דבר תורה לפרשת "ואתחנן"

תאריך פרסום: Aug 14, 2011 11:37:46 AM

אעברה נא ואראה

פרשת השבוע נקראת 'ואתחנן' על שם התפילות שהרבה משה רבנו להתפלל ולהתחנן לפני הקדוש ברוך הוא שיכניס אותו לארץ ישראל – אעברה נא ואראה את הארץ הטובה. חז"ל אומרים שמשה רבינו התפלל 515 תפילות, והדבר רמוז במילה 'ואתחנן', שהגימטריה שלה היא 515.

בגמרא מסכת ברכות דף לב, למדו חז"ל מתפילתו של משה רבנו שני דברים מאד מרכזיים בענייני תפילה:

א. דרש רבי שמלאי: לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל. מנלן? [=מנין לומדים זאת?] ממשה, דכתיב [=שכתוב:] (דברים ג, כג) "ואתחנן אל ה' בעת ההיא", וכתיב: "ה' אלהים, אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך", וכתיב בתריה [=וכתוב לאחר מכן] "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה" וגו':

הלכה זו היא הלכה שאנו מקיימים יום יום שלש פעמים ביום – בכל תפילת עמידה אנחנו פותחים בשלש ברכות של שבח, ורק לאחר מכן מתפללים ומבקשים את בקשותינו – גאולה, סליחה, פרנסה, דעת, תשובה, קיבוץ גלויות וכו'.

ב. "אמר ר' אלעזר גדולה תפלה יותר ממעשים טובים, שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו, ואף על פי כן לא נענה אלא בתפלה, שנאמר אעברה נא ואראה"

דברי ר' אלעזר אינם הלכה מהלכות תפילה, אלא אמירה על חשיבותה של התפילה, שעולה על חשיבותם של מעשים טובים.

בוודאי אף אדם לא יחלוק על חשיבותה הרבה של התפילה. אבל דברי ר' אלעזר קשים ותמוהים מאד: ר' אלעזר אומר שמשה רבינו לא נענה אלא בתפילה – אבל לכאורה משה רבינו לא נענה! הרי משה ביקש להכנס לארץ ותפילתו לא התקבלה, וה' אמר לו "רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה"! מדוע, אם כן, אומר ר' אלעזר שמשה רבינו נענה בתפילתו?

מוזרים גם דבריו של ר' שמלאי – מדוע אנו לומדים כיצד להתפלל, דווקא מתפילה שלא נענתה? אולי נלמד מתפילות אחרות של משה רבינו שכן נענו!

יש לבאר את הדברים על פי דברי רש"י בפסוק כז:

"וראה בעיניך - בקשת ממני ואראה את הארץ הטובה אני מראה לך את כולה שנאמר ויראהו ה' את כל הארץ":

רש"י אומר שתפילתו של משה רבינו כן נענתה באופן חלקי – אמנם הוא לא זכה להיכנס לארץ אך הוא זכה לראות אותה. בעצם מה ביקש משה רבינו? "אעברה נא ואראה" – אז הוא לא עבר אבל כן ראה. כביכול הקב"ה קיים את בקשתו של משה אך רק את חציה. ולכן ניתן ללמוד מתפילה זו כיצד ראוי להתפלל.

אלא שגם דברי רש"י צריכים הבנה: האם הקדוש ברוך הוא 'תופס את משה על המילה'? נכון שמשה אמר "אעברה נא ואראה", אבל האם הוא באמת התכוון שהוא רוצה לראות את הארץ בלי להיכנס אליה? מה התועלת בזה? בדרך כלל אם מראים למישהו דבר שהוא מאד רוצה אבל לא נותנים לו, הרי הוא מתאווה מאד לדבר ומצטער שאיננו יכול לקבל אותו! אם כן, לאיזו מטרה מראה הקב"ה למשה את כל הארץ?

