר לומר שעלי נותן לה כאן שנים מח
הבן החכם מארבעת הבנים
אבי רבינוביץ
לכאורה היה ראוי שכנגד הבן הרשע יהיה בן צדיק, ולא "חכם". נראה שהסיבה שאין מדובר בבן צדיק, היא שצדיק וודאי מכיר את סיפור יציאת מצרים ויודע את הסיבה לסדר פסח. החכם, לעומת זאת, עוסק בכל מיני חכמות א
מצה ומרור בקרבן הפסח הראשון
אבי רבינוביץ
"ומצות על מרורים יאכלוהו" (שמות יב, ח) לכאורה לא מובן מדוע עם קרבן הפסח הראשון אכלו מצה ומרור. הרי מצה הוא זכר ללחם העוני שאכלו ישראל ביציאת מצרים, ומרור הוא זכר ל'וימררו את חייהם&#
ההבדל בין הבן החכם לבן הרשע
אבי רבינוביץ
כשהבן הרשע שואל "מה העבודה הזאת לכם?", תוקפים אותו: "לכם ולא לו", כלומר, בזה שאמר "לכם" הראה שאינו שייך לכלל ישראל. מתעוררת השאלה, הרי גם הבן החכם שואל: "מה הע
רמז לישיבת ישראל בסוכות ביציאת מצרים
אבי רבינוביץ
"למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כג, מג) היכן מוזכר, בתיאור יציאת מצרים, שבני ישראל ישבו בסוכות? לפי ר' אליעזר (סוכה יא ע"ב), ה
הקבלה בין איסורי יום הכיפורים לבין גירוש האדם מגן עדן
אבי רבינוביץ
חלק מן העינויים ביום הכיפורים אינם מוכרים לנו משום הקשר אחר, ולא מובן מה הקשר בין נעילת הסנדל, סיכה, ותשמיש המיטה, לבין נושא הכפרה. יש הקבלה חזקה בין העינויים ביום הכיפורים לבין תנאי החיים שנתחד
סדר החגים בשנה
אבי רבינוביץ
סדר החגים בשנה הוא: פסח, שבועות, ר"ה, יו"כ, סוכות, שהרי השנה מתחילה בניסן, כמו שכתוב: "החדש הזה לכם ראש חדשים". הסדר הזה הוא גם הסדר הכרונולוגי של המאורעות הקשורים לחגים הללו: האירוע הראשון הוא הי
מטרת מועדי ישראל - להזכיר את ה'
אבי רבינוביץ
"השמר לך פן תשכח את ה' אלקיך לבלתי שמר מצותיו... פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת ובקרך וצאנך ירביון... ושכחת את ה' אלקיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים... למען ענותך ולמען נסותך....
זקנותו השלווה של יוסף
אבי רבינוביץ
"וירא יוסף לאפרים בני שלשים" (נ, כג) אפרים ומנשה נולדו כשיוסף היה בין גיל 30 לגיל 37, שהרי הם נולדו "בטרם תבוא שנת הרעב" (מא, נ), ויוסף היה בן 30 כשהתחילו שנות השבע (לעיל מא, מו). אם כן, כשנפטר י
שנאת אחים כגורם לגלות
אבי רבינוביץ
"אביך ציוה לפני מותו לאמר" (נ, טז) ספר בראשית רצוף בסיפורי קנאה ושנאה שהייתה בין אחים: קין והבל, יצחק וישמעאל, יעקב ועשו, יוסף ואחיו. הקנאות והשנאות הללו הביאו לעונש של גלות: קין הרג את הבל
.....
חשדו של יעקב שיוסף נמכר ע"י אחיו
אבי רבינוביץ
"ויפג לבו כי לא האמין להם" (מה, כו) אם יעקב לא האמין לאחים שיוסף עדיין חי, מה שייך לומר 'ויפג ליבו', שמשמעותו שהתרגש? ועוד, מדוע שלא יאמין להם, מה חשב שיש להם להרוויח מזה שיחשוב
מדוע לא יצר יוסף קשר עם יעקב כששלט במצרים?
אבי רבינוביץ
"ויזכור יוסף את החלומות" (מב, ט) הפרשנים דנים בשאלה, מדוע במשך כל זמן שהותו במצרים, אין יוסף מגלה לאביו את מקום הימצאו ואפילו לא את העובדה שהוא חי? רמב"ן כאן (מב, ט) מסביר שיוסף נמנע מכך כדי
הקבלות בין מעשה יוסף ומגילת אסתר
אבי רבינוביץ
"לכולם נתן לאיש חליפות שמלת ולבנימן נתן... וחמש חליפות שמלות" (מה, כב) הגמרא אומרת על כך: "רֶמֶז רָמַז לו שעתיד בן לצאת ממנו שיצא מלפני המלך בחמשה לבושי מלכות, שנאמר: 'ומרדכי
הגביע והתרפים
אבי רבינוביץ
"אשר ימצא אתו מעבדיך ומת" (מד, ט) יש הקבלה מעניינית בין מעשה הגביע ומעשה התרפים שגנבה רחל מאביה לבן. כמו התרפים, גם הגביע שימש לכישוף, כפי שיוסף אומר עליו: "כי ינחש בו איש אשר כמוני" (מד, טו), וע
הכרת אחי יוסף בחטא מכירתו
אבי רבינוביץ
"אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת" (מב, כא) מדוע חשבו האחים שהם נענשים על מכירת יוסף? אפשר להציע שני הסברים לדבר: א) העובדה שאחד מהאחים יושם במאסר עד שי
הקשר בין חלומות יוסף לחלומות פרעה
אבי רבינוביץ
"ופרעה חולם" (מא, א) יש נקודות דמיון מעניינות בין חלומות יוסף לחלומות פרעה. האלומות בחלום יוסף מקבילות לשיבולים שבחלום פרעה, והן סימן שיוסף יכלכל את העולם. הכוכבים שבחלום השני של יוסף הם
שכנוע פרעה ע"י פתרון יוסף לחלומות השרים
אבי רבינוביץ
"ויפתור לנו את חלומותינו" (מא, יב) מדוע התרשם פרעה במיוחד מהטענה שיוסף פתר את חלומותיהם של שר המשקים ושר האופים? ייתכן, שפרעה ידע שבזמן שיוסף סיפר להם על החלטת פרעה לגבי כל אחד מהשרים, הוא ע
עצת יוסף לפרעה כחלק מפתרון החלום
אבי רבינוביץ
"ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם" (מא, לג) אחרי שיוסף פותר את החלום, הוא מייעץ לפרעה איך לפתור את בעיית הרעב שהחלום ניבא עליו. נשאלת השאלה, איך ידע יוסף שהחלום מצביע על אפשרות לשנות את רוע הגזירה? או
כפילת חלומות פרעה
אבי רבינוביץ
"ועל הישנות החלום אל פרעה פעמיים" (מא, לב) בדרך כלל, העובדה שחלומות נשנים פעמיים (ואף התעורר בינתיים), מלמדת שאלו חלומות נבואיים. גם חלומותיו של יוסף הופיעו פעמיים, והוא הכיר שחלומותיו שלו היו נ
דברי שר המשקים על יוסף
אבי רבינוביץ
"ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים" (מא, יב) שר המשקים מתאר את יוסף כפושע הנתון בבית סוהר, נער ולא זקן חכם, עברי ולא מצרי, עבד ולא בן חורין מכובד. כל הדברים הללו נועדו להוריד מחשיבותו של יוסף.
