התבוננו בגושי הזהב בתמונה שלפניכם. אי אפשר לצפות בהם שולחן, כסא או מזבח, מבלי לשטח אותם, נכון? אתם בוודאי תסכימו איתי על עניין פשוט זה.

ואיך זה קשור לשאלה מהי צורת הארץ: האם אנחנו חיים על כדור או על משטח?

כי בעזרת פסוקים המתארים בתורה את ציפוי המזבח בזהב, אנחנו יכולים ללמוד שהתנך מתאר ארץ שטוחה ומישורית. מיד נראה כיצד.

צורת הארץ מתוארת בתנ״ך על ידי המילה: ׳רקע׳.

הביטוי רֹקַע הָאָרֶץ חוזר שוב ושוב:

כֹּה אָמַר הָאֵל יְהוָה בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ (ישעיה מב ה)

ובמקום אחר: כֹּה אָמַר יְהוָה גֹּאֲלֶךָ וְיֹצֶרְךָ מִבָּטֶן אָנֹכִי יְהוָה עֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי רֹקַע הָאָרֶץ מי אתי [מֵאִתִּי] (ישעיה מד)

והפסוק הבא מתהילים הפך לאחת מברכות השחר - ברכה בתפילת שחרית שאדם אומר מידי בוקר: לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם (תהילים קלו ו)

אבל איך נדע מה זה אומר לרקוע?

האם זה באמת פעולה של השטחה? כמו שרוקעים בצק בעזרת מערוך?

ובכן, נבדוק את משמעות המילה במקומות אחרים בתנך שבהם מופיעה המילה ׳רקע׳, מהם ניתן ללמוד מהי כוונת המשורר האלוהי במילה זו.

והנה, כשבודקים מוצאים שהשורש 'רקע' משמש בתנ״ך לתיאור ציפוי המזבח - יוצרי הכלים שהיו במשכן לקחו גושי זהב ושיטחו אותם על גבי המזבח. לתיאור פעולה זו משתמש המקרא בשורש ׳רקע׳:

'וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב'[ו], 'רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ'[ז], 'וַיְרַקְּעוּם צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ'[ח], 'בַּזָּהָב יְרַקְּעֶנּוּ וּרְתֻקוֹת כֶּסֶף צוֹרֵף'[ט] וכדומה.

בפשטות - הם לקחו את גושי הזהב ושיטחו אותם על גבי המזבח.

ומכאן אנחנו יכולים ללמוד בוודאות שכאשר בתורה או בנביאים מופיעה המילה לרקוע משמעותה היא - לשטח. כלומר התורה מתארת ארץ שטוחה לחלוטין: לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם

המשמעות היא שכל אדם שמתפלל בנוסח המקובל בסידור התפילה, מודה בקול רם ומידי בוקר שהארץ שטוחה, כשהוא מברך: רֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם.

אם האל היה רוצה לספר לנו שהארץ היא בצורת כדור, הוא היה כותב ליד המילה ארץ, בכל מקום את המילה ״כדור״. אך את ההרגל המגונה הזה לומר תמיד ״כדור הארץ״ הכניסו ללקסיקון שלנו רק אנשי תעמולה ושטיפת מוח, ורק לאחרונה, כדי לטבוע במוחות את שקר הכדור.