לאדם / לתלמיד יכולת לבחור ולנהל את תהליך ההתפתחות שלו בתחום הלימודי והרגשי.
דיאלוג בין תלמיד למחנכת בשיחה אישית על מטרותיו של התלמיד עשוי להגביר את המוטיבציה של התלמיד.
מעקב ושינוי המטרות יכול לשפר את תחושת המסוגלות של התלמיד.
שיפור יכולת ותחושת מסוגלות תשפר את השתלבות התלמיד בהווה והבוגר בעתיד בקהילה.
מפגש תל"א, י"ג שבילי העמק
מפגש של התלמיד עם מחנכת או אנשי צוות, כדי לקבוע יחד מטרות תפקודיות בתחום הלימודי במקצועות ליבה (מתמטיקה, שפה, אנגלית), חוגים/ אשכולות/ קורסים, ובתחום החברתי- רגשי. המפגש כולל שיקוף, ביטוי של התלמיד ומתן היגדים, המסייעים לתלמיד להגדיר את מטרותיו.
מודעות: התלמיד בדיאלוג עם המחנכת, ממפים את יכולותיו וקשייו של התלמיד ומציבים מטרות.
בחירה: התלמיד בוחר יעדים בתחומים בהם בוחר לשפר את יכולותיו.
נחישות: קביעת המטרות והמעקב על אופן ביצוען מעודדות את המוטיבציה של התלמיד לממשן ולהציב מטרות חדשות למימוש.
בחט"ב, חט"ע ומסגרת המשך:
שיקוף מוקדי כוח וקושי בתחום הלימודי במקצועות הליבה - מתמטיקה, שפה ואנגלית; בבחירת חוגים/ אשכולות/ קורסים; ובתחום החברתי - רגשי.
הצגת היגדים מנחים לתלמיד ע"י המחנכת, המתייחסים לתחום הלימודי במקצועות הליבה, בחוגים/ אשכולות/ קורסים ובתחום החברתי - רגשי.
מתן תבניות מילים המסייעות בקביעת המטרות בתחומים המפורטים.
קביעת מטרות ויעדי הביניים.
חט"ב וחט"ע: המחנכת מציגה את התל"א האישית של כל תלמיד ומתקיים דיאלוג של כלל הצוות החינוכי-טיפולי.
במסגרת ההמשך: החניך יושב עם דף המטרות שבנה, וכן מטרותיו מוקרנות על מסך אל מול הצוות שבפגישה. החניך מציג את מטרותיו בתחום הלימודי, כישורי חיים ובתחום החברתי- רגשי. אנשי הצוות המלווים אותו מתייחסים למטרותיו, משקפים את מוקדי הכוח והקושי שלו, ומציעים רעיונות לסיוע לצורך השגת מטרותיו.
המפגשים נערכים ביוזמה ובהובלה של המחנכת. התלמיד והמחנכת סוקרים את המטרות ואת מטרות הביניים שהוצבו ע"י התלמיד, בודקים מה הושג, ובאם לא הושגה המטרה, אילו גורמים מעכבים את השגתה.
מפגש של תלמיד ומחנכת, באופן פרטני, בכיתה או בכל חדר המאפשר פרטיות, בשעות הפרטניות. מפגש זה נערך בתדירות של אחת לשבועיים לפני מועד התל"א, ובמהלך החודשיים הראשונים והאחרונים בשנה"ל, ביוזמת המחנכת.
המחנכת מתאמת פעמיים בשנה (חודשיים מתחילת שנה וחודשיים לפני סוף שנה) ישיבה עם כלל הצוות החינוכי-טיפולי שמתקיימת בסיום יום הלימודים ונמשכת כשעתיים.
במסגרת ההמשך: ישיבת התל"א מתרחשת באופן בו החניך מציג את מטרותיו בפני אנשי צוות במפגש אשר מועדו ומיקומו מתואמים מראש ע"י המחנכת, עם אנשי צוות שעובדים עם החניך.
בחט"ב, חט"ע ומסגרת המשך מתקיימים מפגשים אישיים של התלמיד והמחנכת, אחת לחודש, בשעות הפרטניות.