שכחת שר המשקים את יוסף
אבי רבינוביץ
"ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו" (מ, כג) לפי חז"ל, שכחת שר המשקים את יוסף היתה עונש ליוסף, על חוסר בטחונו בה', בכך שסמך על שר המשקים לעזור לו. פירוש זה קשה, שהרי ייתכן שיוסף
חוסר בטחון אצל יעקב בנדרו
אבי רבינוביץ
"ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" (כח, כ) אחרי שה' הבטיח ליעקב "כי לא אעזבך" (כח, טו), הוא היה צריך לבטוח בהבטחת ה'. הנדר שנדר על תנאי הביע קצת חוסר בטחון. נראה שהוא נענש
הלחם שפוטיפר שמר מיוסף
אבי רבינוביץ
"ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל" (לט, ו) לפי הפשט, כפי שמפרש אבן עזרא, הכוונה היא שפוטיפר לא היה יכול לאכול לחם עם יוסף, מפני שהמצרים לא היו אוכלים לחם עם העברים, כמו שכתוב: "כי לא יוכ
הקשר בין מכירת יוסף למעשה יהודה ותמר
אבי רבינוביץ
"ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו" (לח, א) מעשה יהודה ותמר נכתב באמצע סיפור מכירת יוסף, ומכאן שיש קשר ביניהם. ראשית, כל המעשה הוא עונש ליהודה על חלקו במכירת אחיו. העובדה שראובן התכוון להציל א
ביאת יהודה על תמר
אבי רבינוביץ
"ויט אליה אל הדרך" (לח, טז) איך ייתכן שיהודה בא על זונה? ואיך תמר ידעה שיבוא אליה? הרי היא לא עשתה מעשה לגשת אליו, אלא ישבה סתם, ויהודה סטה מדרכו ובא אליה. נראה שהלשון "ויט אל
שחרור תמר מעונש
אבי רבינוביץ
"צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני" (לח, כו) יהודה ציווה לשרוף את תמר כשהתברר שהיא הרתה. אבל כשהתברר שהרתה ליהודה, בוטל העונש. מדוע זה סיבה לביטול העונש? אפשר להסביר, שבתחילה חשדו בה שזנת
אצבע אלקים בירידת יוסף למצרים
אבי רבינוביץ
"לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקים" (מה, ח) יוסף אומר לאחים שה' הוא שהביא לכך שיגיע למצרים. ייתכן שהוא אמר זאת רק כדי לנחם אותם, אבל נראה שזו האמת. על אף שלא מוזכר בפסוקים שה' דיבר
יוסף והבל
אבי רבינוביץ
"יוסף ה' לי בן אחר" (ל, כד) ייתכן שרחל טעתה בזה שהתפללה לה' בלשון זו. לשון זו מזכירה את הפסוק: "ותוסף ללדת את אחיו את הבל" (ד, ב). ואכן, כמו שקין קינא באחיו הבל, על ש
האם התחרטו אחי יוסף על מכירתו?
אבי רבינוביץ
"אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו" (מב, כא) אפשר לפרש פסוק זה כחרטה על מה שעשו ליוסף. אע"פ שבשעת המעשה, הם הגיעו למסקנה שיובסף חייב מיתה משוטם מרידה במלכות בי
איך הרשו האחים לעצמם לפגוע ביוסף?
אבי רבינוביץ
"ויתנכלו אותו להמיתו" (לז, יח) גם אם השבטים סברו שיוסף חייב מיתה, איך הרשו לעצמם לפעול נגד רצון אביהם, ולהסתיר ממנו את מה שזממו לעשות? נראה שהתשובה לכך היא, שבני יעקב ידעו שבהיסטוריה המשפחתית
....
מעשה מכירת יוסף כאזהרה מפני שנאת חינם
אבי רבינוביץ
מעשה מכירת יוסף כאזהרה מפני שנאת חינם "ויתנכלו אותו להמיתו" (לז, יח) מצוות רבות בתורה נאמרו במספר מילים בודדות ובקיצור רב ללא הסברים הנראים לנו כנחוצים. לעומת זאת סיפור מכירת יוסף נמסר בפירוט
הצלת יוסף ומכירתו
אבי רבינוביץ
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם" (לז, כב) בתחילה, כאשר יוסף הגיע אל האחים, כתוב "ויתנכלו אותו להמיתו" (לז, יח), משמע שכולם הסכימו לכך. אך מיד לאחר מכן, ראובן אומר להם לא להרו
הטעמים למיתת רחל
אבי רבינוביץ
"עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה" (לא, לב) חז"ל (בראשית רבה צג, ו) אומרים שבגלל דברים אלו של יעקב, נגזר על רחל למות (ועלינו ללמוד מזה כמה צריך להיזהר בדיבורנו). רמז לכך יש בפסוק "מתה עלי רחל" (מח,
עקרוּת במשפחת האבות
אבי רבינוביץ
"ותהי שרי עקרה אין לה ולד" (יא, ל) שרה, רבקה, רחל ולאה כולן היו עקרות, וכולן היו צאצאי תרח. אצל שרה הדבר מפורש בפסוק הנ"ל. אצל רבקה כתוב: "ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקר
טענת רחל כלפי יעקב
אבי רבינוביץ
"ותאמר אל יעקב הבה לי בנים" (ל, א) מדברי רחל משמע כאילו היא מאשימה את יעקב בכך שאין לה בנים. אבל הרי אין צדק בטענה זו, שהרי העובדה שיעקב הוליד בנים מלאה מוכיחה שהבעיה היתה עם רחל ולא יע
הצעת לבן שיעקב יעבוד בשכר
אבי רבינוביץ
"הכי אחי אתה ועבדתני חנם" (כט, טו) הפסוק אומר: "וישב עמו חדש ימים. ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך" (כט, יד-טו). מהפסוקים עולה, שבחודש הראשון יעקב האורח - "עצמי ובש
הצטדקות לבן על החלפת רחל
אבי רבינוביץ
"לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה" (כט, כו) לבן הארמי, הרמאי, רימה את יעקב והחליף את רחל בלאה. אבל במקום להתנצל, הוא כאילו מאשים את יעקב, ומצדיק את מעשיו ע"י כך שהוא מבסס א
בקשת יעקב לשאת את רחל
אבי רבינוביץ
"אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה" (כט, יח) לכאורה לא מובן מדוע יעקב ביקש את רחל, והרי היה ידוע ש"לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה" (כט, כו)? ומדוע לבן הסכים לכך? ודחוק לומר שיעקב לא ידע ע
אהבת יעקב לרחל
אבי רבינוביץ
"ויאהב גם את רחל מלאה" (כט, ל) המלה "גם" קשה, שהרי יעקב אהב רק את רחל יותר מלאה, ולא אהב משהו אחר יותר מלאה. אפשר לפרש שהכוונה היא שגם כאשר היה עם לאה, אהב דרכה את רחל. לפ
נשיקת יעקב לרחל
אבי רבינוביץ
"וישק יעקב לרחל" (כט, יא) לכאורה לא מובן איך יעקב הצדיק מנשק אשה בפגישה הראשונה. אפשר להסביר, שכשראה את רחל על הבאר, נזכר בסיפור על פגישת רבקה אמו עם אליעזר בבאר, והבין שיד ה' בדב
קריאת יעקב לרועים לחזור לרעות
אבי רבינוביץ
"השקו הצאן ולכו רעו" (כט, ז) בפשטות, משפט זה הוא חלק משאלתו של יעקב על התנהגותם המוזרה של הרועים. אבל באמת אין זה דרך ארץ, שאדם זר יצווה עליהם ללכת לרעות. אפשר לפרש שיש כאן כוונה נו
הסרת האבן מעל הבאר ע
אבי רבינוביץ
"ויגל את האבן מעל פי הבאר" (כט, י) כל הרועים לא יכלו להסיר את האבן מפי הבאר, ובכל זאת יעקב הצליח בכך לבדו, בדרך נס. מדוע קרה כאן נס כזה? אפשר לומר שהיתה ליעקב סגולה מיוחדת באותו הזמן לאבנים גדו
יקיצת יעקב מחלומו
אבי רבינוביץ
"וישכם יעקב בבוקר" (כח, יח) בתחילה כתוב "וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה" (פסוק טז), ואח"כ כתוב שוב 'וישכם', כלומר, שישן שוב. וקשה, איך הלך לישון
בחירת יעקב את האבן כמצבה והקשר לחנוכה
אבי רבינוביץ
"ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה" (כח, יח) מדוע שם יעקב את האבן כמצבה? ומפני מה אמר בנדרו "והאבן הזאת... יהיה בית אלקים" (כח, כב)? נראה שבתחילה יעקב לא היה בטוח שהחלום הוא נבואה אמ
מכירת יוסף לישמעאלים
אבי רבינוביץ
"לכו ונמכרנו לישמעאלים" (בראשית לז, כז) הישמעאלים היו קרובי משפחה של בני יעקב, ומן הסתם הכירו אותם. אם כן, הם ידעו שמדובר בבני יעקב המוכרים אח שלהם. מדוע לא סיפרו ליעקב על הדבר? הרי אלו "חדשות"
אכילת האחים אחרי הורדת יוסף לבור
אבי רבינוביץ
"וישבו לאכֹל לחם" (בראשית לז, כה) מלים אלו מתפרשות בפשטות לגנותם של האחים, להראות שלא היה איכפת להם בצרת אחיהם. אבל אפשר לפרש שיש בכך שבח לאחים: אף על פי שהאחים דנו את יוסף למוות והשליכו אותו לב
"ונראה מה יהיו חלומותיו"
אבי רבינוביץ
"ונראה מה יהיו חלומותיו" (לז, כ) בפשטות, האחים אומרים באירוניה: נהרוג אותו ואז נראה איך יתגשמו חלומותיו! כלומר, ברור שחלומותיו לא יתגשמו. אבל יש בכך משמעות נוספת: הרי הגמרא (ברכות נה ע"ב) אומ
שליחת יעקב את יוסף אל האחים
אבי רבינוביץ
"לכה ואשלחך אליהם" (בראשית לז, יג) מדוע שלח יעקב את יוסף לאחיו בשכם? הרי היתה סיבה שרק האחים הגדולים הלכו לכתחילה לרעות את הצאן, ויוסף ובנימין נשארו בבית: בנימין היה קטן מכדי לעבוד עם הצאן, ויוסף
העדפת יעקב את יוסף על ראובן
אבי רבינוביץ
"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו" (לז, ג) ראובן נולד מזיווג יעקב ולאה כשחשב שהיא רחל. לכן ראובן היה פגום במובן מסוים, כפי שנאמר בנדרים כ ע"ב על "בני תמורה". לעומתו, הבן הראשון שנול
מטרתם של חלומות יוסף
אבי רבינוביץ
"וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם" (לז, ה) מדוע גילה הקב"ה ליוסף את העתיד בצורה סמויה, בדרך של חלום? מדוע לא דיבר אליו ה' ישירות כמו לאבות ולמשה, וכמו שדיבר בחלום אפילו לאבימלך? עוד
....
