דבר תורה לפרשת "ראה"

תאריך פרסום: Sep 01, 2011 12:51:37 PM

בנים אתם לה' אלקיכם

במרכז פרשתנו מופיעים שני פסוקים מפורסמים המעלים על נס את סגולת ישראל ואת תפקידו המיוחד של עם ישראל עלי אדמות: "בנים אתם לה' אלהיכם, לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת. כי עם קדוש אתה לה' אלהיך, ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה".

ידועים דבריו הנוקבים של ר' מאיר, במחלוקת הידועה בינו ובין ר' יהודה, המופיעה בגמ' (קידושין לו.): "בנים אתם לה' אלהיכם - בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים, אתם קרוים בנים; אין אתם נוהגים מנהג בנים - אין אתם קרוים בנים, דברי ר' יהודה. רבי מאיר אומר: בין כך ובין כך אתם קרוים בנים, שנאמר: 'בנים סכלים המה', ואומר: 'בנים לא אמון בם', ואומר: 'זרע מרעים בנים משחיתים', ואומר: 'והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם, יאמר להם בני אל חי'".

סגולת ישראל איננה תלוייה במעשיהם הטובים או הרעים – זוהי הופעה אלוקית הטמונה בנשמת כל יהודי ויהודי, ו"ישראל אף על פי שחטא – ישראל הוא" (סנהדרין מד ע"א). אנחנו לא רק עבדיו של הקב"ה, כי אם גם בניו – "במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי".

אך בתוך הפסוקים המרוממים והמיוחדים הללו מופיעה הלכה בעניין כמעט שולי ולכאורה לא קשור להגדרה העקרונית של סגולת ישראל: "לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת" – דרכם של האמוריים הייתה לשרוט שריטות בבשרם ולקרוח קרחה בראשם כאשר מת להם מת, ואתם אל תעשו כן. אולם מדוע הדבר קשור להיותנו בנים למקום וסגולה מכל העמים?

רש"י מבאר "לפי שאתם בניו של מקום ואתם ראויין להיות נאים ולא גדודים ומקורחים", אך הרמב"ן מקשה עליו, שאם כן היה ראוי לאסור זאת תמיד על האדם, ולא רק כאשר מת לו מת.

בכיוון אחר הלך הרמב"ן, (ובעקבותיו מפרשים נוספים): "ולפי דעתי כי טעם "עם קדוש" הבטחה בקיום הנפשות לפניו יתברך, יאמר אחרי שאתה עם קדוש וסגלת ה' ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, אין ראוי לכם להתגודד ולהקרח על נפש ואפילו ימות בנוער. ולא יאסור הכתוב הבכי, כי הטבע יתעורר לבכות בפירוד האוהבים ונדודם אף בחיים. ומכאן סמך לרבותינו (מו"ק כז:) באסרם להתאבל על נפש יותר מדאי".

ביאור הדברים: כיוון שהמוות איננו כליון מוחלט לאדם, אלא הנפש נשארת לפני ה' בעולם הבא, אין להתאבל יותר מדי. אמנם הצער והבכי הם טבעיים וחיוביים, אך האמונה שהנפש נשארת, ושהכל בא מאת הקב"ה, נותנת הסתכלות אחרת על הדברים, במבט נצחי ואלוקי.

מרחיב את הדברים המלבי"ם, והופך את הדברים ליסוד באמונה ובהשקפה לא רק על המוות אלא על כל רעה בעולם: "כי השם מרחם עליכם כאב על בניו, וכל שנדמה לכם שהוא רעה – הוא לטובה". גם כאשר באה רעה מאת ה', אנו מבינים שאף היא תצא בסופו של דבר לטובה, כי בנים אנחנו לה' אלקינו, והוא לא יעזבנו ולא יטשנו.

מאחל ומברך שבת שלום, בברכה שנזכה להיות בנים ראויים לה' אלקינו – הרב אלעזר אהרנסון, רב בית הכנסת

תחזית שבועית:

זמני תפילות בבית הכנסת באמצע השבוע הקרוב: תפילת שחרית כרגיל בשעה 6:05, מנחה בשעה 18:55 [אשרי], ערבית בשעה 19:30. בין מנחה לערבית יתקיים שיעור קצר.