במהלך השנים האחרונות אנו עסוקים בדיוק מסמך התל"א הבית ספרי וכן בתהליך המלווה אותו. התחלת תהליך שינוי מסמך התל"א המסורתי התחיל מחוסר נוחות של צוות בית הספר מהמסמך, התחושה היתה שהתלמידים לא מגוייסים לכתיבה, וכן שהמסמך לא מהווה עבורם אבן דרך משמעותית בתהליך ההתפתחות וההתבגרות שלהם.
לאחר מספר שנים וגלגולים שונים של המסמך הן בחט"ב והן בחט"ע הגענו למסמך ולתהליך שאנו מרגישים שלמים איתו, ושהוא משמעותי לתלמידים ולהוריהם.
תהליך כתיבת התל"א נערך לאורך חודשיים, הוא מתחיל בשיעורי חינוך בהם התלמידים עוסקים בנושאים הקשורים לבירור החלומות, הכוחות והמעכבים של כל אחד ואחת, הן כשיח קבוצתי והן כשיח אישי. הם דנים בשאלות האם חשוב להציב לעצמנו מטרות? ומה חשוב לי בחיים? כמו כן, ניתנות דוגמאות מכשלונות ככוח מניע ומקדם ובאנשים מעוררי השראה.
לבסוף כל תלמיד.ה כותבים לעצמם מפת מטרות אישית בשלושה תחומים: לימודי, חברתי ואישי.
לאחר כתיבת התל"א עם התלמיד.ה, כל הורי בית הספר מוזמנים באחד מימי שישי ליום חגיגי של פגישות אישיות של כל תלמיד.ה עם המחנכ.ת וההורים, בו מוצגת התל"א שהתלמיד.ה כתבו וביום זה התל"א נחתמת על ידי התלמידים וההורים.
ביום זה לכל משפחה ישנה אפשרות גם להתנסות בכתיבת תל"א משפחתית.
על מנת שהתל"א תהפוך למסמך עבודה דינמי ומשמעותי לאורך השנה ישנם מספר מועדים בהם התל"א נפתחת והתלמידים בודקים באמצעות הערכה מעצבת (בסוף מחצית א') והערכה מסכמת (לקראת סוף השנה) היכן הם עומדים מול המטרות שהציבו לעצמם, האם הם רוצים לשנות מטרות, וחושבים מה יכול עוד לקדם אותם לעבר המטרות.
ביה"ס חוף השרון, ביה"ס האזורי של מועצה אזורית חוף השרון השוכן בשפיים.
ביה"ס רואה בהשתלבותם של תלמידים עם מוגבלות זכות, ויוצר בעבורם מענים יצירתיים, תכניות אישיות, מגוונות ומעצימות, תוך שילוב משמעותי של חוזקות התלמיד.
המענים הללו ניתנים הן לתלמידי השילוב והן לתלמידים הלומדים בכיתות החינוך המיוחד.
ביה"ס פיתח מודל של המערך המסייע - בראשו עומדת רכזת המערך, וכשלוחותיה אנו פוגשים את רכזת השילוב (מרכז הלמידה) רכזת כיתות החנ"מ, מרכז מהות ועוד. כל צוות ההוראה והסיוע בחנ"מ מגובש, מתואם ומלווה באופן מקצועי את המערך הבית ספרי. עובדים בשותפות מלאה עם הרשות ומשרד החינוך, ולא מוותרים על אף תלמיד.
תהליך בניית התל"א מתחיל מההכרות הראשונית עם התלמיד. כבר בשיחות האישיות באוגוסט המחנכים נפגשים עם התלמיד להכרות ראשונית.
במהלך חודשי ספטמבר-אוקטובר אנחנו מקיימים ישיבות צוות אחת לשבוע עם הצוות המלמד בכיתה, ומעלים כל ישיבת צוות 2-3 תלמידים. הצוות מספר על התלמידים מבחינה לימודית, רגשית והתנהגותית. מה הקשיים ומה הכוחות של הילד, איך כדאי לעבוד איתו? לדוגמה, בקבוצות קטנות, פירוק שאלה, מתן אסטרטגיות, קשר אישי וכו'.
במהלך חודש אוקטובר המחנכות והסייעות לוקחות את הילדים לשיחות אישיות, שואלות איך התחילה השנה, באיזה שיעורים קל יותר ובאיזה שיעורים יש אתגרים, עם מי הילד התחבר ועוד, מספרים לו על בניית התכנית האישית בכיתה, ושואלים אותו בעזרת שאלות מכוונות איזה מטרות הוא רוצה להציב לעצמו ולכמה זמן.