החלום הראשון של יוסף
אבי רבינוביץ
"וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" (לז, ז) יש לשים לב, שעל אף שהאחים הופיעו בחלומו של יוסף, כמו שכתוב "והנה אנחנו מאלמים אלומים", החלום אינו מתאר שהם השתחוו ליוס
יוסף כבן הזקונים של יעקב
אבי רבינוביץ
"כי בן זקונים הוא לו" (לז, ג) המובן הפשוט של "בן זקונים" הינו בן יחיד שנולד לעת זקנה, או בן שנולד לאחר פרק זמן ארוך שבו לא נולדו ילדים, ולעת זקנת האב. אבל יוסף לא היה בן יחיד, כמובן, וגם לא הצעיר
מותה של רחל
אבי רבינוביץ
"ותמת רחל" (לה, יט) יש דמיון במלים בין פרשת מיתת רחל לבין הנדר של יעקב בבית אל אחרי החלום, שמלמדים על מידה מסויימת של אי קיום הנדר מצד יעקב וממילא מצד הקב"ה. א) יעקב אומר "אם יהיה אלוקים עמדי
מאבק יעקב עם שרו של עשיו
אבי רבינוביץ
"ויאבק איש עמו" (לב, כה) יש כמה רמזים המלמדים אותנו שה"איש"[1] שנאבק עם יעקב היה שרו של עשיו, כדברי חז"ל: א) כשיעקב שאל "הגידה נא שמך" (לב, ל), ענה האיש "למה זה תשאל לשמי". מצאנו לשון זו בפסו
תכנונו של עשיו להרוג את יעקב
אבי רבינוביץ
"יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" (כז, מא) עשו תיכנן להרוג את יעקב אחרי שימות יצחק, כדי שיצחק לא יצטער. אבל בפועל אומרים חז"ל (בראשית רבה פרשה עח) על המלה "וישקהו" (לג, ד), שעשיו תיכנן להרוג
מדוע אחי יוסף דנו אותו למיתה?
אבי רבינוביץ
מדוע אחי יוסף דנו אותו למיתה? "והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי" (לז, ז) גם לאחר שנודע ליעקב שהאחים מכרו יוסף, הוא לא נזף בהם במישרין. אף יוסף עצמו אומר להם "ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כ
שאלה: "שעיר" ו"שעיר עזים" במוספי חג הסוכות
אבי רבינוביץ
ידוע הסברו של הגר"א לשינויי הלשון בפרשת קרבנות המוסף של סוכוצ בין "שעיר" ל"שעיר עזים" - ראה http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34797&st=&pgnum=43&hilite= גם במלבי"ם שם יש פיר
המנחה ששלח יעקב לעשיו
אבי רבינוביץ
"ויקח מן הבא בידו מנחה לעשיו אחיו" (בראשית לב, טו) אפשר לפרש "מן הבא בידו" - ממה שהזדמן לו במקרה, בלי לתכנן. עניינו של עמלק, נכדו של עשיו, הוא המקרה, כמו שמפרש רש"י על "אשר קרך בדרך" (דברים
הקפדת יעקב על תרי"ג מצוות בבית לבן
אבי רבינוביץ
"עם לבן גרתי" (בראשית לב, ה) רש"י מפרש שיעקב התכוון לאמר, "ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים". בפשטות הכוונה היא שלבן רצה להכשיל את יעקב, לגרום לו לשמור
התייעצות יעקב עם נשותיו על הבריחה מלבן
אבי רבינוביץ
"וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה" (לא, ד) ליעקב היו כמה סיבות לעזוב את לבן. ראשית, "וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום" (לא, ב). שנית, ה' אמר לו: "שוב אל אר
מעשה המקלות של יעקב
אבי רבינוביץ
"ויחמו הצאן אל המקלות" (ל, לט) יעקב גרם ללידת צאן בצבעים שהיה צריך, ע"י מעשה המקלות. מדוע השתמש יעקב בשיטה זו? שמעתי הסבר לכך מפי סבי ר' אליעזר סמסון זצ"ל: הרי יעקב טען
השמות של בני לאה
אבי רבינוביץ
"ותקרא שמו ראובן" (כט, לב) מהשמות שלאה נותנת לבניה אנו רואים עד כמה הרגישה נחותה: ראובן: "כי ראה ה' בעניי כי עתה יאהבני אישי" (כט, לב) - כלומר, הכל ראו שהייתי שנואה, ו
שמו של יוסף
אבי רבינוביץ
"יוסף ה' לי בן אחר" (ל, כד) באופן פשוט המילה 'יוסף' משמעותה תוספת על הקיים. אבל יכולה להיות לה גם משמעות של תחליף. כך מצאנו, שלאחר מות שרה: "ויסף אברהם ויקח אשה"
שמו של יששכר
אבי רבינוביץ
"ותקרא שמו יששכר" (ל, יח) הקשר המיוחד בין יששכר וזבולון, שזבולון מקבל חלק משכר תורתו של יששכר תמורת החזקתו החומרית, מרומז בשמו של יששכר: יששכר = יש שכר. לפי החפץ חיים, האפשרות של ס
חוסר בטחונו של יעקב אבינו בהבטחת ה'
אבי רבינוביץ
"אם יהיה אלקים עמדי" (כח, כ) ה' הבטיח ליעקב: "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך" (פסוק טז). אבל מלשונו של יעקב, "אם", עולה שהוא
ביקורת על אופן לקיחת הברכות ע"י יעקב
