כותבים מצע בחירות

כשתלמיד מציג את מצע הבחירות שלו, ויהיה זה מעל במה במרחב הכיתתי/השכבתי/הבית-ספרי- הדבר מהווה, למעשה, רגע שיא בחייו. 

הדבר גם מהווה רגע משמעותי עבורנו כמחנכים מובילי דרך וכמורים מקצועיים לכישורי-שפה. כשתלמיד חושב על כתיבת המצע שלו, קודם כל עליו להרגיש שהוא מסוגל להביע את רעיונותיו בכתב, באופן שבו יוכל לייצג את עצמו כאדם ערכי עם "ראש גדול" המחויב לשיפור/קידום יעדיה של חברת הילדים בבית-ספרו ועוד... עליו להגיע לרמה של מודעות עצמית לאותם אירועים בחייו שבהם ניסה (ואף והצליח) להשפיע ועל כן, לייצג זאת ברמה הפומבית על מנת לרכוש את אמונם של האחרים בו. 

הוא מתחיל לחשוב על עצמו, אולי לראשונה ובאופן יסודי, כאדם בעל יכולת הנהגה או כאדם הראוי לקבל את ההזדמנות להוביל קבוצה או רעיון. הניסיון מעיד שעל אף שתלמידים מפנימים את המרכיב הערכי של מטרת מצע הבחירות ומודעים להשלכותיו, הם אינם עסוקים באופן מובנה ומעמיק דיו בפרשנות שלהם על מקורות ההנעה האישיים שלהם, אותם מקורות אשר הניעו אותם לפעולה במישור החברתי.

היוזמה "כותבים מצע בחירות" נולדה מתוך אי נחת פדגוגית- ההכרה שתלמידים רבים אינם עושים שימוש מעמיק באסט' החשיבה הנכונות ולתהליכי הכתיבה העיוניים המהווים את כתיבת המצע והמשתמע ממנו. 

הכוונה היא שיש להשקיע יותר בהבניית הכתיבה העיונית (טיעונית) כך שהמצע ישען ברובו על התוכן, כלומר, על הקשר שבין הרצון של התלמיד להיבחר ובין הפרשנות האישית והזולתנית שהוא מייחס לעצם הצגת מועמדותו, ופחות על אמצעים שכנועיים. 

לדידנו, יותר מדי מצעים מדגישים את הפן השכנועי ו/או נעדרים העמקה בכתיבה. משום כך, מועבר לתלמידים מסר שגוי בתהליך חשוב זה. יתר על כן, הבנייה נכונה של תהליך כתיבת המצע לא מסתיימת רק בהבנת המצע כסוגת כתיבה ייחודית אלא בשינוי תפישה הכוללת של חברת הילדים בביה"ס בכלל ובהבנת השפעתה המפורשת על הילדים בפרט (ראו פירוט בחוברת המופיעה בחלק "ביה"ס בראי הבחירות")

כתיבת מצע בחירות כוללת שלושה מרכיבים מרכזיים

המרכיב הערכי - התלמיד מפנים ומפרש לעצמו את זהותו כאדם בעל ערכים אשר ניתנת לו הזדמנות להוביל קבוצה או רעיון ובכך להוכיח את נאמנותו לערכיו.

 המרכיב האורייני-קוגניטיבי - טיעונים הגיוניים הקשורים ביניהם בקשרים לוגיים, כגון קשרי סיבה ותוצאה, היסקים (ראו מפת מושגים), כתיבה עיונית. 

המרכיב הביצועי - ביצוע ההבנה של התלמיד - כיצד יכול אני לפעול לאור הערכים שמאפיינים אותי. מה עשויה להיות ההשלכה של פעולות אלו? 

המרכיב הרטורי - מיומנויות פרזנטציה ועמידה בפני קהל- פנייה לרגש  (אישית ודרמטית) ולשכל על ידי שימוש בשאלות. מומלץ להיעזר בחומרים שפורסמו באתר "בימת הדיבור" של מחוז ת"א.

1. שוויון הזדמנויות ופומביות: עיקרון חשוב בתהליך הוא שכל תלמיד כותב מצע בחירות כלומר, מקבל את ההזדמנות להעניק פומביות לפרשנותו האישית את עקרונותיו וערכיו, הלכה למעשה. 

2. פיתוח מסוגלות בכתיבה עיונית: ביצוע נכון של התהליכים הללו יבטיח שכתיבת מצע בחירות לא תפנה רק לתלמידים המרגישים שהם יכולים להיבחר לנוכח מצבם החברתי ושמרכיב המקובלות בחברה איננו בעל הבכורה בסופו של דבר (ובתחילתו). 

3. שפה כתרבות וכמעצבת זהות: תלמידים אשר הפנימו את הרעיון שכל אחד באמת יכול להיבחר על בסיס התוכן ולא רק על בסיס הנראות, העידו בפני מחנכיהם ומחנכותיהם שהדבר שינה את דרך מחשבתם ועודד אותם לרצות לכתוב ולהגיש מועמדות מחד, ולבחור בתלמידים שהרשימו אותם במצעם המושכל- הכתוב והמוצג היטב. 

4. שיח דבור מיטבי: העמקה בתהליך הכתיבה בזיקה לחיבור שבין חינוך לערכים והכתיבה הטיעונית תורמת לפיתוח "רטוריקה נאה"- רטוריקה הבנויה על פי ידיעת הנפש (אפלטון), כעיקרון מוביל בתהליך שיפור מיומנויות התקשורת והעמידה בפני קהל של התלמידים.

בשעה שחדר מורים לומד מאמץ את העקרונות הללו, התמורה הצפויה היא בשלושה מישורים: 

א. מישור פדגוגי-חברתי הבניית חברת ילדים פעילה ויוזמת וטיפוח מנהיגות תלמידים - כל תלמיד שכותב מצע מקבל הזדמנות להשפיע דרך וועדות תלמידים הפועלות לאורך השנה. 

ב. מישור פדגוגי-אקדמי העצמת תלמידים דרך כתיבה עיונית המדגישה הבנה, משמעות וטקסט הלוכד את העקרונות הללו. 

ג. פיתוח מקצועי של מורים בחינוך הלשוני פעילות זו משפיעה על חדר המורים הלומד בכמה היבטים: 

• חיזוק והטמעתם של תהליכי חשיבה וכתיבה עיונית על פי רצף התפתחותי מובחן בין המורים. 

• מאפשרת בחינה של תוצרי הכתיבה בחדר המורים בהובלתם של רכזי העברית, החברה והמורים המובילים את התהליך. 

• חיזוק שיתוף הפעולה בין המורים המלמדים בכיתות סביב נושא ערכי המשלב כתיבה מיטבית ופיתוח כישורי מנהיגות. 

• שיתוף תוצרי תלמידים ברמה השכבתית והבית-ספרית.