הפרעת חרדה וטיפול CBT
להבין ולנצח את הפחד: חרדה וטיפול CBT
חרדה היא אחת התופעות הנפשיות הנפוצות ביותר בעולם המערבי. על מנת לטפל בה ביעילות, עלינו קודם כל להבין את המנגנון הביולוגי והפסיכולוגי שמפעיל אותה.
מה זו חרדה? המנגנון הביולוגי
חשוב להבדיל בין פחד לבין חרדה - פחד הוא תגובה רגשית ופיזיולוגית לסכנה מיידית ומוחשית (למשל: נחש שמופיע בשביל).
חרדה היא תגובה לסיכון עתידי, משוער או לא וודאי (למשל: "מה יקרה אם אכשל במבחן?", "מה יחשבו עליי במסיבה?").
"אזעקת שווא" במערכת ההגנה- מבחינה אבולוציונית, החרדה נועדה להגן עלינו. כאשר המוח (ובפרט אזור שנקרא האמיגדלה) מזהה איום, הוא מפעיל באופן אוטומטי את מערכת העצבים הסימפתטית. תגובה זו נקראת "הילחם או ברח" (Fight or Flight).
Shutterstock - הגוף מכין את עצמו לפעולה פיזית נמרצת:
הלב דופק מהר כדי להזרים דם לשרירים.
הנשימה מואצת כדי להכניס חמצן.
השרירים נדרכים.
מערכת העיכול מאטה (מה שגורם לתחושת "פרפרים" או בחילה).
במצב של הפרעת חרדה, מערכת האזעקה הזו רגישה מדי ומופעלת בעוצמה גם כשאין סכנה ממשית לחיינו (כמו במבחן, בדייט, או במעלית). המטופל חווה תחושות גופניות קשות ומפרש אותן כסכנה ("אני עומד לקבל התקף לב", "אני משתגע").
מודל ה-CBT לחרדה (מעגל הקסמים)
גישת ה-CBT מסבירה כי מה שמשמר את החרדה לאורך זמן אינו האירוע עצמו, אלא התגובה שלנו אליו. זהו "מעגל החרדה":
טריגר: מחשבה על אירוע מלחיץ.
פרשנות קטסטרופלית: "זה יהיה נורא", "אני לא אעמוד בזה".
חרדה: תגובה גופנית ורגשית חזקה.
הימנעות (Avoidance): זהו המרכיב הקריטי. כדי לא להרגיש את החרדה, האדם נמנע מהסיטואציה (לא הולך למסיבה, לא עולה לאוטובוס).
הקלה זמנית: החרדה יורדת מיידית כי נמנענו מהסכנה.
חיזוק לטווח ארוך: המוח לומד ש"ניצלנו" רק בזכות ההימנעות. הביטחון העצמי יורד, והחרדה בפעם הבאה תהיה חזקה יותר.
חלק ג': כיצד CBT מסייע בטיפול בחרדה?
הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי נחשב ליעיל ביותר לחרדה (Evidence Based) מכיוון שהוא פועל לשבירת המעגל בשתי חזיתות:
1. המישור הקוגניטיבי: אתגור המחשבות - רוב החרדות מוזנות על ידי "הערכת יתר של הסכנה" ו"הערכת חסר של יכולת ההתמודדות". בטיפול, אנו מזהים את המחשבות המפחידות ושואלים שאלות כגון:
"מה הראיות לכך שזה באמת יקרה?"
"אם זה יקרה, האם זה באמת סוף העולם, או שזה יהיה רק לא נעים?"
"איך התמודדתי עם מצבים דומים בעבר?"
המטרה אינה "לחשוב חיובי" בצורה תמימה, אלא לחשוב ריאלי. להחליף את המחשבה "אני אמות מבושה" במחשבה "זה יהיה מביך, אבל זה יעבור תוך כמה דקות".
2. המישור ההתנהגותי: חשיפה (Exposure)
זהו הלב של הטיפול בחרדה. כדי לנצח את הפחד, חייבים להפסיק לברוח ממנו. אנו בונים "סולם חשיפה" – רשימה של מצבים מפחידים מהקל אל הכבד. המטופל מתבקש לחשוף את עצמו באופן יזום ומבוקר לגורם המאיים, ולהישאר שם עד שהחרדה יורדת מעצמה.
תהליך זה נקרא הביטואציה (Habituation - התרגלות) : המוח לומד שתי עובדות חדשות:
האסון שניבאנו לא קרה.
החרדה היא גל שחולף – היא עולה, מגיעה לשיא, ואז יורדת, גם אם לא בורחים.
חרדה היא אזעקת שווא של הגוף, שמשתמרת בגלל דפוסי חשיבה שליליים והתנהגות נמנעת. טיפול CBT הוא תהליך מובנה שבו המטופל לומד להפסיק לפחד מהפחד עצמו, לוותר על ההימנעות, ולגלות מחדש את המסוגלות והחופש שלו.