״שקיעת״ השמש היא עניין שמסעיר רבים. 

בהדגמה פשוטה זו שבסרטון כאן למעלה, תוכלו לראות איך הנר לא שוקע, הוא פשוט מתקרב ומתרחק, ובגלל תנאי הראות נוצר תעתוע כאילו שהנר שוקע. 

זה ממש כך גם לגבי השמש. 

היא רק מתרחקת ומתקרבת, ובגלל תנאי הראות מעל הים, בגלל המים, האדים והאובך, והאוויר, לנו נדמה כאילו שהשמש ״שוקעת״. 

אבל מי שמודד את הארץ יודע שאין שום קימור, ולכן לא יתכן שהשמש ״שוקעת״ מעבר לקימור שלא באמת קיים. 

ולכן חייב להיות הסבר אחר. ההסבר שמודגם לכם כאן: השמש לא באמת שוקעת. זה רק תעתוע של הראייה.
מיד לאחר ניסוי הנר תוכלו לצפות בסרטון בניסוי האוניה שכביכול ״שוקעת״ על השולחן השטוח לחלוטין. שוב זה בדיוק אותו הדבר - בגלל תנאי הראות נדמה לנו שהאוניה שוקעת, כאשר האמת היא שהיא רק מתרחקת ומתקרבת. השקיעה היא תעתוע שנוצר בגלל תנאי הראות. 

ובכלל, תחשבו על זה:

מדוע אתם מביטים בשמים כאשר אתם מנסים לגלות מהי צורת הארץ? האם כדי לדעת מהי צורת הריצפה תתבוננו בתקרה? 

בילבלו אותנו לחשוב שהארץ היא אחד מגרמי השמים. שאין שום הבדל בין השמש, הירח והכוכבים ובין הארץ. אבל זה אידיוטי. הארץ אינה אחד מגרמי השמים בדיוק כפי שהרצפה של ביתך אינה אחת ממנורות התקרה.  

השמש היא בסך הכל אור, מאור המאיר את הארץ. בדומה לכך שמנורות הבית מאירות את הבית. ולכן, אם אתם רוצים לגלות מהי צורת הקרקע, הפסיקו להתבונן בשמים - אתם בכיוון ההפוך! התחילו למדוד את הארץ!
בסרטון הנוסף תוכלו לראות הדגמה נוספת איך דבר מה נראה כ״שוקע״ בזמן שהוא פשוט מתרחק מאיתנו: