כשהיתאוששתי שמעתי קולות שאגות ונהמות של פאניקה והבטתי סביב קולות השאגה הגיעו מהיער בשעות הערב המאוחרות כול החיות שהיו סביב ברחו מבהלה קמתי וניסיתי להבין מה קורה סביב חיפסתי את רייד אך הוא לא היה שם תוך כדי חיפוס ניבהלתי כששמתי שאגה מקפיאת דם שבוקעת מהייער לאט לאט התקדמתי לעבר היער ושמעתי את השאגה שהייתה חזקה ומקפיאה דם נכנסתי ליער הסבוך וראיתי המון חיות בורחות מהמקום וציפורים עפות בבהלה נכנסתי עמוק אל היער והקול הפסיק כיאלו מעולם לא היה הבטתי מסביבי והבנתי שהלכתי לאיבוד התחלטתי לחזור אחורה ולחפש את רייד חיפשתי אך לא מצאתי דבר כאבור שעה של חיפושים שלא מצאתי דבר ברגע אחד האדמה נפתחה ובור עמוק שאב אותי לתוכו פגעתי בקרקע בחוזקה והתעלפתי. שהתעוררתי היה חשוך רציתי לקום אבל שברתי לעצמי את הרגל ולא יכולתי לקום בתוך הבור הייתה מערה ממש גדולה שהולכת ומתפתלת. רגלי השבורה לא איפשרה לי לקום לכן קראתי לעזרה אבל איש לא שמע אותי. לא ידעתי מה לעסות לא לקחתי איתי שום ציוד שיכול לעזור לי. הבנתי שאני לבד ניסתי לזחול אך גם זה לא הלך כולך כאב לי כאבים נוראים לא יכולתי להתקדם ולא ידעתי מה לעשות ואז נישמע שוב השאגה בקול שבוקע מהמערה והבור החל להתמותת ולקרוס וחסם את הבור ומעת האור שניכנס ניכסם על ידי כמה אבנים שכמעת מחצו אותי למוות אבל הצלחתי לזחול מישם בקושי רב לתוך המערה עייף וטשוש נרדמתי איני יודע לכמה זמן רק אבל כניראה מספר שעות הייתי ממש רעב וחשבתי שאני עומד למות פה שמעתי את קולו של רייד פתחתי את עייני וראיתי את רייד שהוא אחז אותי בזרועותיו אבל משהו לא הירגיש נכון לא חשתי את זנבו הבוער ומבט עיניו לא היה של יצור חיי הוא היה כמו מת מהלך הוא הביט בי ואמר מיגל שאמרתי לך לחיות לא רציתי שתיכנס לבור ותישבור רגל הבטתי ברגלי שהייתה מקובעת ומכוסה בתחבושות ושלושה מקלות המקבעים את הרגל ושאלתי אותו איך ידעתה שאני פה רייד ואך אתה יכול לקום וללכת אזמרלדה אמרה שאתה לא יכול לקום עד שאני יטהר את כוחי. ענה אני עוקב אחרי כול שקי הבשר שלי ואני החלמתי לגמרי תוך כדי רייד הרים אותי על גבו וסכב אותי על גבו והוא המשיך ללכת אני חשתי באי נוחות וחוסר שקט זה לא היה רייד מיד שאלתי מזו השאגה ששמעתי בעמצע הלילה הבית בי רייד ואמר אני ממש לא יודע על מה אתה בדבר ניסיתי להסביר לו ששמעתי שאגה ממש חזקה ורייד התעלם מזה תוך כדי שאנחנו הולכים לפתע רייד נעצר הניח אותי ואמר אתה שואל הרבה שאלות יחסית לשק בשר מיד עם ידי חנקתי את רייד ושאלתי מי אתה אתה לא רייד ענה אני רייד אתה לא רואה את הזנב הבוער שלי ואת פניי שחרר אותי לפני שאוכל אותך חיי עניתי אני לא אשחרר עד שתומר לי מי אתה והיכן אנחנו ענה אתה צודק אני לא היצור ששרף את הורי אני יכול להתחזות אליו אבל אין לי את כוחו אני חלקוריה מגזע האפלוליים שחיים במערות היצור הזה שרף את הורי ליפני שבע שנים ואני רוצה נקמה