תיאור תהליך הלמידה
יוזמת חקר אתר שבע טחנות, שהוצגה ב"כנס תקשוב תל-אביב יפו 2013" והוכרזה כיוזמה מצטיינת, מהווה תהליך מודולארי שהתבצע בכיתה ו'3.
ראשיתו, בהבניית תהליך חקרני עצמאי עם הילדים ע"י קבוצות מיקוד שונות אשר פעלו על פי תהליך העבודה בקבוצות ואחריתו- שיתוף תוצרי
המחקר שנוצרו במרשתת. עבודת החקר של התלמידים התבצעה בשלושה שלבים מרכזיים אשר היוו אבני-דרך מודולאריים.
אבן הדרך הראשונה היתה החלת האוריינות הלשונית בביסוס שאלת החקר והבניית ידע עצמאית של כל קבוצת מיקוד- בדרך לכתיבת טקסט
מידעי.
אבן הדרך השנייה היתה העבודה בקבוצות כאשר התלמידים עבדו בסביבה מתוקשבת שיתופית. לשם כך, היה עליהם לצעוד שלב אחד קדימה בהחלת האוריינות המידענית שנחשפו אליה בעבר ולמדו להטמיעה בתהליכי עבודה אישיים וקבוצתיים.
אבן הדרך השלישית היתה הוראת העמיתים ושיתוף המידע שנוצר (טקסט מידעי עצמאי של כל קבוצה) במרשתת בסביבה המקוונת
השיתופית של 'גוגל מפות'- בפרופיל ציבורי.
מהלך העבודה
עם התוודעותם הראשונה של התלמידים ליוזמה החקרנית, הובאה בפניהם התפישה שאת הלמידה על האתר הם יבצעו בעצמם.
2. לאחר הקנייה ראשונית על האתר עצמו, דרך מקורות מידע מקוונים, התלמידים העלו אסוציאציות שונות.
3. לאחר שקבוצות המיקוד השונות גובשו, התלמידים התבקשו ליצור בעצמם תבניות ידע של כל היבט נחקר, בדרך לביסוסה של שאלת חקר עצמאית. לדוגמה: הקבוצה שבחנה את ההיבט התיירותי-כלכלי של המקום נדרשה להכליל את המושגים השונים שהעלתה, בדרך לביסוס שאלת החקר העצמאית שלה שהיתה: "כיצד ניתן למשוך תיירים לאתר שבע טחנות?".
4. כשהושלם שלב ביסוס שאלת החקר ע"י כל קבוצה- באה השעה לצאת אל האתר ולאסוף את המידע הגלום במקום, דרך כלי חקר שונים כמו
תצפיות, ראיונות, מדידות ואיסוף מידע מודפס אשר היה במקום בעקבות המונח המרכזי.
5. לאחר שלב סיעור המוחות, התלמידים יצרו הכללות, בדרך לתבנית ידע ראשונה כללית על האתר הנחקר.
6. לאחר מכן, התלמידים התבקשו להתאגד לקבוצות מיקוד שונות ולייחד את הצטרפותם לכל קבוצה על פי עניין בנושא של כל קבוצת מיקוד. בכך הובטח שגורם ההנעה לעבודה בקבוצות יהיה הלימודי בראשונה (והחברתי בשנייה) כלומר, תלמיד שהתעניין בצמחייה שבמקום- ניתב עצמו לקבוצת המיקוד בנושא זה.
7. לאחר ביקורן של הקבוצות במקום והשלמת החלק של איסוף המידע, התלמידים עברו לעבודה בסביבה המקוונת השיתופית ב-Onedrive. תהליך העבודה
בסביבה זו כלל יצירתה של מחברת מקוונת- Onenote כיתתית- שאליה הוזמנו כל תלמידי הכיתה. לכל קבוצה הוגדר מקטע ברור עם כל שלבי העבודה, שדרש
מהתלמידים גילוי בקיאות באוריינות לשונית ואוריינות מידענית:
- תיעוד הביקור על פי שאלות מנחות;
- סיעור המוחות;
- מיון ויצירת הכללות;
- יצירת תבנית ידע;
- ביסוס שאלת מחקר;
- איסוף מידע וסינונו;
- מיזוג המידע;
- ארגון המידע בדרך לגיבוש טקסט מידעי עצמאי.
