'אף אחד לא רוצה כלבה שחורה'. 

את המשפט הזה שמעתי כשהלכתי לחפש כלבה נוספת למשפחה בכפר רות, "תנו לחיות לחיות". שאלתי לאיזו כלבה יש את הסיכוי הכי נמוך למצוא אימוץ והכלבנית אמרה: 'מונה, כלבה עם לב זהב. היא כאן 5 שנים מאז שהיתה גורה, והסיכוי שלה הכי נמוך, כי אף אחד לא רוצה כלבה שחורה'. למפגש האימוץ הגענו יחד עם מוגלי כי מעבר לרצון שלי לעבוד עם מונה היה לנו חשוב יותר שהיא תהיה חברה אמיתית למוגלי. למוגלי תמיד היה קשה לסמוך וליצור קשרים ובאותה תקופה היא איבדה את הכלבה שהיתה מעין אמא עבורה בעולם.

מונה יצאה מהכלוב בשמחה אינסופית, ליקקה את מוגלי ואותנו (מוגלי לא הכי התלהבה אבל גם לא התנגדה וזה המון!). זה היה ברור שמונה הולכת איתנו הביתה.

5 שנים בכלוב וחשבתי שבהדרגה נתחיל לראות בבית את הפצעים וה'שריטות' של חווית החיים הזו. זה לא קרה! מונה הכלבה הכי בריאה בנפשה שהכרתי. היא לא קראה את כל ספרי הפסיכולוגיה וצחקה על החיים. מונה עומדת בקלישאה של 'אהבה ללא תנאי'. כל מטופל שנכנס לחדר התקבל מיד בליקוקים ובהתרגשות מווסתת ונעימה. ההתנהגות הזו היתה נעימה למטופלים אבל גם העלתה שאלות מעניינות: האם היא אוהבת אותי באמת? היא ככה עם כולם?. שאלות שהיו רלוונטיות עוד יותר לילדים רבים המגיעים אלי לטיפול בטראומות מורכבות שחוו, כגון נטישה ואימוץ. 

מונה נפטרה באפריל 2022 בגיל 13. גם לקראת מותה כאשר היתה חלשה ודמנטית, היא לא וויתרה אף פעם על הכניסה לקליניקה ונתנה לי ולכל המטופלים והמטופלות לאורך השנים שיעור אמיתי של אופטימיות, תקווה וניפוץ סטיגמות.

* תודה לדודה ליאת שראתה את הפרסום עליה מניו-יורק והכריחה אותנו ללכת לפגוש אותה !