דבר תורה לשבת תשובה

תאריך פרסום: Oct 03, 2011 8:41:7 PM

עשרת ימי תשובה

לפעמים נדמה שאנחנו עובדים על עצמינו – בכל שנה בעשרת ימי תשובה אנחנו חוזרים בתשובה, מתפללים, מקבלים על עצמינו כל מיני החלטות טובות... אך אנחנו יודעים שבכל שנה אנחנו לא מצליחים באמת להתמיד בכוונות הטובות במשך כל השנה.

אז מה שווה התשובה שלנו בעשרת ימי תשובה, אם היא לא ממשיכה כל השנה?

יש ללמוד על כך מדברי חז"ל: מיד כאשר הקב"ה מעדכן את אברהם בתכניותיו להפוך את סדום ועמורה, חוגר אברהם את מתניו להפר את רוע הגזרה מעל יושבי סדום, וטוען כלפי רבונו של עולם: "האף תספה צדיק עם רשע? אולי יש חמישים צדיקם בתוך העיר - האף תספה ולא תשא למקום למען חמישים הצדיקם אשר בקרבה? חלילה לך מעשות כדבר הזה - להמית צדיק עם רשע, והיה כצדיק כרשע; חלילה לך - השופט כל הארץ לא יעשה משפט?" (בראשית יח, כג-כה).

תוכן דבריו של אברהם נראה מוגזם ולא כל כך מתאים למציאות: אברהם משתומם על הקב"ה – האף תספה צדיק עם רשע?! אך אם נתבונן בדברים נגלה שהקב"ה לא חשב לרגע אחד להמית צדיק עם רשע – ברור ומובן מאיליו שאם יש בערים אלו צדיק אחד, ואפילו צדיק שאינו צדיק גמור, כמו לוט למשל, יציל אותו הקב"ה מן ההפיכה. זאת אנו למדים ממה שקרה בסופו של דבר – הלא לא נמצאו אפילו עשרה צדיקים בתוך העיר ולכן הקב"ה הופך את סדום ועמורה, ובכל זאת מציל את הצדיקים שבתוכן. אם כן, מהי הטענה של אברהם? הוא מבקש שה' 'יישא למקום' – ימחל לכל העיר כולה, בזכות אותם צדיקים היושבים בה. ניתן להבין את בקשתו של אברהם, אך קשה מאד להבין את הטענה החריפה שלו כנגד הקב"ה: אם ה' איננו מוחל לכל הרשעים בזכות עשרה צדיקים, כבר זה מוגדר "השופט כל הארץ לא יעשה משפט"?! האמנם זהו המשפט? זוהי שורת הדין? אברהם יכול לטעון שהקב"ה איננו מפגין כאן חסד ורחמים יתרים, אך לטעון שאין כאן משפט וצדק? מדוע בכלל אברהם מצפה שהקב"ה ימחל לכל העיר בזכות אותם צדיקים מעטים היושבים בה?

אומרים חז"ל בזהר הקדוש על הפרשה (דף קו ע"א, ומובאים להלן על פי התרגום), שהם עצמם סתומים וטעונים ביאור: "אמר רבי יצחק: עד עשרה – אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים. לפיכך התחיל מחמשים עד עשרה, וכיון שהגיע לעשרה, אמר: מכאן ולמטה אין הוא מקום שעומד בתשובה, לפיכך לא ירד למטה מעשרה".

יש להבין שכל המשא ומתן של אברהם עם הקב"ה איננו סתמי כמשא ומתן בשוק – זה טוען כך וזה אחרת, המוכר מנסה למכור כמה שיותר ביוקר והקונה מנסה להוזיל את המחיר; כאשר אברהם מבקש דווקא את זכותם של חמישים צדיקים, ואחר כך של ארבעים וחמישה וארבעים וכו' – נודעת למספרים אלו משמעות פנימית; מציאות חמישים צדיקים בעיר מבטאת מעלה רוחנית שקיימת בעיר למרות הרשע הרווח בה.

