קשיי קריאה, דימוי עצמי וטיפול CBT : איך הכל מתחבר?

קשיי קריאה , ויזואליים או שמיעתיים ,אינם עומדים בפני עצמם. הם משפיעים על תחושת המסוגלות, הדימוי העצמי, חוויית השליטה והביטחון הרגשי של הילד.

טיפול CBT מאפשר לבנות מחדש את התחושה שאני יכול - גם אם הדרך מורכבת: מהבנת הקושי, דרך שינוי חשיבה, ועד בניית חוויות הצלחה אמיתיות שמעצבות דימוי עצמי בריא.

 קריאה הינה מיומנות מורכבת המשלבת שני תהליכים מרכזיים:

• פענוח מידע גרפי וזיכרון עבודה, כלומר היכולת לזהות אותיות, לחברן לצליל ולשמור את המידע בטווח הקצר לצורך הבנת משפט.

• יצירת משמעות עמוקה ושימור בזיכרון לטווח ארוך, שבו הקורא מבין רעיון שלם, מקשר ניסיון קודם ומייצר תפיסה רחבה של הטקסט.

 כאשר אחד מהמרכיבים האלו נפגע - כמו במקרה של דיסלקציה ויזואלית (קושי בזיהוי חזותי של אותיות, בלבול, השמטות) או דיסלקציה שמיעתית (קושי בעיבוד פונולוגי, פירוק לצלילים, שחזור שמיעתי) - יכולת הקריאה נפגעת, והתוצאה ניכרת לא רק בתחום הלימודי אלא גם בתפקוד הרגשי.

ילדים ובני נוער רבים חווים את קושי הקריאה ככישלון אישי. הם רואים את הפער בין המאמץ העצום שהם משקיעים לבין ההישגים שמדווחים בסביבה.

כאשר אין סביבה מטפחת, חיזוקים נכונים או שיטות הוראה מותאמות - הפערים מתרחבים, והילד עלול לפתח תחושת חוסר מסוגלות.

 כיצד זה קשור לדימוי עצמי ולתחושת שליטה?

דימוי עצמי מתפתח מהילדות המוקדמת - תחושת מסוגלות, תגובות מהסביבה, הצלחות וכישלונות, והיכולת לראות את עצמי כמי שמשפיע על עולמו.

בכל גיל, ובעיקר בגיל ההתבגרות, ילדים זקוקים להרגיש שיש להם שליטה על יכולותיהם ועל החיים שלהם.

כאשר הקריאה - מיומנות בסיסית, חברתית ואקדמית לא מצליחה, נוצר פער:

הילד מרגיש חכם, מבין, חושב - אך לא מצליח להראות את זה.

הפער הזה פוגע ישירות בתחושת השליטה, בתפיסת הכישורים ובביטחון העצמי.

הסביבה מחזקת את ההשפעה:

הורים המתקשים להבין את הקושי ה"בלתי נראה", מורים שמפרשים את הבעיה כ"חוסר מאמץ", ציפיות נמוכות או מסרים של תסכול - כל אלה עלולים לבנות דימוי עצמי חלש, בושה ולפעמים גם הימנעות.

הקשר בין דיסלקציה, הצורך בשליטה ו־CBT : 

CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) מתאים במיוחד לעבודה עם מתבגרים המתמודדים עם קשיי למידה ודימוי עצמי נמוך, משום שהוא מבוסס על בניית תחושת שליטה פנימית דרך:

 1. זיהוי דפוסי חשיבה שליליים -

 “אני טיפש”, “כולם מצליחים ורק אני לא”, “אין טעם לנסות” - הן מחשבות אופייניות אצל ילדים עם לקויות קריאה.

ב־CBT לומדים לזהות את המחשבות האוטומטיות ולהחליף אותן בתפיסות מאוזנות ומציאותיות.

2. חוויות הצלחה מבוקרות -

בדומה למסקנות מהמחקר החינוכי, גם ב־CBT יוצרים מדרגות הצלחה קטנות, המותאמות ליכולת הילד. הילד חווה התקדמות בולטת, לומד לחבר את ההצלחה למאמץ ולא ל"מזל".

3. בניית תחושת שליטה (Mastery) -

CBT מדגיש את המקום של הילד כסוכן פעיל: מי שמזהה מחשבה, בוחר פעולה, מתמודד עם קושי ומסוגל לשנות תוצאה.

4. ויסות רגשי וחוסן - 

קשיי למידה מלווים לעיתים קרובות בחרדה, בושה, הימנעות ולחץ.

הטיפול מעניק כלים לנשימה, דיבור פנימי, ארגון התנהגותי והפחתת חרדת ביצוע.

5. חיזוק החוזקות הברורות של הילד -  

שילוב מודל 24 החוזקות (VIA) בתהליך מאפשר לילד לראות מי הוא מעבר לקושי: סקרנות, התמדה, יצירתיות, אהבת ידע, חברותיות ועוד.

כאשר הילד רואה את עצמו דרך עיניים של חוזקה - הביטחון העצמי עולה והקושי הלימודי הופך רק לחלק מתמונת חייו, לא להגדרה שלו.

המרכיב המשפחתי: מפתח להצלחת הטיפול - המעורבות ההורית קריטית במיוחד.

כשההורה מבין את הקושי, מפסיק לייחס אותו לעצלנות ומאמץ תקשורת תומכת וריאלית — הילד מקבל "משענת" פנימית.

לעומת זאת, כעס, ענישה וציפיות לא מותאמות עלולים ליצור דימוי עצמי נמוך וחרדה סביב למידה.

 ב־CBT המטופל וההורים לומדים:

1.  איך לתת משוב יעיל

2.  איך ליצור התנסויות מוצלחות בבית

3.  איך להפחית לחץ

4.  איך להאמין ביכולות הילד בלי לדרוש מעבר ליכולתו

5.  איך לעזור לו להרגיש שהוא יכול להשפיע על עתידו

למי זה קריטי במיוחד?

ילדים מחוננים עם לקות למידה נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לפגיעה בדימוי העצמי: הם מודעים לפער בין השכל ה"גבוה" לבין הקושי הבסיסי בקריאה.

רגישותם הגבוהה וההשוואה הבלתי פוסקת רק מעצימות את התחושה שהם "לא מספיק".

 במקרים אלו, CBT מסייע לבנות תפיסה תקינה של יכולות, לפרק מחשבות קשות, ולשמר את החוזקות הגבוהות לצד תיווך ועזרה בלמידה.