יום 8: פארן - שחרות

מסלול

פארן – הר עשת, מישור מנוחה, צומת ציחור, שיטים, מחל יעלון, נאות סמדר, צומת שיזפון, בקעת עובדה – שחרות

מרחק 77 ק"מ, טיפוס 555 מ'

קישור למסלול בעמוד ענן (קובצי GPX ו-WayPoints להורדה בתחתית הדף)

חווית היום השמיני

זה הבוקר הראשון במסע שאנו לא קמים לבד, יחד איתנו קמים גם התאילנדים העובדים במטעים.

אנו יוצאים מהמושב ומיד אחריו עומד לפנינו הר עשת אותו יש לחצות בכיוון צומת מנוחה. המעלה מאתגר במידת השיפוע והתוואי (כ50 מטר יפוס על 300 מטר דרך), מאחר ואיל סובל מכאבים בברך הוא מנסה אך מוותר כדי לא דפוק את ההמשך. לאות הזדהות נועם מחליט לא להתאמץ ושנינו רוכבים את הקטע הפחות רכיב (ניתן לרכב את הכל). מעבר לשיא אנו שועטים בירידה לכיוון הכביש המוביל מכביש הערבה בצומת מנוחה לעבר צומת ציחור.

את הקטע הבא אנו נאלצים לעשות על הכביש וזאת לאחר שאיל תיאם עם הצבא וביום זה שטח האש סגור בשל מטווח. מתנחמים בעובדה שלא מחטוף כדור באחורינו אנו שועטים במעלה הכביש לצומת ציחור. הכביש נסלל בתקופה האחרונה ולפננו משתרע פס שחור על רקע אדמת המדבר.

הכביש מצומת מנוחה לצומת ציחור

כך ברכיבת כביש נינוחה הגענו עד "אשרם במדבר" שבשיטים. כהרגלנו נכנסנו פנימה למתחם ששמו מעיד עליו כמקום של שלווה ורוגע. להפתעתנו הסככה המרכזית הייתה מטונפת משאריות השתייה והעישון של הערב הקודם. התמקמנו באחד השולחנות ופתחנו טונה לארוחת בוקר בליווי תה מהמטבחון הפתוח.

הסככה באשרם במדבר

אספנו את עצמנו ונכנסנו לשטח האש שממזרח. לאורך הדרך ניכרים קוליסים של טנקים אשר מעידים על הפעילות העשויה להיות באזור.

ערבות שיזפון

היעד שלנו נווה חריף ורכיבה פשוטה וללא אתגרים מיוחדים אך עם נוף מקסים מביאה אותנו לקרבת הישוב לאחר כ20 ק"מ.

ליד נווה חריף נמצא הישוב נאות סמדר, אותו ישוב הנראה מהכביש ובמרכזו מעין מבנה טוטם מרשים. לאור הסקרנות של נועם החלטנו לשנות את יעדנו לרכב לנאות סמדר.

אל הישוב הגענו מהיציאה האחורית, דבר שלנו נראה טבעי אך בהמשך הסתבר כמעין תקדים. בישוב ישנה תפיסת עולם ייחודית של חיים שונים ולפיכך הישוב סגור לזרים.

שעת צהריים התקרבה ולנו היו מחשבות על ארוחה מכובדה. בחוצפתנו, התמקמנו בדשא שליד חדר האוכל גם משום שזה מקום מרכזי וגם משום שראינו כי הם עורכים את חדר האוכל שבסוכה.

לצערנו לא זכינו להכנסת אורחים לה ייחלנו אך קיבלנו מים קרים ומלון.

לדעתנו גם ביצענו חדירה לפרטיותם וגם כל פרט בחברה לא יכול על דעת עצמו לפתוח את הדלת לזרים.

את השהות ניצלנו לחליצת נעליים וכרגיל לבישול ארוחה - שוב המשקל יורד בתיק.

לאחר שסיימנו ובעודנו מתרווחים ומדברים בטלפון הגיעו להזמינו לאכול עימם. ההזמנה לוותה באמירה שהם לא מדברים בסלולארים וגם בשעת הארוחה.