הדבר דומה למעלתם של עשרת ימי תשובה ויחסם לכל שאר השנה כולה: בכל השנה כולה האדם חוטא ונכשל פעמים רבות מספור, והוא מרגיש שכולו מלא פשעים ועוונות ואין בו מתום. כיצד, אם כן, יכולים עשרת ימי תשובה לתקן מצב כה גרוע? האם בזכות עשרה ימים ניתן לכפר על כל השנה כולה? בעומק העניין עשרת ימי תשובה אינם עשרה ימים בודדים המכפרים בכוח תשובה ומעשים טובים על כל הימים הנותרים; אלו ימים המגלים וחושפים מהי בעצם מהותו הפנימית של האדם כל השנה כולה: הלא בכל השנה כולה האדם אינו חפץ לחטוא, וחטאיו הרבים אינם ביטוי אמיתי לנפשו אלא כשלון שבא כתוצאה מקושי ההתמודדות עם העולם ומהומת החיים החומריים שבו. ולכן כאשר אדם מבטא בעשרה ימים אלו את רצונו האמיתי והכן להתקרב לרבונו של עולם ולשמור מצוותיו – מוחל לו הקב"ה ומקבלו באהבה.

כך גם בסדום: עיר שיש בה עשרה צדיקים, אין הדבר מלמד רק על הצדיקים היושבים בעיר, אלא יש כאן לימוד על כל העיר כולה: כנראה כל העיר נמצאת במעלה רוחנית מסויימת, עם כל חטאיה, וזה מתגלה ומתבטא בעשרה צדיקים המתגוררים בה. ממילא טוען אברהם שאם יכלה הקב"ה את העיר כולה, אף שיש בה עשרה צדיקים, הרי אין זה משפט אמת וצדק – שהרי אם יש בעיר עשרה צדיקים הרי זה מגלה שכל העיר כולה אינה חייבת כליה.

עשרת ימי תשובה מלמדים אותנו עיקרון יסודי: האדם נמדד ברגעיו הטובים! אנשים רגילים לומר שאדם נמדד ברגעיו הקשים, וגם זה כמובן נכון... אבל מי אתה באמת? האם אתה אותו אדם נפלא שאתה מצליח להיות לפעמים, או שאתה באמת אותו אדם גרוע כמו שנראה פעמים אחרות? התשובה היא שהאני האמיתי הוא מי שאני מצליח להיות ברגעים הטובים – בעשרת ימי תשובה, ברגעים מיוחדים, אני מצליח להגיע לרמה אחרת שאני לא מצליח להגיע אליה כל השנה, אבל זו האישיות האמיתית שלי, שנובעת מעומק הנשמה שבתוכי.

מאחל ומברך שבת שלום ושנה טובה, שנזכה להגיע בעשרת ימי תשובה לאני האמיתי שבתוכנו –

הרב אלעזר אהרנסון, רב בית הכנסת

תחזית שבועית:

שעון חורף! שימו לב, במוצאי שבת ייכנס לתוקפו שעון חורף – בשעה 2:00 לפנות בוקר יש להזיז את מחוגי השעון שעה אחת אחורה, לשעה 1:00, כך שתהיה לנו עוד שעה לישון... לכן זמני התפילות מנחה וערבית יוקדמו בשעה, וחשוב מאד שכל מי שיכול שיגיע לתפילות בבית הכנסת.

זמני תפילות בבית הכנסת בעשרת ימי תשובה: סליחות בשעה 5:00, תפילת שחרית כרגיל בשעה 6:05 [קרבנות], מנחה בשעה 17:10 [אשרי], ערבית בשעה 17:45. נא לדייק! בין מנחה לערבית יתקיים שיעור קצר.

ביום ראשון– צום גדליה. כניסת הצום בשעה 4:05, צאת הצום בשעה 17:43. מנחה ביום ראשון בשעה 16:50.

שיעור אקטואליה בהלכה. לרגל המעבר לשעון חורף השיעור יתקיים באופן קבוע בשעה 20:00 ולא מיד אחרי ערבית. גם השבוע, למרות הצום, נקיים את השיעור בשעה 20:00 כרגיל בחורף. והפעם נעסוק בחיילים שיצאו מהטקס כדי לא לשמוע שירת נשים – האם הם היו חייבים לצאת? האם היו צריכים להשאר? כיצד עלינו להתנהג במצב כזה או מצבים דומים?

טיול לחברון ולגוש עציון! כולם מוזמנים להצטרף לטיול מאורגן לקברי אבותינו במערת המכפלה ולסיור בחברון ובגוש עציון. הטיול יתקיים בע"ה ביום רביעי – יציאה בשעה 8:30 בבוקר, חזרה בערך בשעה 17:00. עלות למשתתף – 60 ₪. הטיול מאורגן על ידי ישיבת ההסדר, ואני גם אשתתף בע"ה. לפרטים נא לפנות לאביטל – 050-7793654.