בית אנדוני חורי  מאת אדריכל ניקי דוידוב

בית אנדוני חורי ברח' יהודה הימית 57 הוא חלק מרצף של בנינים בגדה הדרומית של הרחוב, אשר נבנו בשנות השלושים, רובם בסיגנון הבינלאומי. מפתיע לראות כי 'הולדתו' של הבניין בעל החזות האקלקטית יפואית ביותר, מתוך אלה, היא בתכנית לבניין 'תלאביבי' בינלאומי אופייני, כפי שמופיע בשרטוטים הסכמתיים של אדריכל הבנין אנדוני ברקמי מיוני 1934. 

האדריכל מוכר בעיקר בגלל הבית שבנה למשפחתו ב-1932 בירושלים, והמשמש כיום את מוזיאון קו התפר. בניין זה מעוצב  כבית חלומות מזרחי, ומפתיע שהתכניות לבית חורי, שנבנה באותה תקופה, מציגות בניין בינלאומי סטנדרטי. לו היה הבניין בתל אביב, ניתן היה לחשוב שזה חלק מהכפייה של מהנדס העיר דאז, בן-סירה להסוואת הבניינים האקלקטיים. (הערה: כותב שורות אלה  חשף את נושא הסוואת הבניינים בהרצאה בכנס הסגנון הבינלאומי שהתקיים ב-1994 בתל אביב). 

בתיק הבניין של בית חורי ניתן לראות דירה מפוארת שכוללת 4 חדרי שינה, בנוסף חדרי אירוח וחדר אוכל נרחב ואף חדר למשרתים. חזית הבנייןהמעוצבת בסגנון בינלאומי מובהק, בת 2 קומות מגורים זהות,  מעל קומה מסחרית. קומות המגורים בגובה 4 מ', והקומה המסחרית בגובה 5 מ'. מתוך  כך גובהו של הבניין משתווה כמעט לבניין הסמוך בן 3 קומות מגורים (בית בנדטו אלונזו ברחוב יהודה הימית 55). בחזית מופיע אלמנט חדר המדרגות עם חלונות קומתיים אופקיים נפרדים. בחזית הבניין  פתחים רחבים, החלונות אופקיים משולבים בפס המחבר לרוחב הקומה. במרכז  מרפסת המחברת בין שני החלונות האמצעיים והמרפסות עם מעקה סורגים אופקיים. גם הקומה המסחרית בינלאומית ובגלריה חלונות פס צרים.   

בפועל הבניין הקיים מציג חזית שונה לגמרי - חזות אקלקטית  בחיפוי אבן או דמוי אבן שמערבת אלמנטים יפואיים ובינלאומיים. אלמנט חדר המדרגות כולל כניסה מקושתת, מעליה 'טרמומטר' צר. בחזית 8 פתחים עם אוריינטציה אנכית מובהקת.  בקומה הראשונה 2 מרפסות ארוכות המחברות ארבעה פתחים, כל אחת. בקומה השניה  2 מרפסות המחברת בין שני הפתחים האמצעיים,  מרפסות אלה חוזרות גם בחזית הגג.  עיצוב המרפסות הוא בסיגנון הבינלאומי – תיבה פשוטה בנויה, בכל מרפסת קיימות 2 גריעות במעקה הבנוי החזית, בהן שני מוטות מתכת אופקיים מעל לחלק הבנוי. מתחת למרפסות זיזי תמיכה אקלקטיים מסוגננים. הקומה המסחרית מאמצת בגלריה את הפתחים המקושתים, המאפיינים את הבניינים ביפו, ונוגדת את רצף הקרניז המוביל בבנייני החזית הדרומית של יהודה הימית.  

לא ניתן לאתר את תהליכי המעבר בין החזות הבינלאומית לחזות האקלקטית בה נבנה הבניין בפועל. השוואה זו מהווה דוגמא יוצאת מהכלל להבדלים באפקט החזותי בין הסגנון האקלקטי שבמהותו הוא האדרת חזות הבניין לסגנון הבינלאומי שמהותו היא הפשטות. האמצעים להאדרת נוכחות הבניין, מעבר לאוריינטציה האנכית המודגשת של הפתחים, כוללים-  חיפוי אבן, קשתות בגלריה מערך המרפסות והגג, במבט ראשון על שרטוטי הבניין הבינלאומי ניתן חשוב שהוא בעצם רק חצי מהבניין הבנוי. צינור הניקוז היורד באמצע הבניין מחזק הטעיה זו.