היינו במצב לא נעים מצד אחד רק סיימנו לאכול ומצד שני לא נעים לסרב - התיישבנו.

ל"התיישבנו" יש משמעות מיוחדת משום שאת השולחנות הארוכים ממלאים ברצף. דבר נוסף שהונחינו היה כי אין מדברים ובמידה ורוצים תוספת יש להרים את הכלי ויגיע תורן למלא באוכל. אכן כך היה, מעולם לא אכלנו באווירה שקטה כל כך.

סיימנו את האוכל ולקחנו את הצלחות לעמדת השטיפה. לא היה למי להודות ואספנו עצמנו לרכיבה. ביציאה התעכבנו בשירותים ציבוריים וגברת אחת שאלה למעשינו, הסברנו שאנו חולפים ובדרכנו החוצה. היא המליצה לנו להזדרז מכיוון וכבר נועלים את השער. מיהרנו ואכן זו שנעלה את השער זירזה אותנו. מסתבר שביום שחדרנו לישוב היה יום פתוח בישובי הסביבה ונערך סיור למבקרים מן החוץ, למזלנו בדיוק אפשרו להם לצאת.

הכניסה האחורית לנאות סמדר

עלינו על השביל המוליך לצומת שיזפון ושם בשביל לאורך הכביש רכבנו לכיוון עובדה והישוב שחרות.

בעבר היה במקום מקום אירוח הקרוי חאן שחרות אך נסגר מאז הפך למקום פרטי. את הלילה העברנו במתחם הממוקם לפני הישוב ולמרגלות המעלה במעין קרון ולידו מתחם שירותים, שניהם עשויים מעץ. מקום נחמד הנקרא רוכבי הגמלים ומופעל ע"י תושבים משחרות.

למתעניינים יש לשים לב כי המקום לא פעיל כל השנה. אנו הגענו אליהם בהפניה ממלאכי שביל ישראל. המחיר 100 ש"ח לשינה בקרון, 20 לשק שינה.

ניתן לחפשם ברשת תחת "שחרות" ו"גמלים".

עדכון לכתוב למעלה (11.2013): במפגש מקרי עם איל משחרות הבנתי כי הפסיק את פעילות הקרון. לעומת זאת באותו מפגש פגשנו גם בחור חביב ביותר ערן מ"מר מדבר" אשר יכול לספק שירותי לינה בשחרות ואף הובלה וליווי רכיבות ע"י גיפ.

בפתח הקרון ליד שחרות

התמקמנו ופרקנו את כל הציוד ולמרות שאין שמירה במקום הפקרנו את כל הציוד ורכבנו במשקל קל לכיוון התצפית לעבר הערבה הפרוסה מתחת כאשר לרגלנו מעלה שחרות המוביל ליטבתה.

נוף הערבה פרוס מאחור

ההרגשה לרכב ללא מטען בסבל, תיק רכיבה ואפילו לא בקבוק מים הייתה מוזרה ואפילו לא נוחה משום שהאופניים נהיו לפתע קלילות ולא יציבות.

דבר ראשון טיפול לאופניים

ביקורת וטיפול אחרון באופניים, התארגנו והכנו (איל הכין) ארוחת ערב אחרונה כשעמנו נמצאים זוג מדנמרק, הוא גרמני והיא צרפתייה. את הארוחה שהם הכינו לא ניצן לתאר, אוסף של כל מיני מרכיבים שקלקלו עם קטשופ. אנו נתנו להם לטעום טחינה שהכנו במקום וגם את השילוב של טחינה ודבש גם טעים וגם מזין.

את הלילה העברנו בנעימים, לא נפרט כיצד...

בידיעת המרחק והטיפוס הצפויים למחרת החלטנו כי למחרת מחילים את הרכיבה לאור פנסים כרבע שעה לפני אור ראשון. בסיום הרכיבה למחרת הסתבר כי המרחק אכן מדויק אך הטיפוס פחות מחצי מהצפוי. יש משהו לא מובן במדידות גבהים בGPS, דבר שניסינו לפתור בגבהים המדווחים באתר זה.

דגשים

חובה לתאם עם הצבא חציית שטחי אש.