לא מצאתי אותו אבל שראיתי אותך לקחתי חלק מהזיכרונות שלך שאוכל להבין מי אתה ושהבנתי שאתה מכיר את השד הזה החלתתי להישתמש בך בתור פיתיון שיבו וימות מה ראיתיה בזיכרונות שלי ענה ראיתי מספיק כדי לדעת שהוא הגן על הביית שלך ושאתה עבד שלו אני חושב שזה מספיק אמרתי אתה טועה אני לא עבד שלו זה היה מיזמן בבקשה שחרר אותי ענה אין בעייה נכון שלנו האפלוליים יש יכולת של קריאת זיכרון אבל אנו לא רואים הכול לכן אני יכול להאמין לך אבל אני לא מאמין לך מגיע לך למות ביסורים לפתע הוא הפך לערפל שאי אפשר לגעת בו ואני נפלתי על האדמה ורגלי השבורה קאבה והחלה לדמם ואמר עכשיו אני יהרוג אותך הערפל ניכנס לתוכי דרך הפה והאף חשתי שאני ניחנק אבל אז חשתי שאש יוצת מיתוכי והסמל על החזה שלי בער באש ואור ירוק אפף אותי. הערפל יצא מימני בפחד ואמר זה לא יכול להיות איך זה איתכן שאתה כוה..... לפני שהספיק לשים את דבריו הערפל הפך לעפר שחור וכול המערה הפכה חשוכה אבל אז חשתי באורו החלש של רייד עצמתי עניים התחלתי להקשיב טוב לרעש מסביבי היה נישמע שהאדמה זזה אחרי מספר דקות נישמע שאגה ממש חזקה ומחרישה אוזניים אותה שאגה שנשמע ביער קמתי והתחלתי ללכת לכיוון לאחר מספר שנייות השאגה נעלמה כלא הייתה התחלתי ללכת לאט ובזהירות תוך כדי צלעה מבלי שאני רואה דבר במשך מספר דקות ואז ראתי במערה אור ירוק שזורח בהמשך התקדמתי בכיוונו של האור וראיתי תכב שזורח באור ירוק לקחתי את אחד האבנים שפשתי אותו על התכיו הזוהר והעמקתי לתוך המשך המערה שהייתה חשוכה. האבן הפיצה מספיק אור זוהר ירקרק מהתככב שיכולתי להתקדם חשתי בזנבו של רייד כאילו מישהו מכוון אותי אליו המשכתי להתקדם מספר שעות הגעתי למקום שהמערה מתפצלת לשניים בכניסה הראשונה היו קוריי עכביש על כול הפתח. היה ניראה שמעולם לא עברו שם והכניסה השניה היה ריר ירוק על ריצפת המערה נכנסתי לכניסה עם הריר הירוק ואז ראיתי יצור שניראה בגופו כעכביש וראשו של העכביש שרוף וגופו מפורק ומפוזר ורח מסריח יוצא מימנו הוא ניראה כמת לכן המשכתי להתקדם לתוך המערה והרח הרע נעלם. הגעתי שוב לפיצול נוסף עם שלושה כניסות שונות לא ידעתי מה לבחור ניסיתי ללכת בעיקות האש שחשתי מיזנבו של רייד התקדמתי לעבר הכניסה העמצעית ואז שוב נשמעה שאדה מקפית דם והמערה רעדה הכניסה העמצעית והכניסה משמול ניכסמו על ידי התמוטטות סלעים ואבנים גדולות שחוסמו את הדרך של שני כניסות זה היה ניראה כאילו מישהו מדריך אותי. המשכתי ללכת לפתח המערה בימין ולאט לאט החל להיות קר יותר ויותר. המשכתי ומרוב הקור העז יצא מכול נשיפה שלי אדים הבטתי כדימה וראיתי ברכת מים גדולה ובצד הברכה שכב רייד היה על האדמה מחוסר הכרה ולהבת זנבו כמעת ניכבת. התקרבתי וראיתי את הסמיכה הקרוע שהיתה עדיין שימושית מיד חשבתי על רייד לכסות אותו מהקור הנורה הזה ניגשתי אליו ופניו היו חיברים וגפו היה קר ופצועה ובגדיו מכוסים במים