מאמרי דעה וכתבות
הניצול הציני של החל"ת הוביל לפגיעה בעובדים
הניצול הציני של החל"ת הוביל לפגיעה בעובדים
פורסם ב-22.04.20
פורסם ב-22.04.20
מספר דורשי האבטלה זינק מאז משבר הקורונה, כאשר בשיאו כ-90% מדורשי האבטלה היו עובדים שהוצאו לחל"ת. המספרים המבהילים מעלים שאלה לגבי השימוש הנרחב של ארגונים בחל"ת; האם החסות של הממשלה על קבוצת עובדים זו מעודדת את הארגונים להשתמש בחל"ת כאמצעי לחיסכון כלכלי?
מספר דורשי האבטלה זינק מאז משבר הקורונה, כאשר בשיאו כ-90% מדורשי האבטלה היו עובדים שהוצאו לחל"ת. המספרים המבהילים מעלים שאלה לגבי השימוש הנרחב של ארגונים בחל"ת; האם החסות של הממשלה על קבוצת עובדים זו מעודדת את הארגונים להשתמש בחל"ת כאמצעי לחיסכון כלכלי?
דרישת הממשלה לסגור עסקים או לצמצם פעילות הובילה ליצירת שלושה מעמדות. בקבוצה הראשונה נמצאים העובדים הממשיכים בשגרת עבודתם כעובדים חיוניים או באמצעות עבודה מהבית. הקבוצה השנייה כוללת עובדים שפוטרו בעקבות סגירת החברה. ובין שתי הקבוצות האלה נמצאת קבוצה חדשה שמעולם לא היתה בשימוש כה נרחב, והיא קבוצת העובדים בחל"ת.לכאורה, אותם עובדים בחל"ת נדרשים להודות למזלם, שהרי הם צפויים לחזור לעבודתם לאחר שהמצב יתייצב. ואולם, למעשה מדובר במצב ביניים בעל רמת אי־ודאות גבוהה לגבי עתיד העובדים. עובדים בחל"ת אינם זכאים למשכורת ממקום עבודתם, אינם זכאים להפרשות פנסיוניות מצד המעסיק או לכל הטבה שניתנת מטעם החברה. לפיכך ,מצבם גרוע לא פחות משל העובדים המפוטרים. בעוד המפוטרים מודעים למצבם העגום, העובדים בחל"ת נמצאים במעין לימבו תעסוקתי. מחד הם אינם מהווים יותר חלק מהארגון, ואינם יודעים אם יחזרו לעבודתם, ומאידך הם נדרשים להכיר תודה לארגון שהסכים לשמור על מעמדם כ"עובדים" ולא לפטרם לחלוטין. לפיכך, האי־ודאות התעסוקתית מוסיפה לתחושת חוסר הביטחון במצב הכלכלי.
דרישת הממשלה לסגור עסקים או לצמצם פעילות הובילה ליצירת שלושה מעמדות. בקבוצה הראשונה נמצאים העובדים הממשיכים בשגרת עבודתם כעובדים חיוניים או באמצעות עבודה מהבית. הקבוצה השנייה כוללת עובדים שפוטרו בעקבות סגירת החברה. ובין שתי הקבוצות האלה נמצאת קבוצה חדשה שמעולם לא היתה בשימוש כה נרחב, והיא קבוצת העובדים בחל"ת.לכאורה, אותם עובדים בחל"ת נדרשים להודות למזלם, שהרי הם צפויים לחזור לעבודתם לאחר שהמצב יתייצב. ואולם, למעשה מדובר במצב ביניים בעל רמת אי־ודאות גבוהה לגבי עתיד העובדים. עובדים בחל"ת אינם זכאים למשכורת ממקום עבודתם, אינם זכאים להפרשות פנסיוניות מצד המעסיק או לכל הטבה שניתנת מטעם החברה. לפיכך ,מצבם גרוע לא פחות משל העובדים המפוטרים. בעוד המפוטרים מודעים למצבם העגום, העובדים בחל"ת נמצאים במעין לימבו תעסוקתי. מחד הם אינם מהווים יותר חלק מהארגון, ואינם יודעים אם יחזרו לעבודתם, ומאידך הם נדרשים להכיר תודה לארגון שהסכים לשמור על מעמדם כ"עובדים" ולא לפטרם לחלוטין. לפיכך, האי־ודאות התעסוקתית מוסיפה לתחושת חוסר הביטחון במצב הכלכלי.