אבי רבינוביץ
"בא אחיך במרמה ולקח ברכתך" (כז, לה) אף שיעקב לקח את הברכות בדין, אנחנו מוצאים רמזים לביקורת על התנהגותו, כפי שנראה. כנראה, הוא היה צריך לקבל את הברכות מעשיו בדרך אחרת, או שהיה צריך להתנהג באו
תלונת עשיו על לקיחת הברכות
אבי רבינוביץ
"את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי" (כז, לו) עשיו אינו אומר שיעקב "גנב" את הבכורה אלא "לקח". מכאן עולה שעשיו מסכים שמכירת הבכורה ליעקב היתה תקפה. יתר על כן: ע"י ההיקש שהוא עשה בין הבכורה והברכה (
קולו של יעקב
אבי רבינוביץ
"הקול קול יעקב" (כז, כב) מפסוק זה משמע שליעקב ועשיו היו קולות שונים ושיצחק הכיר אותם לפי קולם, במיוחד לאור העובדה שיצחק היה עיוור וסמך על חוש השמיעה. מכאן מתעוררת השאלה, מדוע שאל יצחק "מי אתה בנ
מכירת הבכורה
אבי רבינוביץ
"מכרה כיום את בכורתך לי" (כה, לא) מקובל לומר שעשו מכר את הבכורה ליעקב תמורת נזיד העדשים. אבל הדבר אינו מפורש בפסוקים, ואפשר לפרש בדרך אחרת: אפשר שיעקב קבע כתנאי לנתינת הנזיד לעשו, שעשו יסכים
יחסם של יצחק ורבקה ליעקב ולעשו
אבי רבינוביץ
"ויאהב יצחק את עשו... ורבקה אוהבת את יעקב" (כה, כח) התורה אינה מסבירה למה רבקה אהבה את יעקב כמו שהיא מסבירה שיצחק אהב את עשיו "כי ציד בפיו". נראה שרבקה נקשרה אל יעקב באופן טבעי בגלל הנבואה שקיבלה ע
...
השם 'יעקב'
אבי רבינוביץ
"ויקרא שמו יעקב" (בראשית כה, כו) יצחק ורבקה נתנו לו שם זה מפני שהחזיק את עקב עשו אחיו בלידתם. יש משמעות שלילית בשם זה, כפי שעשו אומר "הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים" (כז, לו). ייתכן שיש
הבארות של יצחק
אבי רבינוביץ
"ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו" (בראשית כו, יח) יצחק דאג לקרוא לבארות המים שחפר באותם השמות שניתנו ע"י אברהם אביו (אף שבזמן התנ"ך לא נהגו לקרוא לילדים על שם אבותיהם כנהוג היום, ובוודאי ל
טעם הסכמת לבן ובתואל
אבי רבינוביץ
"מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב" (כד, נ) איך לבן ובתואל יודעים שאליעזר באמת ביקש מה' סימן, ושהסימן התאמת? אולי הוא משקר? נראה שבאמת לא האמינו לו, אלא שבגלל הכסף שנ
לבן ועבודה זרה
אבי רבינוביץ
"בוא ברוך ה' למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית" (כד, לא) לבן מזמין את אליעזר להיכנס אליו הביתה, ואומר "ואנכי פניתי הבית". רש"י מפרש שבזה הוא מתכוון להרגיע את אליעזר, ש
הקשר בין יצחק אבינו לארץ ישראל
אבי רבינוביץ
"השמר לך פן תשיב את בני שמה" (כד, ו) אברהם מתנגד נחרצות לכך שאליעזר יקח את יצחק לחרן גם לצורך שידוך עם בת משפחתו. כמו כן, ה' מזהיר את יצחק: "אל תרד מצרימה" (כו, ב), ומפ
סיפור לידת בני נחור
אבי רבינוביץ
"הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך" (כב, כ-כד) בין סיפור העקידה וסיפור מות שרה מופיעים כמה פסוקים שלכאורה אינם שייכים לעניין, שהרי הם מספרים על קורות משפחת אברהם בחרן. רש"י מסביר שהקשר לעקידה
נסיון העקידה
אבי רבינוביץ
"ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני" (כב, א)בעקידת יצחק היה נסיון כפול לאברהם: א) האם הוא מוכן להקריב את בנו, היקר לו מכל, על פי ציווי ה'. ב) האם הוא רואה סתירה בין הבטחת ה' "
התנצלות אברהם בפני אבימלך
אבי רבינוביץ
"מה ראית כי עשית את הדבר הזה... כי אמרתי רק אין יראת אלקים במקום הזה" (כ, י-יא) אבימלך מתלונן על כך שאברהם אמר לו ששרה היא אחותו. הוא טוען, שאילו היה אומר לו את האמת, ששרה היא אשתו, לא היה לוקח או
איסור גילוי עריות במעשה שרה ופרעה
אבי רבינוביץ
"ותוקח האשה בית פרעה" (בראשית יב, טו) גילוי עריות הוא אחד מהאיסורים שעליהם נאמר 'יהרג ואל יעבור'. אם כן לכאורה שרה היתה צריכה למות ולא להיבעל ע"י פרעה? שאלה זו נשאלת גם
הברית עם אבימלך
אבי רבינוביץ
"ועתה השבעה לי באלוקים הנה אם תשקור לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי" (כא, כג) פרשת הברית בין אברהם לאבימלך מעוררת מספר שאלות. א) מדוע אבימלך חושד באברהם ש"ישקור" לו? ב) מדוע
