האגדה של אלקודה סיפורו של מיגל
כאשר התעוררתי חשתי כאב חד בראשי שמעתי את נשימותיו הכבדות של רייד וידיו אוחזות בי תוך כדי שהו ממהר בתעופה רייד פנה במהירות שמולה וימינה הלוך ושוב כדי להתחמק מה שנדירים שרדפו אחרינו חשתי את רייד מתנשם בכבדות יותר ויותר. חשתי את בגדיו שהיו מלאים בנוזל סמיך שאלתי את רייד "אתה בסדר" מיד ענה בקול מתנשם וכימעת צרוד "אני היה בסדר אני לוקח אותך למקום בו השנדירים לא יראו יריחו ויחושו בך". אמרתי ומה איתך ענה רייד אל תידאג לי אני אהיה בסדר. רייד נחת ואמר לי מיגל זה המקום הכי בטוח שאני מכיר תישאר פה במקום הארור הזה עד שאחזור עד אז אל תצא מיפה אם אני לא חוזר יום שלם תנשה להישאר בחיים כמה שאתה יכול ביגלל שאתה הגעתה למקום הזה על ידי רק אני יכול להוציא אותך תקשיב לי טוב מיגל כח את זה. מיד חשתי שרייד מביא מחזיק בידי ודוחף ליבכוח את היד שאשמור על משהו והמשיך רייד זה חלק מימני רק אם זה אתה יכול לצאת מיפה שאלתי מה זה ענה רייד זה צמיד שעסוי מהשערות שלי שהייתי ילד הורי הכינו לי אותו שלא רציתי להסתפר שמור אותו אצלך אל תיסמוך על אף אחד גם אם הם היו הכי נחמדים וניראים טובים ארביח לך זמן בנתיים אל תצא לחפס לא משנה מה.ליפני שסים החלו להישמע רעש של קולות ומהומה אמר רייד אני מחפה עלך פנה רייד ויצא מהמקום חשתי את הלהבה של זנבו מתרחקת לאט לאט עד שנעלמה לגמרי התישבתי וכול שנייה הרגישה כמו שעה נילחצתי ושמעתי קולות מילחמה ורעשים מוזרים שהיו רחוקים מימני שמעתי כול של נהמות צרחות וכולות משונים לאחר זמן שרעשי המלחמה היתרחקו נישמע קול קרוב אלי שנישמע כמו צעדים של חייה ניבהלתי והחייה החלה להתקרב אלי יותר ויותר עד שחשתי בנישמותה על צווארי אני שלא ראיתי דבר פחדתי ניסיתי ללכת קדימה ולהיתרחק אבל מעדתי על משהו ביזמן המעידה נפלתי על חייה נוספת שהייתה שם לחייה הייתה תחושה מוזרה כמו של זאב ממש גדול ונפלתי אל פניו אבל החייה הרימה אותי הסתקלתי בה למרות שלא ראיתי דבר חשתי אותה מיד נישמע קול ממש מרוגז של משהו שזה הרגע ניכנס ואמר בקול רם תתרחק מהבת שלי נבהלתי כול כך שניסיתי ללכת לאחר ושחכתי שיש עוד חייה מאחורי וחשתי בה תומכת בי מאחור שלא אפול ואז אמר הקול אך אתה מעז להיכנס למערה שלי שנדיר מזוהם שכמוך בבהלה עניתי אני לא שנדיר ואז הוא אמר איך אתה מעז לענות לי ולהבית על אחורי אני אקרע אותך לגזרים ואז נישמע קול נוסף מכוספס שאמר אבא חקה תבית בעינו הוא עיבר האבא נשם נשימות עמוקות ואמר לא אני לא מוכן להקריב את הילדה שלי בישבילך האבא זינק לעברי וחשתי את היצור שמאחורי והיצור שהיה מילפני קופצים עליו ואומרים אבא תירגע אתה לימדת אותנו שלא תוקפים מישהו שלא יכול להתגונן אמר האבא זה שונה בני שאל הבן אך זה שונה אבא ענה האבא זה שונה כיוון שזה העיבר הקדוש מה שהאישה הכיברת הזהירה אותי לגביו ואמר שהוא יגרום למותה וביגלל העיבר הזה היא תמות אני לא מוכן לכך ענה הילד על מה אתה מדבר האבא אמר אספר לכם אבל תרדו מעלי וגם אתה היעבר הקדוש אני לא הבנתי מה הוא רוצה אבל לא ממש היה לי בררה והוא התחיל לספר.