"אף אחד אינו יכול לשכנע את האחר להשתנות. שער השינוי יכול להיפתח רק מבפנים" ~ מרילין פרגוסון

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול Cognitive Behavioral Therapy - CBT הינו גישה פסיכותרפיסטית מובנית, קצרת מועד וממוקדת מטרה. 

הגישה פותחה במקור בשנות ה-60 על ידי פרופ' אהרון בק, והיא מבוססת על המודל הקוגניטיבי הגורס כי המקור למצוקה רגשית ולהתנהגות לא מסתגלת אינו טמון באירועים עצמם, אלא באופן שבו האדם תופס ומפרש אותם (Beck, 2011). 

כיום, ה-CBT נחשב ל"סטנדרט הזהב" (Gold Standard) בטיפול במגוון הפרעות נפשיות, בשל בסיס הראיות המחקרי הרחב שלו (David et al., 2018).

עקרונות הליבה של הגישה

הטיפול מתבסס על ההנחה כי קיימת השפעה הדדית מתמדת בין שלושה מרכיבים: מחשבות, רגשות והתנהגות.

1. זיהוי עיוותי חשיבה: מטופלים הסובלים מחרדה או דיכאון נוטים להחזיק ב"מחשבות אוטומטיות שליליות" ובעיוותי חשיבה (כגון חשיבה דיכוטומית או קטסטרופליזציה). הטיפול מסייע למטופל לזהות דפוסים אלו ולהגמיש אותם (Burns, 1980).

2. אמפיריציזם שיתופי (Collaborative Empiricism): המטפל והמטופל פועלים כצוות חקירה משותף, הבוחן את תקפותן של האמונות והמחשבות מול המציאות האובייקטיבית (Beck, 2011).

3. שינוי התנהגותי: לצד העבודה המחשבתית, הטיפול כולל אלמנטים התנהגותיים כגון "חשיפה" (Exposure) הדרגתית לגירויים מעוררי פחד, במטרה ליצור הכחדה של החרדה (Craske et al., 2014).

יעילות הטיפול: סקירת ספרות וממצאים מחקריים היעילות של CBT נחקרה באלפי מחקרים קליניים מבוקרים (RCTs).

טיפול בחרדה ודיכאון: סקירה מקיפה של מטא-אנליזות (ניתוחי-על) שבוצעה על ידי הופמן ואח' (Hofmann et al., 2012) בחנה 269 מטא-אנליזות ומצאה כי CBT הוא טיפול יעיל ביותר עבור מגוון הפרעות חרדה, הפרעות סומטופורמיות, בולימיה, כעס ומתח. נמצא כי הטיפול מניב תוצאות טובות יותר באופן מובהק בהשוואה לקבוצות ביקורת או טיפולים אחרים.

יעילות בילדים ונוער: 

מחקרים מראים כי CBT הוא הטיפול הנבחר (Treatment of Choice) עבור ילדים הסובלים מחרדות. קנדל (Kendall et al., 2008) הראה במחקריו כי פרוטוקולים של CBT לילדים, הכוללים חשיפה וחיזוק מיומנויות התמודדות, מובילים להפחתה משמעותית בסימפטומים ולשיפור בתפקוד החברתי והלימודי.

חשיבות מעורבות ההורים: הספרות מדגישה כי בטיפול בילדים, שילוב ההורים בתהליך (Parental Involvement) משפר את תוצאות הטיפול ומסייע בשימור ההישגים לאורך זמן (Friedberg & McClure, 2015).

שינויים מוחיים: מחקרים נוירו-ביולוגיים עדכניים מצביעים על כך שטיפול CBT מוביל לשינויים בפעילות המוחית ובקשרים העצביים באזורים הקשורים לוויסות רגשי, בדומה להשפעה של טיפול תרופתי, אך עם יתרון של הקניית כלים לטווח הארוך (Porto et al., 2009).

ה-CBT היא גישה טיפולית דינמית, המשלבת הבנה מעמיקה של נפש האדם עם כלים פרקטיים לשינוי. הגישה אינה מסתפקת בהקלת הסימפטומים, אלא מעניקה למטופל מיומנויות לניהול עצמי ולחוסן נפשי לכל החיים.

רשימת מקורות (ביבליוגרפיה)

Beck, J. S. (2011). Cognitive behavior therapy: Basics and beyond (2nd ed.). Guilford Press.

 Burns, D. D. (1980). Feeling Good: The New Mood Therapy. William Morrow and Company.

 Craske, M. G., Treanor, M., Conway, C. C., Zbozinek, T., & Vervliet, B. (2014). Maximizing exposure therapy: An inhibitory learning approach. Behaviour Research and Therapy, 58, 10-23.

 David, D., Cristea, I., & Hofmann, S. G. (2018). Why Cognitive Behavioral Therapy Is the Current Gold Standard of Psychotherapy. Frontiers in Psychiatry, 9, 4.

 Friedberg, R. D., & McClure, J. M. (2015). Clinical Practice of Cognitive Therapy with Children and Adolescents: The Nuts and Bolts (2nd ed.). Guilford Press.

 Hofmann, S. G., Asnaani, A., Vonk, I. J., Sawyer, A. T., & Fang, A. (2012). The Efficacy of Cognitive Behavioral Therapy: A Review of Meta-analyses. Cognitive Therapy and Research, 36(5), 427–440.

 Kendall, P. C., Hudson, J. L., Gosch, E., Flannery-Schroeder, E., & Suveg, C. (2008). Cognitive-behavioral therapy for anxiety disordered youth: a randomized clinical trial evaluating child and family modalities. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 76(2), 282–297.

 Porto, P. R., Oliveira, L., Mari, J., Volchan, E., Figueira, I., & Ventura, P. (2009). Does Cognitive Behavioral Therapy Change the Brain? A Systematic Review of Neuroimaging in Anxiety Disorders. Journal of Neuropsychiatry and Clinical Neurosciences, 21(2), 114–125.