קריאת אבימלך לעבדיו
אבי רבינוביץ
"וישכם אבימלך בבוקר ויקרא לכל עבדיו" (כ, ח) מדוע אבימלך קרא לכל עבדיו? נראה שאבימלך רצה לוודא שהחלום היה מה', ולצורך זה הוא קיבץ את כל עבדיו. בזמן שלקח לכולם לבוא - זמן לא קצר -
ההקשר של תפילת אברהם על אבימלך
אבי רבינוביץ
"הגוי גם צדיק תהרוג" (כ, ד) לשונו של אבימלך דומה ללשונו של אברהם בתפילתו על סדום: "האף תספה צדיק עם רשע" (לעיל יח, כג). נראה שהקב"ה אכן נתלה בדמיון הלשון, ועל כן הוא אומר שאברהם "יתפלל בעדך ו
הצורך בתפילת אברהם על אבימלך
אבי רבינוביץ
"ויתפלל בעדך וחיה" (כ, ז) יש סתירה בדברי ה' לאבימלך. מצד אחד הוא אומר "וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ", משמע שאם יחזיר את שרה ה
אמירת אברהם ששרה היא אחותו
אבי רבינוביץ
"אחותי היא" (בראשית כ, ב) אבימלך האמין לאברהם במה שאמר ששרה היא אחותו, מפני שאברהם נסע עם ישמעאל והגר, והיה אפשר לחשוב שהגר היא אשתו, וששרה היא אחותו. זאת ועוד: יש להניח, שמאחר שאברהם היה דוד של
חלומו של אבימלך
אבי רבינוביץ
"ויבא אלקים אל אבימלך בחלום הלילה" (בראשית כ, ג) אבימלך בוודאי תיכנן לבוא על שרה עוד לפני שיישן, וכדי למנוע זאת, ה' הביא עליו שינה לפני שנגע בשרה, ואז בא אליו בחלום והזהיר אותו שלא
מעשה בנות לוט
אבי רבינוביץ
"ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ" (בראשית יט, לא) החשש של בנות לוט הוא תמוה: הרי צוער לא נהפכה, ואף על פי שלוט עזב את צוער עם בנותיו, הרי הן ראו שהיו אנשים בצוער? ואמנם לוט פחד שגם צו
הצלת סדום ע"י עשרה צדיקים
אבי רבינוביץ
"אולי ימצאון שם עשרה" (בראשית יח, לב) הבקשה האחרונה של אברהם היא על עשרה צדיקים, שהם "עדה" (סנהדרין ב ע"א). משמע, שהוא מסכים שאם יש פחות מעשרה צדיקים בעיר, ראוי להשח
עיתוי ההחלטה על השחתת סדום
אבי רבינוביץ
'ארדה נא ואראה... ויפנו משם האנשים... האף תספה צדיק עם רשע' (בראשית יח, כא-כג) שתי שאלות מתעוררות בפסוקים אלו: א) מהפסוק 'ארדה נא ואראה' משמע שעוד לא נפלה ההחלטה להחריב את סדום;
טענתו של אברהם שה' "שופט כל הארץ"
אבי רבינוביץ
"השופט כל הארץ לא יעשה משפט" (בראשית יח, כה) מדוע השתמש אברהם בביטוי מיוחד זה, שה' הוא "שופט כל הארץ"? אפשר להסביר זאת בשתי דרכים: א) הדין הוא, שאם כל חברי הסנהד
עצת בלעם להביא את ישראל לעבוד לפעור
אבי רבינוביץ
"ויחל העם לזנות אל בנות מואב... ויצמד ישראל לבעל פעור" (במדבר כה, א-ג) מהפסוקים לא ברור מה הקשר בין פרשת נבואות בלעם לבין הזנות עם בנות מואב והיצמדות ישראל לעבודת פעור. אפשר להבין את הקש
.....
מטרתו של זמרי בתפיסת כזבי
אבי רבינוביץ
'ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה' (במדבר כה, ו)כפי שרש'י מפרש, זמרי מתריס כלפי משה 'אם תאמר [שמדיינית] אסורה, בת יתרו מי התירה לך?' בעצם זמרי מתכוון למרוד בזה במשה רבינו, משתי
מדוע לא נחשב פינחס כמורד במלכות?
אבי רבינוביץ
"בקנאו את קנאתי" (במדבר כה, יא) לכאורה, מה שפינחס עשה דומה למעשיהם של דבר ואביהוא, לפי הפירוש שחטאם היה "שהורו הלכה בפני רבם" (עירובין סג ע"א). הרי אביו אלעזר היה הכהן הגדול וגם היה מנהיג צ
מדוע נהרג בלעם?
אבי רבינוביץ
"ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב" (במדבר לא, ח) נראה שבלעם נענש על כך שעבר על רצון ה' שלא ילך לקלל את ישראל. המלאך שעמד בדרכו (לעיל כב, כב) היה אמור להמית אותו בגלל עבירה זו, כמו שא
של מי היתה הנקמה במדיין?
אבי רבינוביץ
"נקום נקמת בני ישראל... לתת נקמת ה'" (במדבר לא, ב-ג) מדוע בשני הפסוקים הסמוכים מיוחסת הנקמה פעם לה' (בדברי משה רבינו) ופעם לישראל (בדברי ה')? אפשר שהמפתח להבנת הדבר
ההודעה למשה שימות אחרי הנקמה במדיין
אבי רבינוביץ
"אחר תאסף אל עמיך" (במדבר לא, ב) ההודעה למשה שימות אחרי הנקמה במדיין כבר נאמר למשה רבינו שהוא ימות במדבר (לעיל כז, יג). מה מוסיפה ההודעה כאן שהוא ימות אחרי מלחמת מדיין? אפשר לפר
מדוע נשלח פנחס ולא משה רבינו?