גם בתקופות של משברים כלכליים גלובליים, כמו ב-2008, לא נתקלנו בתופעה כה נרחבת. אם כן, מדוע אנו רואים גאות במספר העובדים בחל"ת? אחד ההסברים לכך הוא העברת החסות על העובדים מהחברות והארגונים אל הממשלה. ייתכן כי דווקא הסכמת הממשלה לשלם לעובדים בחל"ת דמי אבטלה אותתה לארגונים כי הם רשאים להוציא עובדים לחופשה, גם במידה שהארגון רווחי ולא נפגע ממשית מהמשבר. וכך ניתן לראות ארגונים שבהם חלק מהעובדים ממשיכים את עבודתם כרגיל ואילו חלק מהעובדים הוצאו לחל"ת אף שאין שינוי ברווחיות. מצב זה אופייני לא רק למגזר הפרטי, גם במגזר הציבורי ניתן למצוא עובדים שהמשיכו בעבודתם כרגיל, עובדים שנדרשו לנצל את ימי החופשה, ולצדם עובדים בחל"ת. שלא במפתיע, במקרים רבים מדובר לא פעם בעובדים החלשים בארגון והפגיעים ביותר לפיטורים עתידיים.האם ארגון שמצליח לשלם משכורות רגילות לחלק מעובדיו או לאפשר לעובדיו לנצל ימי חופשה, זכאי לדרוש מקבוצת עובדים בארגון לצאת לחל"ת? האם אין פה ניצול ציני של משבר שבחסותו הארגון מנסה לחסוך כספים? בצד התמיכה בעובדים בחל"ת, על הממשלה לתת את דעתה לגבי השימוש הנרחב בהוצאת עובדים לחל"ת ולקבוע קריטריונים ברורים, כדי שהפרקטיקה הזאת לא תחלחל הלאה, כאמצעי לחיסכון כלכלי, גם בימים כתיקונם ותהפוך לנורמה ארגונית מקובלת.
גם בתקופות של משברים כלכליים גלובליים, כמו ב-2008, לא נתקלנו בתופעה כה נרחבת. אם כן, מדוע אנו רואים גאות במספר העובדים בחל"ת? אחד ההסברים לכך הוא העברת החסות על העובדים מהחברות והארגונים אל הממשלה. ייתכן כי דווקא הסכמת הממשלה לשלם לעובדים בחל"ת דמי אבטלה אותתה לארגונים כי הם רשאים להוציא עובדים לחופשה, גם במידה שהארגון רווחי ולא נפגע ממשית מהמשבר. וכך ניתן לראות ארגונים שבהם חלק מהעובדים ממשיכים את עבודתם כרגיל ואילו חלק מהעובדים הוצאו לחל"ת אף שאין שינוי ברווחיות. מצב זה אופייני לא רק למגזר הפרטי, גם במגזר הציבורי ניתן למצוא עובדים שהמשיכו בעבודתם כרגיל, עובדים שנדרשו לנצל את ימי החופשה, ולצדם עובדים בחל"ת. שלא במפתיע, במקרים רבים מדובר לא פעם בעובדים החלשים בארגון והפגיעים ביותר לפיטורים עתידיים.האם ארגון שמצליח לשלם משכורות רגילות לחלק מעובדיו או לאפשר לעובדיו לנצל ימי חופשה, זכאי לדרוש מקבוצת עובדים בארגון לצאת לחל"ת? האם אין פה ניצול ציני של משבר שבחסותו הארגון מנסה לחסוך כספים? בצד התמיכה בעובדים בחל"ת, על הממשלה לתת את דעתה לגבי השימוש הנרחב בהוצאת עובדים לחל"ת ולקבוע קריטריונים ברורים, כדי שהפרקטיקה הזאת לא תחלחל הלאה, כאמצעי לחיסכון כלכלי, גם בימים כתיקונם ותהפוך לנורמה ארגונית מקובלת.