הרשימה

Post date: Apr 17, 2015 6:13:43 AM

את הספר הרשימה של יובל אברמוביץ' קניתי כי אני גרופית שלו. אבל לא כמו שהייתם חושבים. עד לכתיבת שורות אלו הגרופיות שלי הסתכמה בזה שראיתי אותו משחק בדרמה המוזיקלית היומית "השיר שלנו", אחר כך הבנתי שהוא כותב באיזה עיתון (אני אפילו לא זוכרת איזה) ואז בבוקר אחד באוגוסט האחרון ראיתי אותו בתוכנית הבוקר של קשת מתראיין על רשימות. די פספסתי את ההקדמה על הראיון ותחילתו. אז אני גרופית במובן הצר מאוד של המילה. אבל, החצי ראיון הזה החדיר בי נוסטלגיה של 'ייאא זה יובל אברמוביץ' מהשיר שלנו' ושאני רוצה לקרוא ספר שלו והמשיך בזה ששבועיים לפני עברנו לנתניה מכרמיאל, הבת הקטנה שלי בדיוק הייתה על הרצפה ושיחקה עם עצמה או ניסתה לזחול ודלת הכניסה שלי הייתה מלאה בדפים עם רשימות של מה עוד צריך לעשות מרשימת קניות לסופר, רשימה לקניות באיקאה ועד לרשימה של דברים שאני רוצה וצריכה לעשות מלקרוא ספרים, למצוא עבודה ועד לחיפוש עצמי שלי. אז הרמתי טלפון לעומרי וביקשתי שיקנה לי את הספר.

לפני שראיתי את הראיון בתוכנית הבוקר ההיא קיבלתי החלטה כחלק מתוכנית 'הגיע הזמן לעשות משהו בשבילי שאני אוהבת' להתחיל לקרוא את כמויות הספרים שיש לי בבית. החלטתי שאני צריכה לקרוא אותם על פי הסדר שלהם במדפי הספרים כדי שאני לא אדלג על אף ספר וכדי שאני לא אדחה את הספרים שמעניינים אותי פחות ואעשה לעצמי הנחות. ההנחה היחידה שהייתה- אם יש ספר מסדרה מסוימת, נניח הארי פוטר שהוא מספר 3 מסדרת הספרים אז קודם קוראים את הספר הראשון והשני לפניו בסדרה אז כמובן השלישי ואז מתקדמים לפי המשך הספרים במדף.

הספר הראשון שהיה מונח על המדף הוא ספר שנקרא תקשורת של אדם ברוך בעריכת שירה אביעד, רינו צרור ומורן שוב. ספר שמאגד טורים שכתב אדם ברך ז"ל לעיתונים השונים בהם עבד ואותם ערך בין השנים 1972-2008.

אחרי שהחזקתי את הספר הרשימה שאמור כביכול לשנות את חיי, אמרתי לעצמי שזה הספר הבא שאני אקרא אחרי שאסיים את הספר תקשורת. קיוויתי שההחלטה הזאת תדרבן אותי לקרוא יותר מהר וחיפשתי משהו שאולי ישנה או יזיז משהו בחיי. ואני, שמחה ובטוחה בעצמי שאחרי חגי תשרי אני מפרסמת פוסט חגיגי עם כותרת כמו זאת למעלה, הרשימה, כאן באתר עם מסקנותיי מהספר. זה לא קרה. היום אנחנו אחרי חג החירות. לקח לי הרבה זמן לסיים את הספר תקשורת ועשיתי הפסקות ארוכות איתו למרות שנהנתי מאוד לקרוא בו ולמדתי ממנו הרבה מאוד ואכן זה היה אתגר שעמדתי בו וסיימתי את הספר. יומיים אחר כך סיימתי את הרשימה.

מי שמכיר אותי, יודע שדעתי על ספרי העצמה אישית ושינוי מחשבתי מאוד שליליות כי קראתי ספרים כמו מי הזיז את הגבינה שלי, והנזיר שמכר את הפארארי שלו ועל הסוד ויתרתי לגמרי. כי כל אותם ספרים יש את אותה האמירה 'השגרה של החיים שחקה אותי, יצאתי לחפש את עצמי, חזרתי אדם מאושר יותר ועשיר יותר (הייתי עשיר לפני אבל עכשיו אחרי רב המכר שלי אני עשיר עוד יותר) ומעבר למסקנה שלי של יופי לכם, אבל לא לכולם יש את הכסף שלכם כדי לטייל בעולם ורוב הזמן לאנשים הפשוטים החיים זאת פשוט שיגרע (זאת לא שגיאת כתיב), חוץ מלהפוך את כותב הספר לעשיר יותר, הספר לא תרם לי כמעט בכלום, כי לחשוב חיובי זה אצלי בשגרה ואני תמיד חושבת חיובי ושום נס לא קרה. פחדתי באיזה שהוא מקום שכך גם יקרה עם הספר הרשימה ואז אני אתאכזב במיוחד בתור "גרופית" של יובל אברמוביץ' ושכל הקריאה בו תהיה לשווא.

כשסיימתי את הרשימה, לא רק שגיליתי שאני מאוד רחוקה מלהיות "גרופית" אלא, יש כאן ספר שיכול לעזור אם אני באמת רוצה. אני באמת רציתי. זה לא ספר שמלא רק בפתגמים, אימרות וסיפורי הצלחה של אחרים שגורמים לקוראים מעט לקנא בהצלחתם, יש בספר הזה הנעה לפעולה. כל אחד והפעולה שלו מה שמתאים לו, הרי לכל אחד רשימה שונה. לי יש רשימה של 100 דברים שאני רוצה לעשות. חלקם פשוטים ויומיומיים כמו לסדר את ארונות הבגדים בבית (סעיף 70) ולתקן את התקלה שיש ברכב (סעיף 21), וחלקם משמעותיים ביותר כמו לכתוב יותר בבלוג (סעיף 4) ולחשוף את עצמי אולי יותר, להביע דעה ולא לפחד ממה יחשבו על התוכן, ואפילו להוציא רשיון על אקדח (ברצינות גמורה סעיף 89). את הרשימה שלי אני צריכה לפרק לגורמים ולחלק אותה לרשימות מעשיות יותר כדי להצליח לחלום הגדול להתגשם. יש לי עוד עבודה ואני אפילו די נרגשת לקראת הפרוייקט הזה.

מעבר להנעה לפעולה יש ציטוט אחד בספר שגרם לי להבין שיובל צודק במה שהוא אומר ואולי הספר הזה מעט שונה מהאחרים. "בדידות נובעת לא ממחסור באנשים סביבך, אלא ממחסור ביכולת לדבר עם אנשים על מה שבאמת משמעותי לך" את זה אמר הפסיכולוג קרל גוסטב יונג. עצרתי את הקריאה והבנתי כמה שזה נכון עבורי. מי שהוא בעל סוד, החבר הכי טוב שלי שיודע עלי הכל הוא עומרי אחת האהבות הכי גדולות שלי (השנייה היא אדר אבלי בלי עומרי לא הייתה אדר אז יש סדר) שמצד אחד זה מעולה כי התקשורת ביננו היא טובה ונוח לי מאוד להיפתח בפניו ולדבר איתו על ה-כ-ל. אבל אני תמיד מרגישה שהוא לא אובייקטיבי (למרות שאולי הוא הכי אובייקטיבי) כי כשאני מספרת לו על הקשיים שלי והחלומות שלי ולאן אני רוצה להגיע, בלי שום היסוס הוא אומר לי שזאת לא בעיה וכל שעלי לעשות זה את הדבר הזה והזה וכך וכך בהתאם למה שאני מספרת. הוא אפילו אמר לי לפני שקראתי את הספר להכין לי רשימה של יעדים קרובים ויעדים רחוקים עם תאריכים לביצוע. אגב, סעיף מספר 71 ברשימה שלי הוא להקשיב יותר לעומרי.

לא האמנתי בעצמי מספיק כמו שעומרי מאמין בי. התחלתי איזו רשימה משורבטת שלא יצא ממנה כלום. אולי הייתי צריכה לשמוע אותה ממישהו אחר, כי הרי ברור שעומרי חושב שאני הכי מוצלחת והוא יתמוך בכל דבר שאעשה. לא שעכשיו אחרי שסיימתי את הספר אני מלאת ביטחון, החששות עדיין ישנם, ההבדל הוא שיש כל כך הרבה דוגמאות וכל כך הרבה סוגי רשימות שאם הם הצליחו בטוח שאני אצליח גם. לא בהכל ולא תמיד הכל ילך חלק אבל אין שום סיבה שלא אצליח. אולי הייתי צריכה לקרוא ולראות את כל הדוגמאות שיש בספר מאנשים ברחבי העולם.

אני רוצה להדליק משואה

מה שאהבתי בספר הזה ובאופן שבו הוא כתוב שלא הרגשתי שמכריחים אותי לפעול בדרך מסויימת יש דוגמאות על איך לכתוב את הרשימה, האם מה שרשמתי הוא ראלי בשבילי או לא ואם כן, איך לפרק את הסעיף הגדול לסעיפים קטנים כדי להתקדם. מוזכרים שם לא רק הצלחות אלא גם כשלונות שהם חלק מהחיים, אין כאן את הרצון להפוך את המציאות לזוהרת ממה שהיא ויש דברים שיובל חושף בספר (לפחות לי זאת חשיפה לא ידעתי עליהם קודם) שאיך אומרים לא עלינו והנה גם לא יש הצלחות למרות או אולי בזכות הכישלונות. מה שנתן לי יותר מוטיבציה לפעול לבדוק מה היא הרשימה שלי ואיך אני מנסחת אותה הכי טוב בשבילי בידיעה שלא כל הדברים ילכו חלק ואין כאן שום קסם רק עשייה ושיתוף הדברים.

עוד מסביר יובל בספר שמתפרסמת רשימה אז יש התחיבות מצידי לביצוע הסעיפים בה. הרשימה אכן תתפרסם ברגע שאני אנסח אותה לכדי משהו מעשי יותר וראלי יותר. סעיף מספר 40 ברשימה שלי אומר שאני רוצה להדליק משואה ביום העצמאות. למה לא בעצם? כבר הייתי חיילת מצטיינת. אבל הבעיה שלא אני מחליטה מי מדליק משואה זה לא נתון להחלטתי לכן זה לא סעיף ראלי מבחינתי. מה שאני יכולה לעשות זה לחקור מי היו מדליקי המשואות ומה סיפורם ותרומתם לחברה, לנסות להבין איך בוחרים מדליקי משואות ולפי המידע הזה ולבחור לעצמי דרך פעולה מסוימת שאולי יגרום לאותם מקבלי ההחלטות לבחור בי. וגם אם לא זה בסדר גמור כי זה יכול להשתלב נהדר עם סעיף 18 שאומר שאני מאוד רוצה להתנדב באיזה מקום או עם סעיף 13 שבו אני רוצה להקים עסק, אם יש לכם רעיונות לעסקים או איזה שהוא כיוון דברו איתי.

יובל מציין בספרו שהרבה אנשים שפנו אליו במדיה זאת או אחרת, טענו בפניו שהוא טיפוס מוחצן ושאין לו בעיה לצעוק את החלומות שלו ולכן הדברים מצליחים לו. ולא כולם כאלה. זה נכון גם אני לא כזאת רוב הזמן. והתשובה שלו מאוד מעניינת הוא מבין את זה שיש אנשים שונים עם אופי פעולה שונה שגם מי שנמנה עם האנשים שפחות צועקים ומשתפים חלומות אבל תשתף את החלומות או הרשימה שלך לא עם 500 איש ולא עם 50 אלא עם חמישה אנשים אולי מישהו ירצה/ יוכל לעזור יפנה לאיש המתאים יותר וייתן לך את הדחיפה לפרויקט הבא ששם אולי תשתף יותר אנשים.

אז אני אתחיל באיש אחד ובסעיף נוסף ברשימה הסעיף הראשון בה, לשפר את האנגלית שלי וללמוד אותה בצורה טובה יותר. אבא, אני יודעת שאתה קורא את הפוסטים שלי אפילו אם זה דרך הפרסומים של עומרי, אני חושבת שהלימודים שהכי יועילו לי כרגע ויעזרו לי למצוא עבודה (סעיף 12) זה לימודים של קורס לשיפור האנגלית גם בקריאה והכתיבה ובמיוחד בדיבור ויעלה לי את רמת האנגלית והביטחון כאשר אני שולחת קורות חיים ומתראיינת במקומות עבודה. מבטיחה לעשות את הברורים הנדרשים כדי למצוא את הקורס המתאים ביותר ואם תוכל לעזור לי בזה אני אשמח.

סוג של סיכום ביניים

• אני מכירה היום את יובל אברמוביץ' קצת יותר מה"גרופית " שחשבתי שאני.
• רשימה מסודרת שלי תתפרסם בפוסטים הבאים בבלוג זה בהמשך.
• פוסטים נוספים אחרים כמובן
• אני אדאג להעביר ליובל את הפוסט הזה שיקרא אם הוא מעוניין ופוסטים קודמים ובאים אם ירצה. (זה לא מאוד מסובך הוא משאיר בספר פרטי התקשרות איתו) אבל גם אם לא הייתי מצליחה להגיע אליו.
• אני מאחלת לעצמי בהצלחהJ