אבי רבינוביץ
"ואת פנחס בן אלעזר... וכלי הקודש וחצוצרות התרועה" (במדבר לא, ו) מדוע משה רבינו לא הוביל בעצמו את העם למלחמה נגד מדיין? אפשר להסביר זאת בשתי דרכים: א) היתה למשה רבינו קשר אישי ומחוייבות
תפילת אברהם על סדום - לשון הפתיחה
אבי רבינוביץ
הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע (בראשית יח, כג) מן הראוי שמי שפונה להקב"ה, יפתח בהזכרת שמו. כך נהג אברהם בעבר: "ה' אלוקים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי..." (לעיל טו, ב) [אמ
תפילת אברהם על סדום - על הצדיקים או על הרשעים?
אבי רבינוביץ
הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע... הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם... חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָרהַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע... הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץלֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט... ו
תפילת אברהם על סדום והנהגות צדקה ומשפט של ה'
אבי רבינוביץ
"המכסה אני מאברהם אשר אני עושה.... לעשות צדקה ומשפט... אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר... השופט כל הארץ לא יעשה משפט" (בראשית יח, יז-כה) שאלות שונות מתעוררות בענין הפיכת סדום וויכ
הפסקת אורח כנשים אצל שרה
אבי רבינוביץ
"חדל להיות לשרה אורח כנשים" (בראשית יח, יא) מדוע צריכה התורה לספר ש"חדל להיות לשרה אורח כנשים" - הרי די היה לומר שהם זקנים, כדי שנבין מדוע היה כל כך לא צפוי שהם ילדו, שלכן שרה צחקה? נראה שעצם
תשובת שרה לתוכחתו של הקב
אבי רבינוביץ
"ותצחק שרה בקרבה... למה זה צחקה שרה... ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה" (יח, יב-טו) בפסוקים אלו מתעוררות כמה שאלות: א) במה אשמה שרה בכך שצחקה כששמעה מהאורחים שיוולד לה בן? הרי זו תגובה טבעית כששו
תוכחת הקב"ה על צחוקה של שרה
אבי רבינוביץ
"ויאמר ה' לאברהם למה זה צחקה שרה... היפלא מה' דבר... ותכחש שרה לאמר לא צחקתי" (בראשית יח, יג-טו) כמה תמיהות מתעוררות בפסוקים אלו: א) מדוע אברהם בכלל אמור לדעת ששרה צחקה, כפי
ריבוי המאכלים שהביא אברהם לאורחיו
אבי רבינוביץ
"ואקחה פת לחם... כן תעשה כאשר דברת... מהרי שלוש סאים קמח סולת... ואל הבקר רץ" (בראשית יח, ה-ז) אברהם מציע לאורחיו לחם ומים, והם עונים לו "כן תעשה כאשר דיברת". אבל לאחר שקיבל את הסכמתם, הוא אומ
המים לאורחים של אברהם
אבי רבינוביץ
המים לאורחים של אברהם "יוקח נא מעט מים" (בראשית יח, ד) לשונו של אברהם מעוררת קושי: מדוע הוא איננו מציע להם שהוא עצמו יביא להם מים? לחילופין, היה לו לומר להם 'קחו מים' בלשון צי
מוכנות אברהם לאורחים
אבי רבינוביץ
"והוא יושב פתח האוהל" (יח, א) מוכנות אברהם לאורחים יש כאן קושי: מצד אחד אברהם מחכה לאורחים בציפיה דרוכה, ומצד שני, כשהם מגיעים אין אוכל מוכן, והם צריכים לחכות עד שישחט בהמה וששרה תאפה עוגות, ו
תפילת אברהם על ישמעאל
אבי רבינוביץ
"לו ישמעאל יחיה לפניך" (בראשית יז, יח) כשה' מבשר לאברהם שהוא יוליד את יצחק, הוא כנראה מניח שילד זה יהיה במקום ישמעאל, ועקב כך הוא אומר לה': "לו ישמעאל יחיה לפניך"
ריבוי המלאכים שנשלחו להגר
אבי רבינוביץ
'ויאמר לה מלאך ה'...' (בראשית טז:ט-יא)דבריו של המלאך להגר מקוטעים לשלושה פסוקים, שכל אחד מהם פותח 'ויאמר לה' מלאך ה''. רש'י מפרש שזה בא ללמד שאלו שלושה מלאכים שונים. מ
קבלת תפילתו של ישמעאל
אבי רבינוביץ
"וישמע א-להים את קול הנער... והחזיקי את ידך בו" (בראשית כא, יז-יח) הפסוק מספר שהגר בכתה, ואינו מספר שישמעאל בכה, ובכל זאת נאמר שה' שמע את קול ישמעאל. מדוע נענה ה' לקולו ולא
התרחקות הגר מישמעאל 'כמטחוי קשת'
אבי רבינוביץ
'ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד' (בראשית כא טז)מה פשר ציון מרחק זה - 'כמטחוי קשת'?יתכן והגר רצתה לחסוך מישמעאל את הייסורים הנוראיים של מוות ברעב, והחליטה
טעם השם 'ישמעאל'
אבי רבינוביץ
'וקראת שמו ישמעאל כי שמע ה' אל עניך' (בראשית טז, יא)הדבר תמוה, שהרי אם זה הטעם, שמו של הילד צריך להיות 'שמעאל' בלשון עבר, ולא 'ישמעאל' בלשון עתיד. אפשר לפרש זאת בשתי דרכים
....