ביום ראשון בערב – השיעור השבועי. מייד אחרי ערבית נתכנס ללימוד נושאים אקטואליים בהלכה. והפעם: נמשיך לעסוק בנושאים הכלכליים וביחס התורה למצב הכלכלי והחברתי.

השבת מברכים את ראש חדש אלול. ראש חדש אלול יהיה ביום שלישי ולמחרתו ביום רביעי. המולד יהיה בלילה שבין ראשון לשני, בשעה 5 לפנות בוקר, 24 דקות ו- 13 חלקים. ככל שבת שמברכים בה את החודש, אין אומרים אב הרחמים.

ביום שלישי וביום רביעי יחול ראש חדש אלול. תפילות ראש חדש כרגיל. ביום רביעי מתחילים לתקוע בשופר בכל יום אחרי תפילת שחרית, עד ערב ראש השנה. כמו כן מתחילים ביום רביעי להוסיף בסוף התפילה את המזמור 'לדוד ה' אורי וישעי', וכך ממשיכים עד יום הושענא רבה.

מזל טוב. ברכת מזל טוב לרב אריאל ויצמן להולדת הבן אחיה. מזל טוב ליורם וג'וזט רוזין להולדת הנין הראשון, כן ירבו, תזכו בע"ה לאורך ימים ושנים טובות מתוך בריאות הרווחה ושמחה ושפע ברכה והצלחה ורוב נחת מכל הצאצאים.

פינת ההלכה

לאחר תפילת שחרית בבית הכנסת יש שיעור הלכה של חמש דקות. בפינה זו נביא בע"ה דברי הלכה מתוך הדברים שנלמדו בשיעור.

והפעם – האם אדם שאיננו שומר מצוות מצטרף למניין: בשולחן ערוך [אורח חיים נה, יא] נאמר שאדם שעבר עבירה או אפילו עבירות רבות, מצטרף למנין, שכן ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא. סגולת ישראל איננה תלויה במעשים – גם אם אדם התרחק מאד מיהדותו, עדיין הגרעין של הנשמה היהודית קיים בתוכו.

הפרי מגדים מסייג את הדברים, ואומר שזה נכון כאשר אדם עבר עבירה לתיאבון, כלומר יצרו התגבר עליו ועבר את העבירה. אבל אדם שעובר עבירות להכעיס, בכוונה מתוך כפירה – איננו מצטרף למנין. וכן אדם שעובד עבודה זרה או שמחלל שבת בפרהסיא [=בציבור] – איננו מצטרף למניין.

למעשה כתבו גדולי הפוסקים שחילונים בדורנו נחשבים כתינוקות שנשבו: תינוק שנופל בשבי בין הגויים וגדל בלי לדעת דבר על יהדות, ברור שאיננו נחשב כעובר עבירות בכוונה במטרה להכעיס את ריבונו של עולם. כך גם חילוני שלא התחנך על שמירת מצוות, איננו נחשב כעובר עבירות להכעיס. בנוסף, אדם נחשב כעובר עבירות להכעיס רק אם הוכיחו אותו והסבירו לו את משמעות האמונה והמצוות בדברים הנוגעים אל ליבו, ובכל זאת הוא עדיין כופר. והיום אין בדור שלנו מי שיודע להסביר את האמונה בדרכים שייגעו בליבו של כל אדם, ולכן לעולם אין אדם נחשב כעובר עבירות להכעיס, ותמיד הוא מצטרף למניין.

יש נוהגים לצרף את החילוני למניין רק אם הוא באמת רוצה להתפלל, ולא במקרה שהוא רק בא לעשות לך טובה ולהשלים מניין עבורך, בלי שהוא מאמין בערך התפילה. ויהי רצון שנזכה לגלות את הנשמה היהודית הטהורה הגנוזה בכל יהודי.