יום 2: רמות נפתלי - אלונים

מסלול

רמות נפתלי – דישון, נחל דישון, סאסא, ברעם, הר מירון (1125מ'), שפר, בקעת חנניה, נחל צלמון, סלמה, מאגר צלמון, עילבון, בקעת נטופה (בועיינה נוג'ידאת, עוזייר, רומנה) ציפורי, שמורת יער הסוללים, מחלף זרזיר – אלונים

מרחק 93 ק"מ, טיפוס 1613 מ'

המסלול בעמוד ענן (קובץ GPX להורדה בתחתית הדף)

חווית היום השני

התכנון, 90ק"מ ו-1700 מטר טיפוס בדרך לבת הדודה באלונים.

השכמה ב4:30 התארגנות איטית ויציאה לאחר כשעה לרכיבה על הכביש הנטוש לכיוון מושב דישון וירידה לקטע הנחל העליון.

הנוף ביציאה ממושב דישון

הזדמנות לסרטון קטן פעם נועם רץ קדימה ומצלם את איל ואחר כך מתחלפים ואיל מצלם את נועם.

במעלה הוואדי רכיבה בתוואי אשר בחלקו לא נוח אך לא נורא מובילה אותנו לקראת העליות בואכה הר מירון.

אמנם העליות בכביש אך השיפוע ליד ברעם בואכה סאסא לא קל (12%) . בסוף העלייה ירידה קטנה למרגלות המירון והגענו לשבילים המקיפים את ההר.

בשבילים העלייה קשה יותר ואף מעט צעדנו (אני יותר) כמה מטרים עד שחברנו לכביש המוביל לפיסגה.

חניה קצרה ליד בית ספר שדה, הרוח קרה אך לא מנעה מאיתנו לדחוף מזון (טחינה עם יותר מידיי מים) והמשך עליה לפסגה.

הרכיבה למעלה אינה קשה אך מתמשכת כשכל הזמן נעקפים ע"י מכוניות מטיילי ראש השנה. יש בזה משהוא מאוד מרומם להיות ה"משוגע" שרוכב עמוס בעליה בעוד עם-ישראל מטייל בנוחות. מאמץ קטן ואיזה כייף הגענו למעלה. הגובה 1100 מטר וניתן לעשות וי על נקודת ציון משמעותית בדרך.

חשבנו שעכשיו אנחנו למעלה והחלק המשמעותי מאחורינו - אז טעינו.

הירידה בכיוון דרום הובילה אותנו לשביל המסומן שחור. שיפוע חזק (300מ-2ק"מ) מלא דרדרת ואבנים. חוויה מפוקפקת בעיקר עם כל המטען.

אגב יש משהוא שנוי בירידות בתוספת סבל, מצד אחד האופניים כבדים יותר ולא ניתן לעבור אל מאחורי המושב בירידות תלולות ומדרגות אל מצד שני המשקל המרוכז מאחור גורם למרכז הכובד המתאים לירידות. בעליות תלולות ומכשולים בעליה הסיפור אחר, העברת משקל קדימה לא תמיד עזרה והגלגל הקידמי הופך קל מוקדם מהרגיל.

נמשיך עם שביל השחור, לא התאפקתי ושחררתי את הרסן כפי שהסתבר מעט יותר מידי, איבוד אחיזה בקדמי השחוק ואני מבצע פזצט"א עם הפנים לתוך השיח - איל, פעם הבאה אני ממשיך לשכב ואתה מצלם!

לשמחתי לא היו נזקים והמשכנו למטה לפי הGPS.

בשלב מסוים ובהתאם ל-GPS השחור המשיך למטה ואנו פנינו לימין לשביל נוח יותר, הללויה... המשכנו במאה מטר והשביל הפך לצר ולבסוף כלום. לפנינו מדרון סופר תלול אל הערוץ בין השלוחות זרוע חורש ישראלי סבוך שלא נועד להליכה ובוודאי לא עם אופניים - דבר שלא הוזכר בסיפור הרכיבה באתר שעליו התבססנו.

התלבטות מה עושים, מחפשים איפה טעינו (לא טעינו בניווט, הטעות היחידה בכך שלא וידאנו שהקלטה מעשית) והחלטנו שלא פונים חזרה לשחור שגם מאריך ופשוט מפלסים דרכינו קדימה - הרפתקה.

היה מאוד מסורבל, גם חורש צפוף מאוד וגם שיפוע נוראי שהצריך בקטעים מספר להעביר את האופניים מיד ליד עד אשר הגענו לשביל 4X4.

בדיקת ההקלטה בGPS מראה כ-300מטר שעברנו בשעה ועשרים - איזה בזבוז.

זו זווית הירידה

שבוזים למדיי נזרקנו למנוחה הכרחית הכוללת ארוחה.

המשך הרכיבה המתוכנן בGPS משיך את מגמת ה'אין שביל' וביצענו גישושים להיכן להמשיך. דבר מוזר נוסף היה שמפת סימון שבילים לא הציגה את השביל הברור שאנחנו עליו.

התלבטנו כיצד להמשיך, קצת מכות, איל רצה בכיוון אחד ואני לכיוון אחר עד שהצלחתי לשכנע כי הקו המקווקו במפה הנו השביל שלנו והוא מוביל לכביש כעבור כקילומטר.

לשמחתנו צדקתי והתחברנו לכביש המוביל למושב שפר וממנו לכביש הגולש לצומת חנניה.

