רמות חשיבה בבחירת מטרות
יש להביא בחשבון שהצבת מטרות נעשית ע"פ רמת החשיבה לה מתבקש התלמיד. ע"מ לזהות טוב יותר רמות חשיבה ולקבל כלים לניסוח ברמות החשיבה השונות.
קבוצת חוקרי הדרכה בראשותו של בלום נסחה רמות חשיבה הבנויות בסדר מדרגי, כאשר כל רמת חשיבה נשענת על זו שלפניה וכוללת אותה.
קיימת חלוקה מקובלת לשש רמות חשיבה:
1. ידע- היכולת לשלוף מהזיכרון מידע רלוונטי, מפרידים לשלוש תת-רמות:
1. ידע של פרטים (מונחים ועובדות).
2. ידע של דרכים ואמצעים (סדר פעולות)
3. ידע של הכללות והפשטות (עקרונות ותיאוריות).
2.
הבנה- היכולת להסיק ממה שנאמר, להשתמש בחומר או ברעיון שנמסר, מבלי לתפוס בהכרח את מלוא משמעותו. מפרידים לשלוש תת-רמות:
1. תרגום: ניסוח ידע או עובדות בשפה או צורת דיבור אחרת.
2. מתן פירוש: הסבר או פירוש אישי של הידע.
3. חיזוי: רמה גבוהה של הבנה, המאפשרת חיזוי על סמך ידע קודם.
3.
יישום- היכולת להשתמש בידע או כללים שנרכשו בעבר במצבים שונים מאילו שבהם נלמדו. הלומד נדרש להתאים בעצמו פתרון למצב שטרם נתקל בו.
4.
אנאליזה – היכולת לבצע ניתוח של יחידת מידע ע"י פירוקה לחלקים המרכיבים אותה והבנת היחסים השונים בין רכיביה.
הכוונה ליכולת להבדיל באופן עצמאי בין עובדות והנחות , עיקר ותפל.
5. סינתזה- תהליך של צירוף יחידות וחלקים והרכבתם, כך שיהוו פתרון חדש שלא היה קיים קודם לכן (כמו להמציא או לשכתב).
ברמה זו החניך נדרש ליצירתיות והעזה, כמו כן שימוש ברמות חשיבה
קודמות לרבות אנאליזה.
6. הערכה- שיפוט כמותי או איכותי של רעיונות, מעשים ותהליכים.
ברמה זו נדרש החניך לבחור בין חלופות שונות ולקבל החלטות מנומקות.
היכולת לבחור את הטוב ביותר, להפריד בין העיקר לתפל וכו'.
טבלת רמות החשיבה (עפ"י הטקסונומיה של ב. בלום)