קריאת המלאך להגר
אבי רבינוביץ
"ויקרא מלאך א-להים אל הגר מן השמים" (בראשית כא יז). לשון דומה לזו של פניית המלאך להגר שתציל את ישמעאל, מצאנו בעקידת יצחק, בפניית המלאך לאברהם שיציל את יצחק: "ויקרא אליו מלאך ה&#
השכמת אברהם לגירוש הגר וישמעאל
אבי רבינוביץ
"וישכם אברהם בבוקר" (בראשית כא, יד) מדוע השכים אברהם לגרש את הגר ואת ישמעאל? מה רוצה התורה להדגיש על ידי ציון פרט זה? ניתן למצוא כמה תשובות לדבר: א. ה' אמר לאברהם "שמ
גירוש הגר וישמעאל עם לחם חמת מים בלבד
אבי רבינוביץ
"ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר" (כא, יד) מתעוררת השאלה, מדוע אברהם סיכן את הגר ואת ישמעאל בכך שנתן להם ביציאתם למדבר רק חמת מים ולחם? אמנם ה' אמר לו לשמוע בקול שרה, אבל שרה ד
קירבת שרה לאברהם
אבי רבינוביץ
"אמרי נא אחותי את" (יב, יג) אברם אומר לפרעה ששרי היא אחותו. כשהוא אומר אותו הדבר לאבימלך, הוא מצדיק זאת ואומר: "אחותי בת אבי היא" (להלן כ, יב). רש"י שם מסביר זאת ע&
סירוב אברהם לקחת דבר ממלך סדום
אבי רבינוביץ
"ולא תאמר אני העשרתי את אברם" (יד, כג) אברהם לא רצה לקחת ממלך סדום דבר, ואפילו לא "מחוט ועד שרוך נעל", שמא המלך יטען "אני העשרתי את אברם". אם כן, מדוע הוא לקח מת
הבטחת הבנים לאברהם
אבי רבינוביץ
"ואעשך לגוי גדול" (יב, ב) כאן ה' מבטיח לאברהם שיהיה לו זרע גדול, ואף מוסיף אח"כ "לזרעך אתן את הארץ הזאת": (פסוק ז). מתעוררת השאלה, אם כן, מדוע אומר אברהם "מה ת
הברכות לאברהם כנגד מילויו את צו ה'
אבי רבינוביץ
"לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית יב, א) צו ה' לאברהם מחולק לארבעה: 1. מארצך 2. ממולדתך 3. ומבית אביך 4. אל הארץ אשר אראך. ארבעת אלו מקבילים לארבע הברכות:
קנאותו של פנחס והשלום כשכרו
אבי רבינוביץ
"בקנאו את קנאתי" (במדבר כה, יא) קנאותו של פנחס והשלום כשכרו רבים בעולם הורגים "בשם האלקים", ורואים את עצמם כקנאים. אם כן, מדוע שבח זה נתייחד לפינחס? מפני שפנחס לא פעל מת
זכות אבות: אברהם וקרבנות מוספי ראש השנה
אבי רבינוביץ
זכות אבות: אברהם וקרבנות מוספי ראש השנהבמדבר כט א-ו פסוקים אלו הם קרבנות המוסף של ראש השנה. בראש השנה קוראים אותם למפטיר, לאחר קריאה העוסקת באברהם אבינו. ביום הראשון קוראים על גירוש הגר, אבימל
הנסיון הראשון של אברהם
אבי רבינוביץ
"לך לך מארצך" (בראשית יב, א) הנסיון הראשון של אברהם חז"ל אומרים (מדרש תנחומא, לך לך, סי' ג) שהציווי "לך לך" היה ניסיון לאברהם אבינו. מה היה קשה לקיים בציווי זה? הנ
טעם שתיית היין אצל נח
אבי רבינוביץ
"ויחל נח איש האדמה ויטע כרם" (בראשית ט, כ) טעם שתיית היין אצל נח "תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ" (משלי לא, ו) - מכאן למדו חז"ל (סנהדרין ע ע"א): "לא נברא יין בעולם אלא לנחם
משמעות השם "אור כשדים"
אבי רבינוביץ
"מאור כשדים" (יא, לא) משמעות השם "אור כשדים" יש מפרשים את המלה "אור" שב"אור כשדים" כשם מקום; ויש מפרשים שהוא מכוון לאש שבו נמרוד הרג את הרן וניסה להרוג את אברהם. ייתכן שיש לשם זה קשר לא
יציאת משפחת תרח מאור כשדים
אבי רבינוביץ
ויצאו אתם מאור כשדים (יא, לא) יש קושי בפסוק זה, שכן הוא מתחיל בלשון יחיד, "ויקח תרח", ומסיים בלשון רבים, "ויצאו"; ואם לשון רבים מוסב על כך שיצאו כל אלו שנזכרו קודם (תרח, אברם
טעם העונש לדור הפלגה
אבי רבינוביץ
"ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות" (בראשית יא ו) ממה 'פחד' ה'?! הרי ברור שהם לא היו מצליחים להלחם נגד ה'? ניתן להסביר זאת ע"פ דברי חז"ל, שהאנשים חשבו שה&
מיתת מתושלח ומספר האנשים בתיבה
אבי רבינוביץ
"אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך" (בראשית ו, יח) היו בתיבה שמונה אנשים: נח, אשתו, שלושת בניו ונשותיהם. אברהם אומר לה' "אולי ימצאון שם עשרה" (בראשית יח, לב) זאת אומרת ש
איך נכנסו כל החיות לתיבה?
אבי רבינוביץ
"שלוש מאות אמה אורך התיבה, חמישים אמה רחבה ושלושים אמה קומתה" (בראשית ו, טו) גודלה של התיבה איך נכנסו כל החיות לתוך תיבה אחת? הכופרים טוענים שהדבר לא ייתכן, ועל כן הם מכחישים את אמיתות דברי
זכירת ה' את נח
אבי רבינוביץ
"ויזכר א-להים את נח" (בראשית ח א) לשון "ויזכור" קשה, שהרי לא יעלה על הדעת שה' 'שכח' את נח ואחר כך חזר ו'נזכר' בו. ניתן להסביר שמשמעות הזכרון פה זהה למשמעו
הטעם להצלת בניו של נח ונשותיהם
אבי רבינוביץ
"בא אתה וכל ביתך" (ז, א) התורה כותבת שנח היה הצדיק היחיד מבין כל בני דורו, ולכן היה ראוי להינצל מהמבול. אך מדוע הציל ה' את כל משפחתו של נח? הרי העובדה שנח היה צדיק אינה מעידה דבר ע
Edited version of English material removed from file Baayati,fromBaruch Kahane.docx
