מבחנים הם חלק בלתי נפרד מהחיים, החל מבית הספר היסודי, דרך בחינות הבגרות והפסיכומטרי, ועד לאקדמיה ולראיונות עבודה. בעוד שרמה מסוימת של דריכות ("פרפרים בבטן") היא חיונית ואף משפרת ביצועים, חרדת בחינות (Test Anxiety) היא מצב שבו הפחד משתק, פוגע בתפקוד ומונע מהנבחן להביא לידי ביטוי את הידע שלו.

מהי חרדת בחינות?

זוהי חרדה תלוית-מצב (Situational Anxiety) המתעוררת לפני או במהלך סיטואציה של הערכה. הספרות המקצועית מגדירה אותה כשילוב של תגובות פיזיולוגיות, התנהגותיות וקוגניטיביות המלוות בדאגה מכישלון (Zeidner, 1998).

נהוג לחלק את החרדה לשני מרכיבים עיקריים:

•  דאגה (Worry): המרכיב הקוגניטיבי. מחשבות טורדניות על כישלון, השוואה לאחרים וביקורת עצמית. מחקרים מראים כי זהו המרכיב שפוגע הכי הרבה בציון, כיוון שהוא "גוזל" משאבי קשב וזיכרון עבודה הנחוצים לפתרון המבחן.

•  עוררות רגשית (Emotionality): המרכיב הפיזיולוגי. דופק מהיר, הזעה, רעד, כאבי בטן ותחושת עילפון.

מודל ה-CBT: למה אנחנו קופאים במבחן?

על פי המודל הקוגניטיבי-התנהגותי, הבעיה אינה המבחן עצמו, אלא הפרשנות שאנו נותנים לו. תלמיד עם חרדת בחינות נוטה ליפול למלכודות חשיבה ספציפיות:

•  ערך עצמי תלוי הישג: "אם אני נכשל במבחן – אני כישלון בתור אדם / טיפש / אכזבה להורים." המבחן הופך מאירוע נקודתי למדד לכל האישיות.

• קטסטרופליזציה (ניבוי שחור): "אם לא אקבל 90, לא תהיה לי בגרות טובה, לא אתקבל לאוניברסיטה וכל החיים שלי יהרסו."

• חשיבה דיכוטומית (הכל או כלום): "או שאני מצטיין או שאני אפס."

• מעגל ההימנעות: בשל הפחד העצום, התלמיד עשוי לפתח דפוסי התנהגות לא יעילים:

• הימנעות מלמידה: דחיינות קיצונית (כדי לא להתמודד עם החרדה שהחומר מעורר).

• למידת יתר: שינון אובססיבי ללא הפסקות, שמוביל לשחיקה ולבלבול.

• בלאק-אאוט (Blackout): ברגע האמת, רמת החרדה כה גבוהה שהמוח נכנס למצב הישרדותי ("הילחם או ברח"), האונה הקדמית (האחראית לחשיבה לוגית ושליפה מהזיכרון) "מתנתקת", והתלמיד שוכח את כל מה שלמד.

כיצד CBT מטפל בחרדת בחינות?

הטיפול בחרדת בחינות נחשב לאחד היעילים והמהירים ביותר בגישת ה-CBT. מטא-אנליזות (Von der Embse et al., 2018) מראות כי שילוב של טכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות מפחית משמעותית את החרדה ומשפר את הציונים.

1. הבנייה קוגניטיבית (Cognitive Restructuring) - העבודה מתמקדת בזיהוי "המחשבות המכשילות" והחלפתן ב"דיבור פנימי מתמודד".

 במקום: "אני חייב לדעת את התשובה לכל השאלות מיד."

 נאמר: "זה טבעי לא לדעת הכל ברגע הראשון. אקח נשימה, אדלג על השאלה הקשה ואחזור אליה אחר כך."

במקום: "הציון הזה יקבע את גורלי."

 נאמר: "זה רק מבחן אחד. גם אם לא אצליח, יש מועד ב', וזה לא אומר עליי שום דבר כאדם."

2. הפחתת עוררות פיזיולוגית - לימוד טכניקות הרפיה ליישום בזמן המבחן:

•  נשימות סרעפתיות להורדת הדופק.

•  הרפיית שרירים ממוקדת (PMR) לשחרור מתח בכתפיים ובידיים.

3. חשיפה ומיומנויות למידה - סימולציות: תרגול מבחנים בתנאי אמת (סטופר, שקט, בלי טלפון) כדי להרגיל את המוח לסיטואציה.

ניהול זמן: בניית אסטרטגיה לפתרון מבחן (חלוקת זמנים, קריאת הוראות, התמודדות עם "שאלות מוקש").

חרדת בחינות היא חסם שניתן להסיר. בעזרת טיפול ממוקד, התלמיד לומד לנתק את הקשר בין הערך העצמי שלו לבין הציון, לרכוש שליטה על הגוף והמחשבות, ולהפוך את המבחן מאיום מפלצתי – לאתגר פתיר.

ביבליוגרפיה ומקורות נבחרים

Ergene, T. (2003). Effective interventions on test anxiety reduction: A meta-analysis. School Psychology International, 24(3), 313-328

Putwain, D. W. (2019). Test anxiety in educational contexts: Concepts, findings, and future directions. Learning and Instruction, 101258

Spielberger, C. D., & Vagg, P. R. (1995). Test anxiety: Theory, assessment, and treatment. Taylor & Francis

Von der Embse, N., Jester, D., Roy, D., & Post, J. (2018). Recommendations for test anxiety interventions: A meta-analytic review. School Psychology Review, 47(4), 313-331

Zeidner, M. (1998). Test anxiety: The state of the art. Plenum Press 

פרופ' משה זיידנר הוא אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום זה)