"אבל אמא אמרה בלי קוטג'..."

Post date: Jun 15, 2011 5:31:16 PM

היינו היום בשופרסל ערכנו חלק מהקניות לפני העומס האמיתי של סוף השבוע.

ליד מדף הגבינות התמקמו להן הדיילות של סופי השבוע של החברות הגדולות, חילקו והציעו טעימות ומעדנים לכל דורש אם זה מתוך עניין אמיתי במוצר המוצע או סתם מתוך רעב.

בין הדוכנים עמדה לה דיילת שהציעה לטעימה את "נשנושי קוטג".

עבר שם מישהו עם הבן שלו ובחר בקוטג' עם הזיתים. הבן שלו פנה אליו ואמר - "אבל אמא אמרה בלי קוטג'."

האמא נגשה לראות על מה המהומה והשיבה "אה... זה שתאכלו ככה זה בסדר אני פשוט לא מוכנה לקנות קוטג'."

מאבק הקוטג' עובד אפילו בפריפרייה, גילוי נאות גם אני ובן זוגי החלטנו להצטרף למאבק על הקוטג' והשארנו אותו על המדף. (למרות שבשופרסל בכרמיאל הוא עולה 6.87 ש"ח באופן רגיל אגב בלי מבצעים).

חרם צרכנים אנחנו מסוגלים. זאת עובדה. אנחנו לא קונים קוטג'. פה המחאה היא נגד חברות מסחריות תנובה, שטראוס וטרה הרי, חברות כאלה, כדי שהם לא יאבדו לקוחות קיימים ופוטנציאלים יעשו הכל כדי שנקנה.

אבל, זה תלוי מה אנחנו צרכים לעשות. כי לא לקנות קוטג' זה קל וסביר להניח שבסוף גם יעבוד. לא לתדלק את האוטו ולהצטרף לאיזו הפגנת מחאה על עליית מחירי הדלק , הדיור או על ההגבלות בקבלת משכנתא זה כבר משהו שדורש מאיתנו תכנון מקדים, אולי לקחת חופש מהעבודה. כולנו יודעים שהמצב הכלכלי כרגע לא מזהיר, או להגיע עד לתל אביב, ירושלים. קחו למשל את המחאה שהייתה לא מזמן כנגד עליית מחירי הדלק.

אני לא מאלה שיוצאים להפגנות מחאה גדולות אני מודה. לא בגלל שאני חושבת שזה לא יעזור או שזה בזבוז של זמן. אני פשוט חושבת שהבעיה שלנו במדינת ישראל היא הרבה יותר חמורה הבעיה היא שאין לנו ממשלה יציבה מזה הרבה שנים, אין ממשלה שמקבלת רוב אמיתי בבחירות ואין את המישהו הזה שאנחנו נוכל לסמוך עליו שברגע האמת ידפוק על השולחן ויקבל את ההחלטה לא משנה מה היא ההחלטה. אבל החלטה שקיבלה ממשלה שאנחנו בתור עם בחרנו ממשלה שיודעת לקבל החלטות שמצליחה לאזן בין רצון העם למה שחשוב גם לביטחון המדינה גם ליחסנו עם מדינות אחרות וכדומה. לא בכל המקרים נקבל את מה שנרצה, לעיתים נצטרך כעם ומדינה להתפשר ואז לצאת להפגנה אם נראה בכך צורך והממשלה תצטרך לדעת שביום הבחירות האזרח יבוא ויגיד את דברו: אני נותן לאותה ממשלה או כזאת אחרת לייצג אותי או שלא. כדי שזה יעבוד כל מי שהוא בעל זכות בחירה צריך לצאת לבחור ולהיות מודע למפלגה או לצד הפוליטי אליו הוא משתייך ושבו הוא רוצה לבחור. מה המצע הבטחוני, חברתי, כלכלי של אותה מפלגה ולתת את קולו למפלגה שתצליח לעבור את אחוז החסימה ולהשתמש במנדט שהיא קיבלה מאזרחים. אחרת הקול מבוזבז ויורד לטמיון. כשאנחנו בתור אזרחים לא נזלזל בבחירות ובכוח שלנו אולי הממשלה והפוליטיקאים לא יזלזלו בנו לכל אורך הקדנציה.

ברגע שהממשלה באמת תקבל החלטות ותעמוד בהן אז אולי מחירי הדלק ירדו, זוג צעיר יוכל לקנות דירה והדבר החשוב יהיה פיקוח על מוצרי בסיס לפחות ואז מי שמרוויח פחות יוכל לפחות להתקיים בכבוד. ואפילו את זה אני כותבת מאוד בחשש גלעד שליט יחזור הביתה.

אני מעריכה את אלו שקמים ושמשקיעים ממרצם. אני גם חושבת שכל המחאות הללו מוצדקות הרי אני גם רוצה שמחירי הדלק ירדו יש לי אוטו, התחתנתי לא מזמן, מתישהו בעתיד, גם אני ארצה דירה משותפת משלי עם בן זוגי ושתיהיה לנו קורת גג להקים בה משפחה. אבל כשיהיו לי ילדים אני לא רוצה שאקסיומה מספר אחת שתלווה אותם תיהיה שהמדינה לא שומרת על אזרחיה. זה מה שאבא שלי לימד אותי.