מיד הורדתי את בגדיו וראיתי את גופו שהיה מצולק בצלקות קשות למרות גופו השרירי היה ניראה כי הוא סובל כבר שנים מהפציעות החמורות האלו ידיו היו עם הכפפות שגם הם רטובות רציתי להוריד לו את הכפפות ואך לא היה אפשרי להוריד אותם כאילו הם היו חלק מגופו. לאחר שהורדתי את בגדיו שכבתי לצדו כדי לחמם וכיסיתי את עצמי ואת רייד מיתחת לאותה הסמיכה שאוכל לחמם את גופו שהיה קר כקרח. אך גם זה לא עזר זנבו ניראה כאילו הולך להתכבות מיד היתקרבתי אל גופו וחשתי בקור העז שיצא מימנו חיבקתי את גופו הקר במטרה לחמם אתו הבטתי בפניו של רייד והרגשתי שליבי פועם בחוזקה. במבט מיקרוב פניו היו יפות ושערות ראשו היו רקות ונעימות למגע והרחתי את רח גופו של רייד שהיה רח גוף נעים שממש אהבתי הרגשתי שליבי פועם כמו הדר סוסים רצים הבנתי שאני מאוד דואג לו למרות שאני לא מבין מדוע אבל חשתי את זנבו ואת ליבו כאילו היו שלי שפתיו היו מושכות חשתי כוח עז להיות לצידו חשתי בטחון וכוח על יודו ובלי שאסים לב נרדמתי. כשקמתי ראיתי שאני מחבק את גופו של רייד שהחל מעט להיתחמם וזנבו היה אם להבה מעט יותר חזקה אך עדיין היה מחוסר הכרה. מיד הבנתי שזה עזר למרות שרגלי שבורה לאת לאת קמתי והיתבוננתי בגופו של רייד שהיפנט אותי כמו כישוף כיסיתי אותו והיתלבשתי הבנתי שבמערה אין יציאה אבל עליה בראשי מחשבה אולי יש יציאה דרך המים הורדתי את בגדי והלבשתי את רייד. ונכנסתי לתוך הברכת המים הקרים מהר מאוד הבנתי שאני לא יודעת לשחות אבל אז הבחנתי באור שבוקע בתוך הברכה לקחתי נשימה עמוקה וצללתי בתיקווה לא לטבוע מחילה שיש בתוך הבריכת המים חזרתי מעל המיים לקחתי נשימה עמוקה במתרה לצלול במחילה לאט לאט התקדתי וכשכימעת לא נישאר לי אוויר יצאתי מהמחילה ועליתי על פני המיים מצאתי עצמי בתוך אגם מים שנימצא ביער והשמש מעלי זרחה היה ניראה ששעת הבוקר הגיע לא ידעתי אך להעביר את רייד מבלי להכניס אותו למים הקרים שיכולים לסכן את חייו אחרי הכול זנבו בער ואם יכנס למים הוא יכבה, אני גם לא מכיר את האזור הזה של היער אז סביר להניח שאלך לאיבוד הייתי עובד עיצות ישבתי מספר דקות וחשבתי ואז עלה בראשי רעיון. יצאתי אל היער והתחלתי לאסוף גזעי עצים יבשים חשבתי להביא אותם לרייד ולהדליק בעזרת זנבו מדורה קטנה שנוכל להתחמם תוך כדי שאני אוסף גיזעי עצים יבשים הבנתי שאני צפריך לעבור בתוך המים והם היתרתבו ולא נוכל להדליק אותם היתשבתי שוב בתסכול על אחד העצים ושאלתי את עצמו בקול מה לעשות. שמעתי קול עמוק שאומר לי "אתה צריך עזרה הבטתי וראיתי דוב חום שמדבר אלי בתחילה הייתי הבלם הדוב שאל שוב אתה צריך עזרה גימגמתי ואמרתי כן" אמר הדוב שתף אותי בעייה שלך ואז אמרתי בתוך המערה יש אדם שזקוק לעזרה הדב אמר אז תבקש ממלדוני שיעזור לך שאלתי מי זה. אמר חקרה רק רגע הדוב נהם בחוזקה וקרה ממלדוני. תחילה היה שקט ורק רעש היער שרר לאחר מספר שניות האדמה