אנחנו על הכביש כשאיל מוביל ברכיבה מהססת ואני צועק לו שירכב מהר כדי לקצר את הסיכון ממכוניות. כשעצר הבנתי למה, הGPS מראה שצריך לפנות שמאלה אך משמאלנו גדרות רשת ובטון ואין סימן לכניסה לשביל עליו היינו צריכים להמשיך (שוב בלי שום אזכור במקור).

קצת הלוך חזור מלא חששות ממכוניות לאורך הכביש עד שמצאנו "פרצה" שאליה יש להשתחל ולהעביר את האופניים מיד ליד ולאחריה חיפשנו את ההמשך שכלל את חציית כביש כרמיאל.

שוב גדרות ובזבוז זמן ורכבנו לאורך נחל צלמון.

הערה: בקובץ שהעלינו הוחלפו הקטעים הבעייתיים בקטעים חדשים על פי המפה ותצ"אות.

הסלולארי צלצל ועל הקו אשתי, היא עם הילדים בדרך למפגש יום הולדת של משפחתה בלוטם. "היי, חשבתי עליך, אנחנו על כביש כרמיאל בדרך לצומת רמה".

רק עכשיו הבנתי שהתכניות מפגש יום הולדת של גיסי שמהן התעלמתי עד עתה גרמו לנו להצטלב.

בדיקה במפה ואני רואה כי אנו רוכבים לאורך הנחל והמשפחה מעלינו בישוב מורן בגדה השנייה.

מצאתי נקודה בולטת בשביל והתקשרתי לאשתי, תסתכלו קדימה, ימינה ושמאלה לא עזרו והם לא ראו אותנו. כפי הנראה הזווית שלהם הייתה דרומה מידיי - חבל.

בסוף אותו השביל עם חיתוך בכביש סופסוף מפגש ראשון עם תחנת דלק, תדלוק הכרחי, בירה, כריך וחטיף. ועוד טלפון לאשתי (הילדים התרגשו) שסופסוף יכלו לראות את התחנה אך אל אותי - לפחות משהו...

בירה וכריך בתחנת הדלק

המשכנו לכיוון מאגר צלמון, שוב הGPS מראה רכיבה על כביש אך בפועל הכביש בתוך האתר של מקורות ואין אליו גישה, שאלנו את אחד המקומיים אשר כיוון אותנו לשביל שאמור לעקוף את האתר ולהתחבר להמשך. לשמחתנו ההסבר התגלה כנכון.

אמנם עברנו כברת דרך רבה אך הבעיה הייתה שכבר הערב התקרב ולפנינו עוד דרך רבה.

מכיוון ולא רצינו לרכב על כבישים בחושך שקלנו להזעיק חילוץ אך לפני כן בדקנו את ההמשך. מהבדיקה ראינו כי אין לפנינו שום קטע כביש, הוצאנו את הפנסים, טוב שיש Deal Extreme, יש משהו מאוד מרענן כשיורד הערב כך שהמשכנו ברכיבה מהירה במישור של בקעת בית נטופה.

בהמשך ליד הסוללים גילינו כי היכן שבמקור ב-2008 חצו את הכביש הפך להיות אתר הקמה של מחלף ואין סיכוי לעבור גם עם מסוק.

שינוי נתיב לעבר הרמזורים המרוחקים הביא אותנו לצומת הסוללים שם ניתן היה לחצות את הכביש בבטחה.

רכיבת כביש קצרה ואנו על השביל הכחול המקיף את הסוללים (מחבר בין שמשית ואלון הגליל). בהגעה לכביש המשכנו ברכיבה בשביל התופר גבהים לאורך הכביש לצמת ישי.

חציית הכביש במעבר תחתי, ניווט חופשי בשבילים, תמונה הכרחית ליד השלט "אלונים" ועליה קצרה לקיבוץ.

השעה 22:00 ואנו מתקבלים בחום ע"י נועה בת דודתי היקרה לאירוח הכולל חדר נפרד, מקלחת הגונה וארוחה עשירה - שוב הרבה תודות נועה.

נועם ונועה היקרה

סיכום היום, 105 ק"מ, 1600 מטר טיפוס (המסלול שהעלינו קצר יתר) - היום המפחיד עבר ואנו בחיים.

דגשים

מעבר קיבוץ דישון מתבצע מבפנים ומוביל לשער הולכי רגל "שביליסטים" בקצהו המערבי.

בסוף נחל דישון ההקלטה מובילה לקילומטר על כביש.899. במקום זאת ניתן לחצות את הכביש ולהמשיך בשביל ישראל לאורך הוואדי.

בירידה ממירון אחרי חרבת זבד השביל הירוק מתחלף לשחור תלול ומאתגר. לקראת סופו ישנו מעקף של הר שמאי ממזרח. המעקף מבוסס על מפות ותצ"אות ולא הקלטה (ביריד ישר לשפר הסתבכנו בסבך חורש סבוך ותלול ביותר) ניתן לשקול מעקף ממערב.

ירידה מכביש 866 ליד פרוד וחד המעבר ליד חזון מבוססת על מפות ותצ"אות ולא הקלטה בכדי להימנע מסיבוך גדרות ושביל לא קיים שעברנו.

ברכיבה לאורך נחל צלמון וחציית כביש 806 ישנה תחנת דלק להצטיידות.