את גינס, הכלב המעורב שלי, אימצתי לקראת סוף לימודי הכלבנות הטיפולית. מאז, כבר 10 שנים שהוא מתלווה אלי למרחבים טיפוליים שונים.

את גינס פגשתי לראשונה כשהתנדבתי בעמותת גג לחיות. הוא נמצא ע"י אחד ממתנדבי העמותה כששוטט ברחבי העיר. מיד כשראיתי אותו הרגשתי שהוא הכלב הנכון עבורי. מאז ומעולם הצלתי כלבים משוטטים ואימצתי כמה כלבים לבית הוריי כך שגם במקרה הזה היה לי ברור שאני מאמצת כלב ומעניקה לו בית חם.

גינס חזר לעמותת חבר ממנה ברח מלכתחילה, אבל אני לא וויתרתי! נסעתי לעמותת חבר כדי לאמץ אותו, שם גיליתי שיש משפחה אחרת שכבר מתעניינת באימוץ שלו. הוא כל כך נגע לי ללב שלא הסכמתי לשחרר. ביקשתי לדבר עם המשפחה, סיפרתי להם את התגלגלות האירועים והם הסכימו לראות כלבים נוספים ואפשרו לי לאמץ את גינס.

גינס הגיע סקרן מאוד לעולם שמחוץ לכלביה ועם זאת, חששן ולכן היה נובח על אנשים, אופנועים, אופניים, ציפורים וכד'. היה ברור לי שזה הולך להיות תהליך ארוך של התקרבות ויצירת ביטחון עם גינס. לכן, עבדנו על אילוף בסיסי, הרגלה לסביבו תשונות ולאנשים שונים ויצירת חיבור ביני לבינו. עם הזמן, למדתי מה החוזקות והחולשות שלו וכך יכלתי לצוות אותו אלי רק לסביבה טיפולית אלייה הוא מתאים ונכון לו להיות בה. 

גינס מתלווה אלי למעונות והוסטלים של בוגרים עם צרכים מיוחדים. הוא מורגל לכיסאות גלגלים, אוהב לשבת על הברכיים של המטופלים ומעניק אהבה ללא תנאים!

בחורה בשנות ה- 30 לחייה, תקשורתית, אשר חששה מאוד מכלבים וכמעט לא הסכימה להיכנס לחדר הפעילות. עםהרבה עבודה וזמן הסכימה לאט לאט להינס ועם הזמן להבריש ואף ללטף את גינס. הרוגע של גינס אשר מאפשר את המגע ומחפש את תשומת הלב עזרה מאוד בתהליך.

היום, אחר הכרות עם גינס, הרבה עידוד, נחישות והתמדה, היא מלטפת, מחבקת אותו, מאכילה אותו מכף היד ואף מבקשת להיות ראשונה בכל התרגולים והמשחקים.