הצעירים מוותרים על "כלכלת החלטורה" - וחוזרים להיות שכירים
ההבנה כי לעצמאות יש מחיר כלכלי במצבי משבר מובילה את העובדים העצמאים לדרישה לשנות את כללי המשחק - שצפויה לייצר מהפך במאפייני התעסוקה
אחד המאפיינים הבולטים של בני דור ה-Y הוא חוסר הרצון שלהם להתקבע במקום עבודה יחיד, לצד ביטחון עצמי ביכולת להשתלב בקלות בשוק העבודה. עד לפני כשנה אם הייתם משוחחים עם בוגרי אוניברסיטאות על עבודה כשכירים לתקופה ממושכת, התגובות הנפוצות המתקבלות היו נעות בין אדישות לתחושת אימה, שכן דור ה-Y מאופיין עם "כלכלת החלטורה" (gig economy).
"כלכלת החלטורה" מתבססת על עבודה זמנית, כעצמאים (פרילנס), ללא קשרי העסקה ישירים וללא מחויבות לטווח הארוך משני הצדדים. כך, חברות שצמחו בעשור האחרון כמו אובר, וולט ופייבר, מתבססות על כוח עבודה זמני ועצמאי, מתוך אידיאולוגיה של כלכלה שיתופית. היתרון הגדול למעסיקים הוא החיסכון הכלכלי. אותן חברות לא מחויבות לשלם עבור תנאים סוציאליים, פנסיות, הטבות או ביטוחים לאותם עובדים. מנגד, לעובדים עומד חזון העצמאות הכלכלית, שכן הם לא מחויבים למקום עבודה אחד ויכולים לעבור בקלות ממעסיק למעסיק. לעתים קרובות, גם השכר פר שעה גבוה יותר בהשוואה לעבודה כשכירים של החברה. יתרונות אלה מעלים את האטרקטיביות בעיני הדור הצעיר. מחקרים מצביעים על כך שבקרב גילי 34-18 בארה"ב, 55% ציינו כי עבודת חלטורה היא מקור התעסוקה העיקרי עבורם.
ואולם משבר הקורונה טילטל את שוק העבודה ומצביע על שינוי במגמה של החברות המסתמכות על עובדים עצמאים. עובדים רבים שהועסקו כפרלינסרים היו הראשונים להיפלט משוק העבודה. מכיוון שאותם עובדים לא מוגדרים שכירים, רובם הגדול אינו זכאי לדמי אבטלה. אין להם אפילו את הפריווילגיה לצאת לחל"ת, שכן הם עצמאים לכל דבר ועניין. הם לא מאוגדים, אין להם ועד ובמרבית המקרים הם אינם מכירים את העובדים האחרים, ולכן גם לא יכולים להתאגד. למעשה, היתרון הגדול של עצמאות תעסוקתית הוא החיסרון הגדול של אותם עובדים בתקופת משבר הקורונה.
ההבנה כי לעצמאות ולמשכורת הגבוהה יש מחיר כלכלי במצבי משבר מובילה את העובדים העצמאים לדרישה לשנות את כללי המשחק, דרישה שצפויה לייצר מהפך במאפייני התעסוקה, מעובדים עצמאים לשכירים של החברה. סנונית ראשונה לכך ניתן לראות בניסיונות של התאגדות עובדי אובר ובחוקים שהועברו בקליפורניה (Assembly Bill 5) לטובת העובדים העצמאים. בדומה לכך, שליחי וולט בישראל פתחו קבוצת פייסבוק, שמטרתה לשנות את תנאי התעסוקה שלהם. גם בתי המשפט פועלים להגדיר מחדש את יחסי העבודה בין עובדים עצמאים לחברה המעסיקה אותם, ולדרוש שאותן חברות ייקחו אחריות על העובדים העצמאים.
משבר הקורונה עתיד לשנות את אופיין של החברות שהחלו לפעול בראשית העשור הקודם והתבססו על יחסים קצרי טווח בין עובדים והמעסיקים. נדמה כי העובדים, כולל דור ה-Y, חוזרים לדפוסים הישנים והמוכרים של העסקה כשכירים, תחת החסות של החברה המעסיקה. לפיכך, יש לצפות כי העשור הבא יאופיין בדרישה ליותר יציבות תעסוקתית - ופחות עצמאות. חברות שלא יבינו כי מאפייני התעסוקה משתנים, לא יצליחו להשאיר את העובדים הטובים, גם במחיר של משכורות גבוהות מהמקובל בשוק. תשלום ביטוח לעובדים הוא סיגנל ראשון, אך הוא לא מספיק. החברות שלא ישכילו להבין כי שוק התעסוקה משתנה, ימצאו עצמן במאבקים מתמידים עם העובדים. אותן חברות צריכות להבין כי כלכלת החלטורה כנראה כבר לא רלוונטית לעשור הבא, ויש לחשוב מחדש על הגדרת מערכת היחסים בין החברה לעובדיה.
ד"ר קליין היא מרצה בכירה במחלקה לכלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטת אריאל