משי נולדה באוקטובר 2019 בכפר הדרוזי סאג'ור בצפון. אמא שלה, כלבה קטנה ועדינה, הייתה קשורה בשרשרת ברזל בחצר בית ללא שום קורת-גג להסתתר מפני החום או הקור. האנשים שהחזיקו אותה שם אפילו לא ידעו שהייתה בהריון והיא המליטה מספר גורים. הם זרקו חלק מהגורים בגיל שבועיים למקום לא ידוע וכאשר נותרו שלושה גורים, נודע על-כך לפעילה מעמותת "כלבלאב", שהתחננה בפני המשפחה שיתנו לגורים להיות עם האמא והבטיחה להם למצוא לגורים בתים מאמצים. ראינו את הפוסט בפייסבוק ולא יכולנו להשאר אדישים לגורה השחורה, הקטנה והמתוקה. נסענו כל הדרך מבת חפר לסאג'ור ואספנו משם גורה רטובה ומלוכלכת בבוץ, מיד התאהבנו.

משי ליוותה אותי בלימודי הכלבנות טיפולית ומאז עובדת איתי בבתי ספר בחינוך המיוחד.

לוסי נולדה ביוני 2022. היא ואחיה נמצאו בגיל ארבעה שבועות לערך נטושים ליד הישוב שלומי. פעילים של עמותת "חברים לחיים" חילצו אותם משם והביאו אותם ליום אימוץ בר"ג. כשקראנו את הפוסט עליה ועל הגורים הנוספים, נסענו ליום האימוץ ואימצנו אותה. היא הייתה קטנטנה ומתוקה, מלאה בפרעושים ובקרציות. טיפלנו בה וניקינו אותה. משי אימצה אותה והייתה לה כאמא – ליקקה וניקתה אותה וגם חינכה אותה כשהיה צורך בכך. מאז הן קשורות מאוד זו לזו.

גם לוסי מגיעה איתי לעבודה. היא מאוד אוהבת גירודים בבטן ולשחק בכדור המצפצף שלה. היא שחיינית מעולה ואוהבת מאוד לנסוע לים. היא גם מעולה בחפירות בגינה...

דווקא העובדה שמשי ולוסי הן כלבות מעורבות אשר היו זקוקות לבית עוזר לילדים להסכים ולבוא לטיפול (אני קלינאית תקשורת וכלבנית), מתוך תחושת משמעות שגם הם מגיעים כדי לעזור להן.

נער בן 17 איתו עבדתי אשר היה עם אילמות סלקטיבית במשך 13 שנה ועבר טיפולים רבים  שלא צלחו, כתב לי לאחר טיפול ממושך: "בזכות משי ולוסי הצלחתי לחדור חלק ניכר מהמחסום של האילמות הסלקטיבית שלי לאחר כ13 שנות שתיקה, בכך שהן עזרו לי לפתח את הביטחון לדבר, ועזרו לי ביצירת תקשורת עם אנשים. הצלחתי לפתח יכולות של אחריות והבנת האחר, והשתפרתי חברתית. וכל זה עם בונוס של כלבות מדהימות!"

הקשר איתן עשה את כל העבודה, אני רק הצטרפתי.