יש להבין שמשה רבינו מלכתחילה רצה להיכנס לארץ לא בשביל להנות מפריה או בשביל לשבוע מטובה. משה רבינו ידע שאם הוא ייכנס לארץ יזכה כל עם ישראל מייד לגאולה שלמה שאין אחריה גלות וייסורים. זוהי מדרגתו של משה – מדרגת הנצח. לכן כל דבר שקשור למשה הוא נצחי – כמובן התורה שנקראת 'תורת משה' היא נצחית, כך גם לוחות הברית שגנוזים בארון ויתגלו במהרה בע"ה בבית המקדש השלישי, ואפילו המן שירד משמים והיה בכל יום רק לאותו היום – גם ממנו לקח משה מלא העומר מן והניח בצנצנת למשמרת לדורות, וגם המן הזה גנוז לנצח עם ארון הברית. משה הבין שאם הוא ייכנס לארץ גם ארץ ישראל תהיה שלנו לנצח, לא על תנאי וללא תלות במעשים שלנו.

אמנם לא זכינו שמשה רבינו ייכנס לארץ. אך הקב"ה זיכה אותו לראות את הארץ – והראייה של משה השפיעה הרבה. כאשר משה רבינו רואה את הארץ הוא לא רואה רק נוף יפה, חז"ל אומרים שהקב"ה הראה לו דור דור וסופריו, דור דור ודורשיו – את כל העתיד של עם ישראל לאורך ההיסטוריה כולה. הראייה של משה רבינו יצרה קשר רוחני של עם ישראל אל ארץ ישראל, כך שגם כאשר עם ישראל גלה מארצו, תמיד נשארו בה יהודים, ותמיד גם היהודים בכל רחבי הגלות המשיכו להיות קשורים לארץ ישראל, להתפלל לכיוונה ולבקש לשוב אליה במהרה.

כך ראייתו של משה רבינו את ארץ ישראל הייתה חלק מיצירת הקשר לארץ ישראל לדורות, ולכן אפשר לומר שתפילתו אכן נענתה באופן חלקי, גם אם לא זכה להכנס לארץ.

מאחל ומברך שבת שלום, בברכה שנזכה להפוך את 'איכה' ל'אייכה' – הרב אלעזר אהרנסון, רב בית הכנסת

תחזית שבועית:

השבת היא שבת נחמו: קוראים בהפטרה "נחמו נחמו עמי" – זוהי ההפטרה הראשונה מתוך שבע הפטרות של נחמה שקוראים תמיד מתשעה באב ועד לראש השנה.

ברכת ניחומים לשמעון נעים שאביו מוריס נפטר השבוע. מן השמים תנוחמו. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.

מזל טוב למשפחת חורש לאירוסי הבת. עוד יישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה.

יש לכם שמחה או אירוע מיוחד? רוצים שהאירוע שלכם יוזכר בתחזית השבועית? שלחו אלי פרטים במייל ry@yholon.co.il או בהודעת sms בפלאפון 052-6071227.

יישר כוח לכל מי שלקח חלק בלימוד בבית הכנסת בתשעה באב. יהי רצון שנזכה בשנה הבאה לחגוג יחד בתשעה באב את חג גאולתינו בבית המקדש!

העלון מוקדש לעילוי נשמתו של נעם יעקב בן חיים מאירסון הי"ד, שהיום – י"ג באב – הוא יום פטירתו. נעם הי"ד היה תלמיד ישיבת ההסדר באילת, מדריך טיולים שאהב מאד לטייל בארץ. הוא גוייס בצו שמונה למלחמת לבנון השניה, חודש אחרי שהתארס עם בחירת ליבו, ונפל בקרבות בבינת ג'בל.

אתה מעוניין להקדיש את העלון לעילוי נשמה או להצלחה? צור איתי קשר במייל או בפלאפון.

גם השבוע לא יתקיים השיעור השבועי ביום ראשון... אני יוצא לחופש עם המשפחה ואחזור בע"ה ביום חמישי בבוקר.

"נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם"