יום 7: חצבה - פארן
מסלול
חצבה – ספיר, צופר, מואה, מעלה עשוש, נחל ברק – פארן
מרחק 65 ק"מ, טיפוס 550 מ'
חווית היום השביעי
קמנו בשקט שלא להעיר את כל האורחים ויצאנו לדרכנו בנוהל הרגיל כשיעדנו פארן ביום רכיבה קל יחסית.
נענו לאורך ציר המעיינות כשמסביבנו נוף מדהים ולעיתים פגשנו חבורות של גיפים. עם המפגש גיפים הראשון שמנו לב כי האבות טבי הלב נותנים לילדים לנהוג. לנו לא בא להידרס ולכן בכל מפגש דומה נזהרנו ופינינו את הדרך מראש.
באחד הקטעים שמנו לב כי לאורך השביל משתרך נחש של אדמה רטובה. הדבר עורר את תשומת ליבנו מכוון ואנו במדבר ואין המים מצויים בשפע. החלטנו לעקוב אחר תוואי הרטיבות ואכן בהמשך הגענו לאזור בוצי ובהמשכו עין רחל – צינור מים אשר כפי הנראה בלילה קולח בעוצמה לטובת החי והצומח וביום הקילוח הופך לזרם קליל המשמר שלולית.
על מקום כזה לא מוותרים בקלות והתמקמנו להפסקת בוקר בצל הצמחייה.
עין רחל - נווה מדבר
מחזה מרהיב שזכינו לו היו שרקרקים הירוקים אשר בתחילה עמדו על שיחים רחוקים, תפסו ביטחון לאור השקט שישבנו והתקרבו עד שנעמדו על שיחים קרובים ויצאו למעוף וצלילה בשלולית – איזה יופי.
שרקרק ירוק בגיחה אל המים
נפרדנו מהשרקרקים והמשכנו בכיוון דרום עד צופר שם נכנסנו ממערב הישר לחאן דרך הבשמים .
לשמחתנו ברחבה המרכזית היו תה ומים למילוי. התרווחנו קמעה בין הנופשים בטרם עלינו על האופניים.
בדרכנו חלפנו על מואה שם נראה כי יש מי שמשתלט על חלקה לצורך הקמת מתחם נופש חדש.
לאורך כל הרכיבה הנוף מסביב משגע, פראי ושומם.
הגענו למעלה עשוש, מעלה תלול ולא רכיב בעליל (אולי בירידה). דחיפה נמרצת והמעלה מתחתינו.
איל במעלה עשוש
לפי התחזית 32 מעלות והשמש התחילה להעיק. חיפשנו מקום להפסקת צהריים, דבר לא פשוט במדבר.
לבסוף התמקמנו בצלו של קיר בוואדי. מפליא כמה מעט צל מחייה נפשות.
במיקום זה הוצאנו את הגזייה והמנות חמות וערכנו ארוחת צהריים מזינה: מנות חמות עם נתחי קבנוס ולחם.
בשלב זה כבר מרגישים כיצד עם כל ביס קטן המשקל על הגב וכבר התיק פחות מעיק (הכל יחסי).
הפסקת צהרים בפיסת צל בחום המעיק
עם היציאה מהצל בתום המנוחה חטפנו את מכת החום והבנו עד כמה חם ברכיבה. שמנו פעמינו לכיוון פארן. באחד השבילים שמנו לב כי מאחורינו מתקרבים ג'יפים אך מכיוון וידענו שישנו מורד בהמשך ניסינו לקבוע קצב מהיר. כמעט והצלחנו להגיע למורד לפניהם אך בקרבתו הם חלפו על פנינו.
כעבור מרחק קצר הגענו כולם למורד, שם הג'יפים נאלצו להיזהר ולהאט ואילו אנו כמו יעלים דילגנו במהירות עקפנו אותם ונעלמנו הרחק - איזה כייף.
השעה בערך שתיים בצהריים ואנו מבינים כי משפחת זר אשר "התעלקנו" עליהם בוודאי ישנים את שנת הצהריים ואין מה למהר.
לקראת המושב לצד הוואדי בצל העץ עמדו שני ג'יפים כשהאנשים ישובים סביב שולחן.
איל צעק להם אם הם צריכים עזרה, הם הבינו את הרמז והזמינו אותנו אליהם. כך זכינו לתוספת אוכל טעים וחברה נעימה.
כאן ממשיך הסיפור שהתחיל בחצבה, סיפרנו על החוויה שברכיבה בצמד ועל הזוגיות המתפתחת בעקבות כך. נועם הוסיף בחיוך כי בחצבה איל הזמין חדר זוגי. סיפור חוויות רגיל.
כשקמנו להמשיך ברכיבה ניגשה אחת הנשים ואמרה שהיא מאוד מתרגשת מאיך שאנחנו כך והיא מאוד מעריכה את הפתיחות.
תהינו על הנימה שבדבר אך המשכנו לדרכנו. רק בהמשך כשדיברנו על כך נפל האסימון, הגברת בטוחה שאנו זוג הומואים הממשים את זוגיותם גם ברכיבה. נראה שלא נזכה לשבור לה את הפנטזיה...
רכיבה קצרה לפארן, ומכיוון והיה עלינו להעביר את הזמן מצאנו צינור מים מאולתר שטפנו את האופניים ואף נחנו בצל.
לקראת ארבע הרשינו לעצמנו ליצור קשר עם משפחת זר המארחים אשר היו ערים וקיבלו אותנו לאירוח מושלם בצל קורתם.
את ארוחת הערב העשירה אכלנו ארבעתנו ביחד ובנוסף אף ציידו אותנו בשקית תמרים מעולים להמשך הדרך - תודה על הכל.
דגשים
אין תחליף לטעמם של תמרי מג'הול טריים מפארן (-: