האגדה של אלקודה סיפורו של מיגל
(זווית מבת של מיגל) ברגע שראיתי את רייד נופל מול עניי חשתי בריגשותי ודמעות זלגו מיעניי ללא שליטה היתקרבתי לרייד וראיתי את זבנו ללא אש וחשתי אפלה בנישמתי ורקנות כל כך גדולה למרות שאמרתי לו דברים נוראים. אפילו שידעתי שהוא לא אשם כלל. לא הבנתי מקה לי זאת לא היתנהגות שמתאימה לי עכשיו אין לי היזדמנות לומר לו את מה שאני באמת מרגיש למרות שאני עדיין לא יודע בעצמי. חלל רק היה בליבי התקרבתי לרייד ואמרתי בבקשה אני לא יודע מה אני מרגיש אני מבקש סליחה אתה צודק בבקשה תחזור אלי נו תגיד משהו בבקשה התחננתי בקול בכי. אמרה אופליה הוא אינו שומע אותך כבר אמרתי לכם החוק שרק אחד חוזר לחיים. מיד אמרתי שדמעות זולגות מעניי בבקשה אמרת גם שלכול חוק יש פירצה ואני ההוחכה לכך. בבקשה אין משהו שאת יכולה לעשות. חייכה חיוך רחב אופליה ואמרה מיגל יש דבר שאתה צריך לדעת אין דבר שלא אוכל לעשות, אבל כל דבר מגיע אם מחיר אתה תהיה מוכן לשלם עליו. מיד שאלתי מה את מבקשת. ענתה אופליה זאת תהיה הבחירה שלך אתן לך שתי אופציות תוכל לבחור בגורל האושר או בגורל הסבל והכאב. מיד שאלתי למה את מיתכוונת. ענתה אופלייה תוכל ליבחור בגורל האושר זאת אומרת שאתה תישקח את כול חייך הנוכחיים ונישמתך תיתגלגל לגוף אחר ושם היו לך הורים שיוהבו אותך וידאגו לך ושם היו לך באמת חיים טובים לך ולילדים שלך במקום שלא מוכר לממלכת האופל עדיין כך שלא תיצתרך לידאוג ולא תיזכור דבר חייך הקודמים היו לך חיים טובים מאושרים ורגועים. ואז שאלתי מה יקרה אם רייד. ענתה אופליה רייד ימות ונישמתו תסבול מיסורים קשים אליו זה לא משנה אתה לא תיזכור דבר. ואם תירצה להציל אותו תוכל לעשות זאת אם תיבחר בגורל הסבל והכאב. מה הכוונה בסבל ובכאב שאלתי. ענתה אופליה אני נתתי את כישוף מחיקת הזיכרון ללונה שתטיל עליך אם היא תיראה שנישמתך לא יכולה לעמוד בסבל הזה וברגע שזה יהיה יותר מידי בישבילך שתטיל את הכישוף ביחד אם רייד. אני גם מזהירה אותך אם תיבחר בגורל הסבל והכאב רייד לא יחזור להיות כמו שהיה קודם אתה והוא תהיו מחוברים בנשמה אבל רייד הוא יהיה עדיין רייד אם העבר שלו ואם כל הכסרונות שלו אבל גורל הסבל והאיסורים אתם חולקים אותם יחד בגוף ובנשמה. לא הכי הבנתי את כוונותיה אבל אני לא ידעתי מה לעשות אם אני אבחר בגורל האושר אולי יהיה לי באמת חיים טובים אבל כל מה שהאבתי עד היום. כול האנשים שאני הכרתי ואלה שאני אוהב. כל הזיכרונות שלי אני אשכח הכול ואת כולם עם אפילו את טוב ליבה של קרוליין וגם של ספיר וכול אנשי הכפר שלי אפילו את רייד אני לא רוצה בזה. אבל אני כן רוצה חיים טובים מעלי לעשות מה המעשה הנכון אחרי מחשבה אמרתי לאופליה אני רוצה ליזכור מה קרה בממלכת השנדירים ואז אחליט. אמרה אופליה לצערי לא אוכל להרשות זאת עליך להחליט לבדך איזה גורל עליך לבחור גורל הסבל והאיסורי או את גורל האושר אם תיבחר בגורל האיסורים אז אתה תיזכור מה ששחכת. אם קשה לך להחליט אני האעזור לך. מדוע אתה חשב שאתה צריך חיים טובים. עניתי כל חיי לימדו אותי שהטבע הוא מקודש ואסור להרוג רק לשם ההנאה. אך אף אחד לא שמר על הסדר הזה כולם פועלים באכזריים הורסים הכול ולא אכפת להם מדבר מילבד עצמם. אמרה אופלייה אך אתה יודע שיום יבוא ואלקודה צריך להחזיר את האיזון לעולם למה שלא תחכה כמו כולם. מיד עניתי כל הזמן אני שומע על זה כל אשני השבט שלי חיכו בסבלנות במשך מאות שנים והיום כולם מתים אני לא בוטה יותר באף אחד יותר וגם אם אני אראה את אלקודה על סף מוות אני לא העזור לו. אמרה אופלייה בכך שלא תעזור לו אתה תיגרום לרצח גדול יותר מימה שאתה מדמיין אתה תבגוד בכול אמונת השבט שלך ובכל מי שמאמין באלקודה. אנך אפילו מכיר את אלקודה ואין לך מוסג מה עברו. זכור שבחזה שלך יש חותם שדים עתיק הוא זה שגורם לך להעצים את ריגשותך החיוביים והשליליים זאת לא הדרך בה חונכתה זאת לא הדרך שלך. לפתע השתתקתי ושמתי לב לדבריה של אופליה היא צודקת מהרגע שהתעוררתי אצל אזמרלדה חשתי דברים בעוצה חזקה יותר אפילו כלפי רייד אם זה היה אהבתי אליו וגם שניאתי אליו זה לא מי שאני. מיד שאלתי מה החותם הזה עושה לי ולמה שרייד יחתום אותו עלי. ענתה אופליה אם תירצה לדעת עליך לבחור בגורל הסבל והאיסורים אם תיבחר בו תקבל את כול התשובות לשאולתך. אבל עדיין לא עניתה לי לשאלתי מדוע אתה מחושב שאתה צריך חיים טובים יותר. עניתי אני אוהב את מישאני ואני רוצה להיות במקום שטוב לי. ענתה אופליה בזמן שהייתה אם אנשי השבט שלך בטחתה בהם והיה לך טוב. עניתי כן. הימשיך אופליה ושאלה ביזמן שהייתה אם קרוליין בטחתה בה והיה לך טוב. עניתי כן. שאלה אופליה ליפני שגיליתה את עברו של רייד ביזמן שהייתה איתו הוא תרח ורכש את אמונך והיה לך טוב. אני לא ממש ידעתי לענות על זה חוץ מיכך שלא הרגשתי נוח בהתחלה לייד רייד והוא באמת הישקיע מאמץ להיתקרב אלי למרות שכולם קראו לו שד חשתי בקירבתו טוב. עניתי אם ספק כשפני מסמיקות אני חושב שכן. אז אמרה אופליה אז אשאל אותך שוב באיזה גורל תיבחר. בגורל האושר או בגורל הסבל והאיסורים. הבנתי משאלותייה של אופליה שאני לא צריך את גורל האושר כדי להיות מאושר ומיד עניתי בלי לחשוב פעמיים אבחר בגורל הסבל והאיסורים. שאלה אופליה זאת התשובתך הסופית כי אין דרך חזרה. עניתי כן. אמרה אופליה אם כן עלינו לבצע את הטקס המקודש של השבט ותירתום את רייד אלך כחייה מלווה וכך תחזיר אותו ואותך לחיים. אבל אמרת שהחוק שרק אחד יחזור לחיים. ענתה נכון רק אחד יחזור לחיים אבל אתה עדיין חיי. עכשיו לך אל רייד ושים את ידך סביב ראשו ונתחיל בטקס. אבל אז אמרתי רגע אבל הטקס חייב להיות במקום מקודש. ענתה אופליה מיגל אתה נימצא בתוך מיקדש רוח האדמה מקום הולדתו של דרקון עתיק ביותר שנולד בן תערובת אביו היה