יום 3: אלונים - צור יגאל

מסלול

אלונים – שדה יעקב, כפר יהושוע, נחל גחר (בין משמר העמק והזורע), עין השופט, גלעד, רגבים, צומת משמר הגבול, פרדס חנה, תלמי אלעזר, שדה אלעזר, אחיטוב, אמץ, מבצר קקון, שער אפריים – צור יגאל (בית)

מרחק 85 ק"מ, טיפוס 500 מ'

המסלול בעמוד ענן (קובץ GPX להורדה בתחתית העמוד)

חווית היום השלישי

התעוררות ובדיקה עצמית, השרירים מורגשים לאחר יום האתמול והמנוחה הקצרה אך מוכנים להסתערות לכיוון הבית.

הבוקר הרשינו לעצמנו לא למהר ויצאנו ברבע לשבע בתוואי נוח לכיוון כפר יהושוע וממנו לעליה לעין השופט.

אירופה היער לאחר הגשם ליד משמר העמק

המשכנו ברכיבה סולידית וללא הפתעות דרך גלעד שם בכניסה לקיבוץ עצרנו לנוח בדשא. לא עברה דקה ויצא לעברנו אדם בריא בעל חזות פראית.

איל, שכנראה נבהל, מיד שאל אם זה בסדר שנכנסנו לחצרו. המענה היה התעניינות ברכיבותינו, הזמנה לקפה ועוגה (פעם שניה ביום זה!) ותיאור האופניים שיש לו והרכיבות שהוא עושה (60ק"מ ביום).

סיימנו עם המלצה שלו כיצד להמשיך בדרכנו לכיוון רגבים, מה שהתגלה כמועיל.

המשכנו לכיוון ברקאי, מספר דקות לצפייה בתחרות אופנועי מוטוקרוס וטוארג שחשב שיכול לעשות הכול אבל טעה.

אחר כך באלתור על בסיס התכנון כולל חציית תעלות בשדות של תלמי אלעזר, שדה יצחק ואמץ הגענו על טיפות המים האחרונות למבצר קאקון שם חיכה והתייבש לנו תומר (צדיק בסדום) עם בירה וקרמבו.

עם תומר במבצר קקון

קשקשנו ואכלנו וגילינו כי למרות היות המקום גן לאומי אין נקודת מים למילוי. טוב שאמרנו לתומר להביא בקבוק ליטר וחצי.

עם כמות מים כזאת לשניים לא מומלץ לרכב עוד 22 ק"מ ולמזלנו מעבר לכביש הייתה תחנת כיבוי אש - ברור שהיו מים וגם שם מתחילה שיחה עם הכבאי שרוכב גם הוא.

המשכנו לאורך שביל המוביל כשבתכנון להגיע לכביש של קלנסואה ולחתוך לשער אפריים והשביל לאורך כביש 6.

זכרנו כי בזמנו עשינו רכיבה לקפה במסעדה על הכביש אך לא מצאנו את השביל הנכון לחיבור לשער אפריים, לפיכך שוב הסתובבנו סביב עצמנו ורכבנו לבסוף בתוואי מיותר - לא נורא, הבית קרוב.

במסלול שהעליתי לאתר עשיתי תיקון (ב 13.10.2012) וחיברתי מקטע מרכיבה שנה אחרי לפי התוואי הרצוי בין שער אפריים וניצני עוז ולאורך כביש 6.

כשהתחברנו לשביל לאורך כביש 6 הכול כבר מוכר לחלוטין, ריח של בית ומתחילים להתרגש. עוד קצת ועברנו מתחת לגשר של נחל אלכסנדר.

טלפון הביתה שידעו שאנו באים. קיוויתי שהבנים יצטרפו אלינו בש"ג אך מסתבר שיש להם סבלנות קצרה והם הלכו לחברים.

"אני כבר מגיע, תשואות בבקשה ..."

נכנסנו לישוב ושלחנו את תומר קדימה שיסריט ויתעד.

ככה גלשנו לביתו של איל והתקבלנו בתשואות של אשתו.

מספר מילים וסיכום והמשכתי לביתי שם התקבלתי בשמחה ע"י אשתי וביתי.

סיכום שלושת הימים בשלב הראשון:

250 ק"מ, 2500 מ' טיפוס. 58 שעות ברוטו, 22 נטו.

והכי חשוב, קושי, כייף וסיפוק רב.

עשינו את החלק הקל....

שבוע הבא האתגר הגדול - הדרך לאילת

צור יגאל - גדרה - מיתר - דימונה - חצבה - פארן - שחרות - אילת

עדין לא הכול סגור אך ברור שלא הולך להיות קל ובתקווה למזג אויר מפרגן.

יום היציאה כנראה בערב סוכות.

דגשים

את קיבוץ גלעד חוצים מבפנים ומגיעים לשער ירוק (?) המוביל החוצה

בקטע שאחרי צומת כרכור נאלצנו לחצות תעלות – יש לשקול עם מעבר הצומת להמשיך ב-6403 ולפנות ימינה בצומת השנייה ולא הראשונה. בהמשך לעקוף את הבריכות מדרום מזרח לפני התחברות חזרה למסלול.

בגן לאומי מבצר קקון אין נקודת מים. ניתן להיעזר בתחנת הכיבוי הנמצאת על הכביש מיד בהמשך.