טו בשבט בא להזכיר לנו לעצור מידי פעם ולהסתכל על הסובב אותנו. זה זמן להעריך את הסביבה ואת עצמנו.
"את החיים צריך לחיות במבט קדימה, אבל מבינים אותם כאשר מתבוננים לאחור." מרשה גראד
מתבוננים לאחור עם הפנים קדימה
עברנו דרך ארוכה יחד... רגע לפני סיום המחצית זה הזמן לשיח מלב אל לב בו נסכם תקופה ארוכה בה למדנו, טיילנו, חגגנו... ויחד עם זאת נשתף ברחשי הלב לקראת המחצית הבאה: חששות, תהיות, רצונות, רגשות
שלב ראשון
נפזר משקפיים בצבעים שונים על השולחן, כאשר כל צבע מסמל משהו אחר . על כל תלמיד לבחור במשקפיים ולהסביר את הבחירה מתוך נקודת המבט והראייה שלו על הדברים, כך שילד מסויים יכול לבחור את אותם המשקפיים של חברו, אך נקודת הראייה שלו תהיה אחרת .
צבעי המשקפיים ומשמעותם
ירוק- מה עזר לי לגדול ולצמוח/ מה יעזור לי לגדול ולצמוח בהמשך.
ורוד- אופטימיות, התבוננות על חצי הכוס המלאה- מה השגתי ומה אני מעוניין להשיג.
לבן- משהו/ מישהו שהאיר לי את הדרך בפן לימודי/חברתי.
כחול- השמים הם הגבול.... מה חלמתי להשיג והשגתי? מהם החלומות שלי?
אדום- אהבה, מורה/ מקצוע/ חבר אהוב, שהייתי רוצה לומר להם תודה ויישארו בליבי לתמיד.
סגול- רגשות. איך אני מרגיש ברגע זה? מהם הרגשות שמלווים אותי עם סיומה של המחצית
שלב שני:
מונחים לפניכם 2 קופסאות:
האחת: מתבוננים לאחור בה תכתבו על פתק (בעילום שם) ותכניסו לתוכה משהו מיוחד שאתם זוכרים, רוצים לשתף, לסכם, משהו שהייתם רוצים להגיד לסיכום/ לפרידה.... זוהי ההזדמנות.
בקופסה השנייה: מביטים קדימה תכתבו על פתק על בקשה, תקווה, תפילה, רגשות... במבט לעתיד, לשנת הלימודים הבאה.
(את כל הפתקים נשמור ובסיומה של הפעילות נערוך פעילות שיח כיתתית עם כל הפתקים, סיכום שנה בפן הכיתתי).