דרקון החיים ואמו דרקונית המוות זה המקום השני הכי קדוש וטמה שקיים אתה היחידי שראוי לכך מיכוון שאתה גם בן תערובת בן החיים והמוות רק לך יש רשות לעבור את הטקס במקום שכזה ולאחר הטקס אתה תבין הכול. אמרה אופליה בו נתחיל את הטקס שים את ידך על ראשו של רייד וברגע שאתחיל את הטקס עצום את ענייך ומצא את האש הבוערת של נישמתו שתירצה להעיר ורק אז עליך להעביר את נשימת חיי המוות לליבו המעורב של רייד. כך הוא יחזור ליתחייה והזיכרון יחזר לך ונישמתו של רייד תהיה שלך כמו שאתה שייך אליו. מה הכוונה שייך אליו שאלתי ואך אני עושה זאת. ענתה אופלייה תבין את השיכות אליו ברגע שתיזכור ולגבי ביצוע הטקס כל חתימת חייה מלווה כאשר היא בחיים מספיק להניח את ידך על המצח שלה ורק כאשר החייה מסכימה שניכם אומרים את הלחש יחד ואתם קשורים עד המוות אגבל כאשר החייה מתה עליך ליגרום לנישמתו לירצות לחזור לחיים ואתה חייב ליגרום לו להרגיש שאתה רוצה בו לטוב או לרע מה שתרגיש בליבך. אך זכור את דברי מיגל על הלב אי אפשר לשקר. עכשיו שים ידך על ראשו של רייד ובו נתחיל תבין את הכול בטקס. סמתי את ידיי על ראשו של רייד ואופליה אמרה מילים לא מובנות וביצע סימני ידיים משונים התחלתי להרגיש את הלב שלי כואב עצמתי את העניי וחשתי בלהבה לוהטת באש חמה ובלהבה לוהטת באש קרה כקרח. חשתי מהלהבה הקרה את כול העצב והפחד שלי מירייד ומהלהבה החמה חשתי את כול ריגשותי המעורבים כלפי רייד האור של הלהבה החמה משך אותי וזיכרונות החלו להציף את ראשי. לאחר מספר רגעים שמעתי את אופליה אומרת מיגל פתח את העניים ותעניק לו את להבת חיי המוות התקרבתי אל ראשו של רייד היבטתי בעיניו וזיכרון נוסף הציף אותי היה זה הזיכרון בו רייד נישק את שפתי. קירבתי את שפתי למיצחו של רייד. חשתי אם שפתי את גופו הקר של רייד ונשקתי את מיצחו. אבל לא קרה דבר לאחר מיספר רגעים אמרה אופלייה זכור מיגל על הלב אי אפשר לשקר. ותחושותי החלו להציף אותי וליבי חשק לנשק את רייד בשפתיו ואז הבנתי שאני באמת אוהב את רייד. הוא אינו אשם ועשה מאמץ להיתכרב למרות שהרחקתי אותו מימני והוא עדיין כל כך היתאמץ מצאתי את הכוח בתוכי ונישקתי את שפתיו הקרירות באותו הרגע חשתי אור ונחמה גדולה שמעולם לא חשתי. ליבי פעם במהירות והחותם על החזה שבלבי עלה הלהבות ועני זלגו דמעות כאילו היה להם רצון משלהם ותחושותי היו אמיתיים דימעותי היו דמעות של אושר ומחילה ולא של כאב. חשתי בזה ספתיו של רייד שנעסו חמימות וזנבו של רייד החל לבער באש לוהטת. חשתי בליבו מתחיל ליפעם. עניו ניפתחו וידיו ניקרכו סביבי וחשתי ביטחון שאין שני לו. ואז אמרה אופלייה רייד עכשיו אתה יכול לגעת במיגל מבלי לחשוש ליפגוע בו וזכור את דברי רק ביזמן השפל הגדול ביותר בקרב תגלו את כוח האחדות של חותמים ותחושו את כוחו של המיזוג הארמוני בן חיים למוות. עצמתי את עניי כשהם דמעות מהזיכרון ששחכתי.