לידינו החלה לירעוד ומיתוך האדמה יצא חפרפרת די גדולה בגודל אדם ושאל בקול צבחני מה קרה דוביגלי אמר בתוך המערה יש אדם צריכים להוציא מישם. אבל איכן הוא נימצא הוא שאל ממלדוני. מיד עניתי הוא בתוך המערה ויש שם ברכה מיד הביט בי ושאל אך אתה מבין את שפתינו עניתי אני לא יודע. ענה ממלדוני אבל אפשר לעבור דרך התעלה בתוך הברכה עניתי אבל הוא לא יכול להיכנס למים כי הוא עלול למות. מיד שאל איזה אדם לא יכול להיכנס למים. טוב אני האזור לך הלכתי איתו יחד והוא התחיל לחפור בתוך האדמה בקשה חיקיתי בחוץ ושחזר ממלדוני הוא אמר הינה היכנס דרך המחילה הזאת היא תוביל אותך אליו ורק שתדע אם הייתי יודע שאתם שם מיזמן הייתי עוזר. הדוב שאל בקול למה מה כול כך מיוחד באדם ששם. ענה ממלדוני לדוביגלי זה הוא שומר היער שזקוק לעזר אבל אני חייב ללכת נתראה שניתראה היה נעים ליפגוש אותך אך אמרתה שקוריאים לך שוב עניתי לא אמרתי אבל השם שלי הוא מיגל. טוב מיקל שהיה לך בהצלחה והחל לכפור אני עניתי שמי מיגל ולא מיקל ותודה. ונישמע הד מיתוך המחילה בהצלחה לך ילד. עניתי תודה ונכנסתי למערה שממלדוני חפר הדוב דוביגלי ניכנס איתי וראיתי את רייד עדיין מחוסר הכרה מייד דוביגלי אמר אני האזור לך לסכוב אותו ואתה תרים את העור הרטוב ששם הסתכלתי התחלתי לצחוק ואמרתי זה לא עור זה ניקרה בגדים הדוב לא הבין ממש מזה במבט מוזרה הבית בי ואמר לא חשוב בו נוציא אותו מיד עצרתי אותו ואמרתי חקה אסור לך לגעת בו בלי שנסים עלך את השמיכה הזאת שאל למה ענית כיוון שכול מה שהוא נוגע בו נישרף חוץ מהסמיכה הזאת ומימני סמתי על דוביגלי את הסמיכה והא סכב את רייד תוך כדי הליכה במחילה שאלתי אם הוא יודע איפה רוח האדמה נימצאת הוא אמר אם היה שואל אותי יצור כל שהו אחר מעולם לא הייתי מספר לו אבל כיוון שאתה עם שומר היער והוא ניראה פצוע אכח אותך לשם עניתי בנימוס תודה רבה הלכתי לכיוון שדוביגלי הלך ובדרך ואמר לי דוביגלי אתה יודע את שמי ואני יודע ששמך מיגל אבל אני רוצה לדעת אתה המרפא של החיות שכול חיות היער מדברות עניתי לו אני לא יודע על זה כלום פעם ראשונה שאני מדבר עם דוב או אם כול בעל חיי אחר אבל כן ריפיתי כמה חיות שהיו כלואות וחלק רייד הביא לי לרפה אותם ענה דוביגלי תודה רבה על העזרה נעצר דוביגלי ואמר אתה רואה את ראש ההר שם והצביע. היסתקלתי ואמרתי כן. אמר דוביגלי שם תימצא את הכניסה למקדש רוח האדמה היא מוסתרת היטב רק אם רוח האדמה מסכימה לך להיכנס הפתח יחסף בפניך. דוביגלי ואני המשכנו במעלה ההר אז הייתה רעידת אדמה וקל שאמר דוביגלי לך לדרכך אני אדאג לשומר ולחברו מביא הצער דוביגלי הניח את רייד ואמר להיתראות מיגל והחל ללכת רציתי עוד לדבר אך הכול אמר מיגל כך את האבקה שיש בירשותך פזר על השומר והבה אותו אלי ובאותו הרגע מימוך ההר הופיע כניסה גדולה ומרשימה פיזרתי את האבקה שאזמרלדה נתנה לי רייד החל לרחף וניכנסתי פנימה.