ביום ההורים אנחנו מציגות שוב את התל"א, ומחתימות את ההורים והתלמידים. כמובן שלפעמים נעשים שינויים תוך כדי שיחה עם ההורים, במטרה לקדם את הילד.
מצרפים כלי עבודה אשר מסייעים בשותפות התלמידים בתכניות האישיות שלהם.
ברוח הגישה האקולוגית תלמידים שוני צרכים יקבלו מענה כולל, בשאיפה לקדם איכות חיים ומתוך ראיית האדם כשלם בעל יכולות ואתגרים המושפעים מגורמים סביבתיים (חוזר מנכ״ל, 1999)
התל״א האקולוגית מגדירה מטרות תפקודיות המעודדות השתתפות בכל המרחבים השונים, עם אחריות משותפת של כל הגורמים העוטפים את התלמיד.
מקצועות הבריאות, כחלק משירותי החינוך המיוחדים הניתנים לתלמידים, מהווים חלק ממעטפת זו.
עם סיום תקופת התל״אות חשבתנו לשתף בכמה תהליכים מהשטח:
התל"א בתיכון שלנו נעשה בשיתוף כל הצוות של כיתת התקשורת. הישיבות הראשונות הן על התל"כ ואח"כ כל שבוע מוקדשת ישיבה לתלמיד או שניים, בהן כותבים את התל"א. כל הצוות משותף במסמך דוקס וממלא את החלק שלו, כך שמגיעים לישיבות מוכנים, ורק דנים על הנכתב ומדייקים למטרות וליעדים. לאחר שיש תוצר גולמי ראשוני ההורים מוזמנים ועוברים איתם על המטרות, ושוב מדייקים. לבסוף התלמיד עובר על המסמך עם המחנך, ומביע דעתו. לפעמים גם כאן נעשים שינויים! בסוף חותם התלמיד על כך שמסכים עם הנכתב ומתחילים בעבודה. הערכת מצב ושינויים בתל"א נעשים בד"כ במחצית, ומתואמים עם התלמיד ועם ההורים.
אצל ילדים עם סל אישי כתיבת התל"א נעשית מעט שונה. המסמך משותף, ואנשי הצוות ממלאים את חלקם. רכז החנ"מ עובר, יושב עם ההורים ועם התלמיד ומקבל הסכמה.
יש הורים שאני איתם בקשר דו שנתי, חודשי או אפילו שבועי. תלוי בתלמיד, תלוי בהורה ותלוי במצב.
הטיפול בחדר נעשה בהתאם לתל"כ ולתל"א, עם עוד דיוקים קטנים של התלמיד, ההורה ושלי לאורך הדרך. למשל, אם עולה נושא ספציפי שלא צוין בתל"א וקשור לדברים שאני עובדת עליהם, כמו ראיון שהילד עומד לעבור, אבחון, מבחן כלשהו, דילמה חברתית או לימודית, או שיש התמודדות זמנית: לידה, מעבר דירה, מחלה במשפחה וכו'.
לא מזמן פנה אלי תלמיד כדי שאעזור לו להחליט איזה פלאפון לקנות, עם אלו אפשרויות!
בבי"ס בנימין רוטמן מגשימים אנו צוות של חמש מרפאות בעיסוק. כולנו עובדות כחלק אינטגרלי מהצוות, שותפות בסדר היום הכיתתי, נוכחות בשיעורים ופעילויות בבית הספר ומחוצה לו, ולוקחות חלק בחשיבה ובכתיבה על כל המטרות האישיות והכיתתיות.
כחלק מתפיסה זו, אנו שותפות מלאות גם בכל תהליך כתיבת התל"א: אנו משתתפות בישיבות הצוות, בפגישות עם המחנכות וההורים, בחשיבה על המטרות ובכתיבתן. התל"א האישית של כל תלמיד משקפת, לדעתנו, את המטרות הרלבנטיות אשר תקדמנה את השתתפותו בתחומי העיסוק השונים, את איכות החיים שלו ואת תפיסת העצמי החיובית שלו.
השותפות בתהליך כתיבת התל"א, שהוא תהליך ארוך ומשמעותי שבו שותף כל הצוות, מהווה בעינינו הזדמנות להטמעת סוגיות מהותיות בקרב צוותי הכיתות, כגון: מודעות לצרכים הסנסומוטוריים של התלמידים ועריכת התאמות סנסוריות במרחב הכיתתי והבית ספרי, מודעות ויישום של טיפוח והגיינת פה איכותיים, סינגור עצמי, ניהול סדר יום, איזון עיסוקי ועוד. בנוסף לכך, בכל שנה אנו בוחרות נושא שנתי שאותו אנו לומדות ומפתחות כצוות ריפוי בעיסוק. הנושא הנבחר הינו תמיד נושא שאנו מניחות שיש לו משמעות בשיפור איכות חייהם של תלמידי בית הספר (למשל, השנה הנושא הוא "איזון עיסוקי"). השותפות בכתיבת התל"א מאפשרת לנו להטמיע גם את הנושא השנתי בתוך סדר היום האישי והכיתתי של התלמידים.
סביבת עבודה טובה דיה
בצעירותי, הייתי בדרך ל"קריירה": אווירה רצינית, בגדים ייצוגיים, שעות רבות ומשכורות גבוהות. רק שמדיי פעם, היה איזה בוקר כזה, שפתאום כל זה איבד משמעות. ואז גם הסכום הכי גבוה לא הצליח להוציא אותי מהמיטה. לא היתה ברירה, הלכתי לחפש משמעות. בסופו של דבר, מצאתי את עצמי עובדת כמטפלת באמנות עם מתבגרים. גיליתי שהאנרגיות המתפרצות שלהם יכולות להחליף את הקפה של הבוקר. המוח המתבגר מתפתח בפערים בין חלקים שונים, ולכן לפעמים מתקבלת חשיבה דרמטית, אימפולסיבית ונוקשה. כשמוסיפים למאפיינים אלו את היותם של המתבגרים שלנו על הספקטרום האוטיסטי – מתקבלת תמונה ייחודית ומורכבת. אתגרי ההתבגרות פוגשים אצלם בין השאר נטייה לנוקשות, חזרתיות, חרדה, פיצולים רגשיים, תבניתיות מופרזת וקשיים בוויסות הרגשי והחושי.
עבודת הצוות במקרה כזה הכרחית: היא מספקת מעטפת הדוקה, מתואמת, שיש בה למידה ותמיכה הדדית של אנשי צוות זה בזה. התל"אות שלנו, תוכניות העבודה, נבנות בהובלת המחנכות ובהשתתפות כלל הצוות: מחנכות, יועצת, מטפלים פרא-רפואיים, מורים מקצועיים, וכמובן – סייעות הכיתה [למעשה, הן מבלות שעות רבות עם התלמידים, ולרוב בעלות מידע רב-ערך]. לפני הישיבות, כל תלמיד ותלמידה משתתף בהגדרת המטרות השנתיות אותן מעוניינים להגשים. במהלך הישיבות, מתקיימת שיחה של הפרייה הדדית וחידוד המטרות; כל אחד מאנשי הצוות מוסיף את הראייה הייחודית שלו. התוכנית המגובשת מועברת להורים בהובלת המחנכת ובנוכחות הסייעות ואנשי צוות, בהתאם לצרכים הייחודיים של כל תלמיד ותלמידה. הנוכחות הקשובה, האינטימיות והקרבה והעומקים שניתן להגיע אליהם במפגשים אלו לרוב ממלאים אותי התרגשות.
עבורי, הראייה המכילה הזאת, השיח הפתוח ובגובה העיניים, הצניעות והחתירה ללמידה משותפת (שמתחיל מההנהלה ועובר דרך כל בעלי התפקידים – לאף אחד אין מונופול על איזו אמת גדולה) – הם אלו שהופכים את ביה"ס שלנו למה שהוא.
כמובן שלא הכל ורוד, ויש קשיים ותסכולים. אבל לרוב החוויה עבורי היא שגם בקושי, יש עם מי לחלוק, ושכצוות - אנחנו מצליחים לתת מענה והחוויה היא של תסכול מצמיח.
אני אוהבת לבוא לעבודה בבוקר.