8. כל קבוצה התבקשה לבצע את עבודתה על פי כל השלבים במחברת המקוונת. בתהליך העבודה, כל קבוצה נחשפה לסביבה השיתופית המקוונת ועמדה על יתרונותיה, בייחוד על האפשרות ללמוד מהקבוצה האחרת, שתוצריה התעדכנו באותה המחברת. בנוסף, כל קבוצה יכלה לעבוד הן במשותף והן בנפרד, הן בכיתה או במרחב לימודי אחר בביה"ס (בספרייה) ולאחר שעות ביה"ס- בשעה שנפגשו בביתו של אחד מהתלמידים. כל תלמיד היה אחראי על תת-הנושא שלו בשאלת החקר ולמעשה, כתב את הפסקה שלו.
9. עם השלמת כל הפסקות של התלמידים בקבוצה, מונה אחראי קבוצה, שתפקידו היה להוביל את האחדת הפסקות לקטע עיוני כולל וליצור לכידות טקסטואלית על מנת שהטקסט יובן וניתן יהיה להנגיש אותו.
10. עם השלמתו של שלב זה, הועבר לתלמידים מחוון מורה להערכת טקסט מידעי. בנוסף, הועבר לתלמידים שאלון מקוון לשם הערכת עמיתים של הטקסט המידעי.
11. לאחר ביצוע שלבים אלו וגיבושו של הטקסט המידעי- עברנו לשלב הוראת העמיתים. הקבוצות התארגנו להוראת כל הכיתה על אודות הנושא הנחקר על ידן.
לדוגמה, קבוצת צמחייה ארגנה "חבילה עוברת" עם הנושאים השונים שהם למדו במהלך התהליך החקרני שלה.
12. לסיום, כל הטקסטים המוגמרים הועלו למפה שיתופית ב'גוגל מפות' כאשר הוגדרו שישה סמלילים לכל קבוצה בפרופיל ציבורי.
המפה השיתופית הוטמעה באתר ביה"ס לכל המעוניין.
לחצו על התמונה לצפייה במפה האינטראקטיבית
המתארת את מסלול ההליכה מביה"ס לאתר
הצג את מ"אהבת-ציון" ל"שבע טחנות" במפה גדולה יותר
כניסה למחברת של קבוצות הלמידה (יש להקיש על הסמליל)
מעמד קבלת תעודת הצטיינות על ביצוע היוזמה
בתמונה: עם ענת זיידמן (מנהלת בי"ס "אהבת-ציון") ודפנה שפר (רכזת התקשוב)
תובנות שעלו מתהליך העבודה
א. התאגדותם של התלמידים לקבוצות מיקוד שונות על פי הנושא שעניין אותם- אפשר, למעשה, את המכווננות שלהם לעשייה ולהשגת התוצר האורייני והמידעני.
ב. העבודה המקוונת השיתופית אפשרה את השלמת התהליך במסגרות זמן שונות ובמרחבי למידה שונים.
ג. תלמיד שהשכיל לאסוף מידע ממחברת של קבוצה אחרת- למד לזהות את הפוטנציאל הגלום בעבודה השיתופית ולמצוא את המידע שחיפש, מחברו לכיתה.
ד. החיבור שבין חקר מקום פיסי ועיבודו במרחב הוירטואלי הניח תשתית להמשך עבודות חקרניות על אתרים נוספים, החורגים מגבולות האזור ואף הארץ.
ה. התהליך הכולל נפרש על פני חודשיים שהיווה זמן ארוך למדי. בדיעבד, היה מקום לפנות יותר את זמנם של התלמידים לביצוע כל השלבים ובכך, להימנע מעיכובים שגרמו לנסיגה מסוימת בהנעה.
ו. השיתוף במידע ובתהליך העבודה של כל קבוצה (הפרופיל הציבורי שב'גוגל מפות' והתלקיט השיתופי ב- (onenote)- מהווים יתרון פדגוגי חשוב שעולם התקשוב פותח בפנינו.
ז. לצד כתיבת המטרות הברורות לתלמידים והיצמדות לתכתיבן, חשוב להדגיש את החלק שבו התלמידים יכולים להרגיש שיש להם את החירות המחשבתית והיצירתית להבנות את הידע שלהם באופן חדש ופתוח.
"The key to system-wide success is to situate the energy of educators and students as the central driving force"
(Fullan, 2011)